הממשלה אישרה להשקיע 830 מיליון שקלים בפיתוח ים המלח. האם זה מה שיציל את הים משנים של הזנחה מתמשכת?
בשורות טובה לכל אוהבי הסביבה וים המלח בפרט: הממשלה אישרה תקציב של 830 מיליון שקלים לפיתוח ושיקום ים המלח. במסגרת הפעילות המתוכננת יזכו אזורי התיירות חמי זוהר ועין בוקק (כולל האזור שביניהם) לפיתוח משמעותי, ויבוצעו שיקום וטיפול באזורים קיימים שנפגעו ומצויים כעת בסכנה.
זהו המשך להחלטת הממשלה מתחילת 2012, שבמסגרתה עוגנו הסכמות משרד האוצר ומפעלי ים המלח בנוגע למימון קציר המלח. במסגרת אותן הסכמות ופשרה הוסכם על הקמת ועדה מיוחדת שתפקידה לדון במציאת פתרונות לנושאי אגן ים המלח, לרבות טיפול בבעיות איכות הסביבה ופיתוח מוקדי תיירות ותעסוקה. הוועדה המליצה להקצות 830 מיליון שקלים לשיקום הפוטנציאל התיירותי באזור, כולל שיקום אזור עין בוקק, מענקים למלונות בהיקף של 374 מיליון שקלים (מה שיוביל בין השאר לגידול בהיצע חדרי המלון בים המלח מ-4,000 לכ-6,500), סקר סביבתי, סבסוד אטרקציות ופיתוח תשתיות תיירות, והממשלה אישרה כאמור את ההמלצה. הפרויקט יחל השנה ויימשך עד 2016. התקציב אגב יגיע בעיקר ממשרד התיירות (700 מיליון שקל), והיתר מהמשרד להגנת הסביבה (121 מיליון שקל) ומהמכון הגאולוגי.
ראש המועצה האזורית תמר דב ליטבינוף בירך על ההחלטה בכל פה, ואף הגדיר אותה כאחת ההחלטות ההיסטוריות והגורליות ביותר שקיבלה הממשלה הנוכחית: "אחרי שנים של התייחסות לים המלח כאל החצר האחורית של מדינת ישראל והעברת שיקום ים המלח מקדנציה לקדנציה, מגיעה הממשלה הנוכחית ומחליטה שלא להעביר את תפוח האדמה הלוהט הזה, אלא ליצור הזדמנות היסטורית להפיכת ים המלח לאחד מאזורי התיירות המובילים בעולם". השר לאיכות הסביבה גלעד ארדן סיפר שמדובר בתיקון עוולה של שנים רבות בכל הנוגע לים המלח. רק כעת יש מי שמבין כי מדובר במשאב טבע ייחודי שנגרמו לו נזקים מסוגים שונים, אך כרגע המגמה היא דווקא לשפר ולהציל את מה שאפשר.
