ארכיון פוסטים המתויגים 'חקלאות'

אפריל
17

Made in יער



הרעיון בהחלט בר-מימוש: רשת של אתרים המהווים יחד רצף אקולוגי של חגורת חורשי מאכל. בואו לצפות במצגת על אודות פרויקט יערות מאכל ים-תיכוניים

ברחבי העולם קיים ניסיון מוצלח בעיצוב מערכות חקלאיות כחיקוי של מערכות אקולוגיות טבעיות. הרעיון פשוט ואלגנטי: על ידי יישום עקרונות אקולוגיים בחקלאות אפשר לעצב מערכת שמתנהלת באופן בר-קיימא, כמו מערכת אקולוגית טבעית, ועם זאת מניבה תוצרת מועילה לאדם, כמו מערכת חקלאית. הרעיון מיושם בהצלחה באזורים טרופיים וממוזגים, כאשר המטרה היא להתאים את הרעיון לתנאים המקומיים וליצור מודל לחקלאות בת-קיימא בהשראת החורש הים-תיכוני. חורש המאכל יורכב מפוליקולטורה של צמחייה רב-שנתית ורב-תכליתית המעוצבת במודע לתועלת האדם.

ראשי פרויקט יערות מאכל ים-תיכוניים רואים בחזונם רשת של אתרים שבהם מטופחים חורשי מאכל, המהווים יחד רצף אקולוגי של חגורת חורשי מאכל. החגורה תהווה נדבך בדרך אל כלכלה בת-קיימא: היא תספק תוצרת בת-קיימא ומקומית, עבודה מלאת משמעות, בית גידול למגוון מינים ושירותים אקולוגיים חיוניים אחרים. לאחר ביסוסה היא כמעט לא תדרוש תשומות של מים ושל אנרגיה פוסילית, ולכן תהווה אסטרטגיה מצוינת בניסיון להתמודד עם משבר מרובע: אקלימי, אנרגטי, אקולוגי וכלכלי.

צירפנו לכם למעלה מצגת על האפשרות לספק מזון ולשקם את המערכות האקולוגיות גם יחד.

2
קטגוריות איכות הסביבה, חי וצומח, ייעור ו מצגת
תגיות , ,
אוגוסט
16

המהפכה הטכנולוגית והחקלאית הירוקה

כדי להציל את העולם מאסונות טבע הנובעים משינוי האקלים, וכדי להבטיח מזון לכול – העולם צריך לעבור מהפכה טכנולוגית וחקלאית ירוקה, כך לפי דו"ח חדש של האו"ם

אוכלוסיית העולם הכפילה את עצמה ב-60 השנים האחרונות, וצריכת האנרגיה עלתה כמעט פי חמישה. כדי שיוכלו כדור הארץ ויושביו להמשיך להתקיים, נדרש שינוי טכנולוגי מהיר ובהיקף גדול יותר מהשינוי שהוביל למהפכה התעשייתית לפני 150 שנה. כך לפי דו"ח בשם "המהפכה הטכנולוגית הירוקה הגדולה", שפרסמה ביולי מחלקת הכלכלה והחברה של האו"ם.

הדו"ח מתבסס על תחקיר הנוגע למצב משאבי הטבע, בעיקר משאבי האנרגיה. מטרתו להציע שינוי בסיסי שעל האנושות לאמץ אם ברצונה לספק את הצרכים העתידיים שלה מבלי להחמיר את שינוי האקלים. החוקרים הגיעו למסקנה שיש לערוך שינוי מעמיק ביותר בכל הקשור לשימוש במקורות האנרגיה שלנו ולשיטות החקלאיות הנהוגות כיום. הם מסכמים את השינוי הנדרש במשפט: "מעבר לטכנולוגיות ולחקלאות ירוקים וצמצום בצריכה", ומעריכים את תקופת המעבר ב-40-30 שנה.

בשנה הבאה תתקיים ועידת האו"ם לפיתוח בר-קיימא בריו דה ז'נרו, ברזיל, 20 שנה אחרי הוועידה הראשונה של האו"ם בנושא.

מהפכת המעבר ל"חקלאות מקיימת"

דגש מיוחד בדו"ח הושם על המהפכה הירוקה הנדרשת בחקלאות מאתגרת, שיהיה עליה לייצר עד לשנת 2050 כמות מזון הגדולה ב-70%–100% מהכמות הנצרכת כיום, ולהבטיח מזון לכל תושבי העולם. המהפכה חייבת להיות שונה לחלוטין מהמהפכה החקלאית של שנות ה-60 וה-70, שהביאה להגדלה משמעותית ביבול ואפשרה מזון לאוכלוסייה שהוכפל מספרה. לדעת מחברי הדו"ח, אותה מהפכה גבתה מחיר גבוה מכדור הארץ ומהאנושות. שימוש בדשנים ובחומרי הדברה כימיים, לעתים בצורה מופרזת, הביאו להידרדרות במצב הקרקעות ולזיהום של חלק ממקורות המים. מאז שנות ה-60 נעשה שימוש הולך וגדל בהשקיה לעומת הסתמכות על מי גשמים. אף שקיימות טכנולוגיות של טפטוף, רק 10% מהשטחים בעולם מושקים באמצעים אלה.

כדי להגדיל את היבול, מחברי הדו"ח מציעים לעבור לשיטות של שימוש לא בזבזני במים ולצמצם את השימוש בחומרי דישון והדברה הרעילים לקרקע ולמים, ויש האומרים גם לאדם.

להמשך קריאת 'המהפכה הטכנולוגית והחקלאית הירוקה'

0
קטגוריות אנרגיה ו התחממות גלובלית
תגיות , , , , , , , , ,
מרץ
29

קידוחי שמיר: ושאבתם בששון

מי הקידוחים שנמצאו באחרונה במאגר התת-קרקעי בקיבוץ שמיר, יועברו להשקיית שדות ומטעים בגליל ובגולן. בעקבות השינוי תיהנה הכנרת מתוספת של 25,000 קוב מים בשנה

תקווה חדשה להתמודדות עם המשבר הקשה במשק המים: קידוחי מים בקיבוץ שמיר שבגליל העליון. שלושת הקידוחים (שניים מהם כבר פעילים, השלישי נמצא בתהליכים) מבוצעים בתמיכת קרן המים ע"ש פרסונס של JNF ארה"ב.

המים שנמצאו במקום מתאימים לשימוש חקלאי, כפי שעולה ממחקר לבדיקת איכות המים שנערך בשיתוף פעולה עם הטכניון. מי הקידוחים יועברו להשקיית שדות ומטעים בגליל ובגולן, ויחליפו את מימי נחל דן, הטובים לשתייה, שיוזרמו מעתה לכנרת.

בזכות שינוי זה צפויה הכנרת ליהנות מתוספת של 25,000 קוב מים בשנה. זוהי תוספת חשובה ביותר לנוכח המצב הקשה של משק המים בישראל, בעקבות השנים השחונות שהמדינה עוברת והצרכים שהולכים וגדלים.

מי הקידוחים זולים הרבה יותר ממים ממוחזרים או מותפלים, כך שיש היגיון כלכלי רב בניצול מים אלה, בנוסף למים המופקים ממאגרי המים שהקימה קק"ל בכל רחבי הארץ. מאגר המים התת-קרקעי מתפרש על פני שטח נרחב, ומגיע עד סוריה. הקידוחים מבוצעים בשטח ישראל, כמובן.

מתברר שבנוסף לתרומה לחקלאות ולמצבה של הכנרת, יש בקידוחים גם יתרונות תיירותיים. קיבוצי הגליל העליון מתכננים לפתח ספא המבוסס על המים החמים העשירים בגופרית. עדיין לא ידועה כמות המים שאפשר יהיה להפיק מהאתר, אבל להערכת הגאולוגים, דורות רבים עוד יוכלו ליהנות מהם.

2
קטגוריות מים
תגיות , , , , , , ,
ספטמבר
8

"החקלאות הישראלית היא מופת בחיסכון במים"



כך טוען יוגב שריד מתנועת המושבים בתגובה להאשמות בדבר בזבוז המים על ידי החקלאים, ומספר על ירידה של 73% בשימוש במים לאורך שני העשורים האחרונים. אם כך, מה מקור ההאשמות? גם לזה יש לו תשובות מעניינות

יוגב שריד, מנהל אגף כלכלה ופיתוח עסקי בתנועת המושבים, לא אוהב לשמוע מדי תקופה את ההאשמות הקבועות המוטחות בחקלאים, כאילו הם-הם האחראים על מצוקת המים במדינה. הוא סבור שאין עוול גדול מהניסיון להטיל את האשם במצב שהגענו אליו על כתפי החקלאים, ומזכיר שבעשורים האחרונים רשם המגזר החקלאי בישראל שיעור התייעלות שאין לו אח ורע בשום מגזר אחר בארץ.
"החקלאות הישראלית היא דוגמה ומופת בתחום החיסכון במים", אומר שריד בראיון ל-Globeblog. "לפני 20 שנה היו כל מי החקלאות במדינת ישראל מים שפירים. לאורך השנים השכילו החקלאים והארגונים החקלאיים לפתח מקורות מים נוספים משתי סיבות עיקריות: שמירה על איכות הסביבה וירידה הולכת ומתמדת בהקצאות המים שנתנה המדינה לחקלאים, הן בגלל העלייה בצריכה הפרטית והן בגלל הירידה בכמות המשקעים בשנים האחרונות. לפני 20 שנה צרכה החקלאות מיליארד ו-300 מיליון קוב מים שפירים, ואילו ב-2009 תצרוך החקלאות הישראלית רק 350 מיליון קוב. משמעות המספרים האלה היא חיסכון של 73% בצריכת המים השפירים לחקלאות. במקביל השכילו החקלאים לפתח מקורות מים חלופיים גם ממים מליחים, אבל בעיקר ממי קולחים מטוהרים. כיום במדינת ישראל יש כמות של 400 מיליון קוב מי קולחים מטוהרים המשמשים להשקיית שדות, מטעים ופרדסים. הפוטנציאל במי הקולחים גדול יותר".
יש מי שדווקא מאשים את החקלאים בבזבוז עתודות המים של ישראל
.
"לולא החקלאות וניצול מי הקולחים היו כל מי הביוב של גוש דן מוזרמים לים התיכון, ומדינת ישראל היתה מואשמת בזיהום אדיר של מי הים, ונוסף על כך היתה החקלאות נאלצת לצרוך עוד מים. לפיכך מפעל שפד"ן, המנקז את כל מי הקולחים בגוש דן, מהווה פתרון יעיל, זול וסביבתי לשתי הבעיות הנ"ל: מחסור במים לחקלאות וזיהום מי הים. לכן הטענה שהחקלאים הם מבזבזי המים היא מגוחכת מיסודה. הרי בפועל מצב הדברים הפוך. אנחנו היעילים, החסכניים והירוקים ביותר בצריכת המים. המרחב הכפרי במדינת ישראל, באמצעות העיבוד החקלאי, משרת מטרות לאומיות כמו שמירה על קרקעות המדינה, אספקת מזון מגוון, הגנה על גבולות המדינה ומטרות ירוקות כמו הגנה על שטחים פתוחים ושכיות חמדה מפני השממה או מפני הפיתוח הנדל"ני, שמשתלט על כל חלקה פנויה".
אז מהיכן מגיעות ההאשמות?

"ההאשמות הן חלק ממדיניות של כמה גורמים שאינם רוצים את החקלאות במדינת ישראל. אותם גורמים מנסים למצוא צידוקים לאינטרסים שלהם, אם זה בגלל המים, הקרקע או העובדים הזרים. מעבר לכך, אותם גורמים גם אינם מבינים כנראה מהי מטרת ההתיישבות במדינת ישראל. המטרה היא בראש ובראשונה לשמור על גבולות המדינה. החקלאות היא רק אמצעי לכך. במקום שאין בו חקלאות – אדמות המדינה נתפסות על ידי גורמים אחרים".

7
קטגוריות מים
תגיות , , , , ,