הכתובת על הקיר, ומי שרוצה להשאיר את המשקפיים הוורודים ולהמשיך להריץ 4X4 בכבישים מסכן את כולנו. מכל צד מצטברות עדויות חדשות על תוצאות ההתחממות הגלובלית. בראשן מרחפת העננה הגדולה והבלתי נראית של גזי חממה שיצרנו במו ידינו. פרופ' קולין פרייס מציג את הנתונים, התמונות והעובדות

"תארו לעצמכם שאתם נוהגים במכוניתכם, ומדי שלושה קילומטרים אתם משליכים קילוגרם אשפה מבעד לחלון, וכל מי שנוסע לצדכם במכונית או במשאית עושה בדיוק אותו דבר – רק שאלה הנוסעים בהאמרים זורקים שתי שקיות בכל פעם."
(טום פרידמן מצטט את הכימאי נייט לואיס, מתוך "Hot, Flat and Crowded")

כדור הארץ חולה, וכמו בשפעת – האיתות הראשון שאנו מקבלים לכך הוא עליית החום. מאז המצאת המדחום, לפני כמה מאות שנים, מדידות טמפרטורת האוויר על פני כדור הארץ מלמדות על התחממות ממוצעת של קרוב למעלת צלזיוס אחת. העלייה הזאת אולי אינה נראית משמעותית, אבל כדאי להשוות אותה לשינוי בטמפרטורת הגוף כשמתרחשת מחלה. עלייה של מעלה או שתיים בטמפרטורת הגוף הממוצעת גורמת לנו להרגיש חלשים, חולים ועצבניים. עלייה של שלוש-ארבע מעלות בטמפרטורת הגוף עלולה להרוג אותנו.
הטמפרטורה הממוצעת על פני כדור הארץ היא בסביבות 14 מעלות, ועליית הטמפרטורה אף במעלה אחת עלולה לגרום לכדור הארץ להתנהג בצורה מוזרה ולשנות את מזג האוויר ואת דפוסי האקלים. לפי מודלים ממוחשבים הבעיה העומדת לפנינו היא התחממות צפויה של כשלוש מעלות נוספות עד סוף המאה. אין כל ביטחון או סימן שההתחממות תעצור ברמה זו.
האם המדידות האלה מייצגות באמת מגמה היסטורית של התחממות גלובלית? נתוני המדידות של טמפרטורת האוויר על פני כדור הארץ מקיפים רק כמה מאות שנים. המדידות האלה נערכו בעיקר על פני האזורים היבשתיים (30% משטח כדור הארץ), וחלקן נעשה בתוך האזורים המאוכלסים של הגלובוס. מסיבות היסטוריות הרבה תחנות מטאורולוגיות נמצאות בערים שצמחו במרוצת הזמן, והצמיחה חוללה אפקט של "איי חום", שאולי השפיעו על תוצאות המדידות ועל מגמת ההתחממות. איי החום האורבניים מחוללים התחממות מוגברת של ערים במהלך התרחבותן, ולכן קשה יותר לקבוע אם המגמות שנמדדו הן באמת גלובליות בהיקפן, ועד כמה השינוי הוא יוצא דופן. מדעני האקלים שמנתחים את המגמות ההיסטוריות של הטמפרטורות מביאים בחשבון את הסייגים האלה, וכמעט כולם מסכימים שהתרחשה התחממות גלובלית של כמעלה אחת במהלך 150 השנים האחרונות.

להמשך המאמר הקליקו כאן

פרופ' קולין פרייס הוא ראש החוג לגאופיזיקה ולמדעים פלנטריים באוניברסיטת תל אביב, ומומחה למדעי אטמוספרה ואקלים

המאמר פורסם לראשונה במגזין אודיסאה