ארכיון פוסטים המתויגים 'יער-ביריה'

דצמבר
13

יער קהילתי בנוסח ארכאולוגי

פרויקט היער הקהילתי של קק"ל ממשיך לכבוש יערות במדינת ישראל, והפעם הוא מתרחב גם ליער ביריה שבחצור הגלילית. הטוויסט: פיתוח אתר ארכאולוגי הכולל מערות מסתור ובורות מים עתיקים, ואשר צפוי להוות נקודת משיכה תיירותית באזור הגליל

לפני שנים אחדות, כשהחלה קק"ל לטפח יערות קהילתיים בסמוך לערים ויישובים בישראל, רבים צפו שהיוזמה תצליח, אך נראה שממדי הצלחת הפרויקט הפתיעו גם את יוזמיו. מאז תחילת הפרויקט מוצפים משרדי קרן קימת לישראל בפניות מרשויות שונות המעוניינות להיות שותפות בתהליך, ולסייע בטיפוח יערות קהילתיים בתחומי שיפוטן. אכן הפרויקט מתרחב עוד ועוד, כשבשבוע שעבר נחנך יער קהילתי-ארכאולוגי מעניין במיוחד בחצור הגלילית, בדרך הנוף העולה ליער ביריה. באירוע נכחו ראש מועצת חצור שמעון סויסה, מנהל אזור גליל עליון ורמת הגולן בקק"ל אבירם צוק, אנשי רשות העתיקות, פעילי היער הקהילתי בחצור, אנשי אגף החינוך והתקשורת בקק"ל וגורמים נוספים. יחד יצאו כולם לשטח, סימנו את שבילי היער ואף סייעו מעט בגיזום העצים.

"היער הקהילתי הוא פרויקט שנועד לחבר את הקהילה שגרה בסמוך ליער עם היער שבשכנותם", מספר אבירם צוק מקק"ל, מיוזמי וממקימי היער הקהילתי החדש. "בכל מקום הפרויקט לובש פנים אחרות, וכולל פיתוח, פעילויות, שבילים להולכי הרגל או לרוכבי האופניים, וכן הלאה. המגמה היא לרתום את הקהילה והציבור שגר בסמוך, כך שייקח אחריות על היער, גם מבחינת הפעילות והאחזקה השוטפת. הרעיון, בין השאר, הוא להגביר את מודעות הציבור לנכס שנמצא ליד מקום מגוריהם, ולאפשר להם להשתמש בו ולהרגיש הזדהות גדולה יותר עם היער הסמוך לביתם".

בדרך כלל כשיוזמים יער קהילתי מדובר ביוזמה של גורם מהרשות המקומית או של קבוצת תושבים. במקרה של חצור הגלילית היה מעורב אלמנט נוסף, והוא הגורם הארכאולוגי. ביער ביריה ישנם לא מעט שרידי מבנים עתיקים, בורות מים, מערות מסתור, מערות קבורה, שרידי גתות ואף שרידי בית כנסת עתיק. חלק מהמערות הן מבנים מדהימים הכוללים כמה מפלסים עם מחילות וחיבור לבורות מים. הארכאולוגים מעריכים את שרידי המקום כבני 2,000 שנה.

"במקרה של חצור הוחלט לכוון את הפרויקט של הייעור הקהילתי לפיתוח של אתר ארכאולוגי רציני, ממש על שפת יער ביריה הגובל עם העיר", מספר צוק. "הרעיון היה להתחבר לרשות העתיקות, מכיוון שמדובר באתר ארכאולוגי. במקביל פעלנו לכך שהקהילה תהיה שותפה גם בתכנון ופיתוח האתר שנמצא ממש קרוב ליישוב עצמו. היער הקהילתי אמור לשרת את תושבי חצור, ובד בבד להגדיל את מספר המבקרים שיגיעו לאזור".

על מנת להניע את הפרויקט יצרו בקק"ל קשר עם רשות העתיקות, וכן הקימו קבוצת פעילים מתוך חצור, המונה כ-20 אנשים. בהמשך נערכו בשנתיים האחרונות פעילויות רבות, סדנאות בנושאי יער וארכאולוגיה, יציאה לשטח, דיונים כיצד לפתח את היער ואת האתר ועוד. במקביל לכך החלה רשות העתיקות בתהליך תכנון פיזי של פיתוח האתר. העמותה החברתית-חינוכית לבני נוער אחריי נכנסה אף היא לתמונה, וכך גם בתי ספר ומדרשה מקומית אשר משתתפים כיום בפעילות.

"החלטנו לקחת חלק קטן מתוך האתר הענק הזה, ולהתחיל לעבוד בשלבים על פיתוחו", מסכם צוק. "קבוצת הפעילים התכנסה יחד עם אנשי קק"ל, רשות העתיקות, אגפי התקשורת והחינוך בקק"ל, ראש המועצה, נציגי המתנ"ס ועוד, והתחלנו בסימון של קטע שביל באזור שאנו מעוניינים לפתח. זה יהיה הבסיס לשביל הליכה שיעבור בכמה אתרים ביער. בסופו של דבר, אני מצפה שהיער הקהילתי יהיה אתר ארכאולוגי מפותח ונגיש לציבור, ושהוא ימשוך אליו מבקרים רבים מכל רחבי הארץ. מבחינתי בעוד כמה שנים יהיה זה אחד האתרים מושכי הקהל המשמעותיים ביותר בגליל העליון".

צילומים: אתי אזולאי

1
קטגוריות איכות הסביבה ו ייעור
תגיות , , ,
מאי
27

האורן השורד



סיפור אמיתי על האורן כעץ מוביל ביער בישראל. על עמידותו בתנאים קשים ומשתנים, ועל כושר הישרדותו כנגד כל הסיכויים

23 ביוני 1993 היה יום חם ויבש עם רוח דרומית ערה. מבודד חרסינה על עמוד מתח עליון התפוצץ, וכך החלה שרפת יער גדולה באזור המושבים שפר ואמירים. התוצאות היו קשות: כ-500 דונם יער נטוע וכ-2,000 דונם של יער טבעי מפותח נשרפו. נפגעו גם בתים וחצרות, תושבים פונו מבתיהם, והאירוע הקשה דרש גיוס כוחות רבים, כיבוי אווירי וטיפול בעשרות מוקדי אש.
בתום השרפה החלה קק"ל לתכנן את שיקום היער. כבר בתחילה הבהירו אנשי רשות הטבע והגנים שהשטח השרוף נמצא בתוך שמורת הטבע הר מירון, ולכן יש לתת לטבע לשקם את עצמו, כלומר להסתמך על תהליכים טבעיים. אולם המראה של שטח גדול (צמוד לכביש הראשי של צפת) שחור ומפויח הטריד את מנוחתנו, וביקשנו מרשות הטבע והגנים לפחות לטעת בסמוך לכביש הראשי.
"תנו לטבע לעשות את שלו", היתה תשובתם, והטבע אכן עשה את שלו: זרעי אורן נבטו בקצב מהיר יותר מהתחדשות החורש הטבעי, והשטח החל מתמלא באורנים. או אז טענו אנשי הרשות שהשטח הופר ולכן יש להסיר את נבטי האורן, וכך ניסו לעשות. היום, כחמש שנים ויותר לאחר אותה פעילות אגרסיווית של חיתוך נבטי האורן, מי שנוסע לצפת דרך צומת שבע וחולף ליד המושבים שפר ואמירים (כשהכביש מתעקל ימינה, ואז עולה לישורת) יוכל לראות בצד ימין שטח מלא בעצי אורן. צמרת החורש הטבעי מתחדש בקצב איטי יותר, והאורנים מגוונים את השטח בירוק הבהיר שלהם ובניחוחם המיוחד. מוסר ההשכל הוא שאין להיאבק באורן אלא להשתמש בו בצורה מושכלת, ולהכיר בכך שהוא היה כאן לפנינו, וכנראה יאריך ימים אחרינו.

יוסף קרני הוא גמלאי קק"ל, לשעבר יערן יער ביריה

7
קטגוריות ייעור
תגיות , , , ,
פברואר
24

הסלמנדרות חוזרות ליער ביריה

מלחמת לבנון השנייה הבריחה את הסלמנדרה הכתומה מיער ביריה, אבל מסתבר שהזמן עשה את שלו

היעלמותה של הסלמנדרה הכתומה מעין נבוריה שביער ביריה העציבה אותנו מאוד. ידענו מהן הסיבות להיעלמות: מלחמת לבנון השנייה בקיץ 2006 והשלכותיה, השרפות הגדולות ואובדן בתי גידול רבים, אבל בסתר לבנו רצינו לראות אותן כמו בכל שנה לאחר הגשם הראשון, נוהרות בלילות למעיין, תוך מופע חיזור והזדווגות.
אולם לאכזבתנו, בחורף הראשון שלאחר השרפות כמעט לא ראינו סלמנדרות. באנו למעיין בלילות שלאחר הגשמים הראשונים, כשאנו מאירים נואשות לכל כיוון ואפילו ממצמצים בשפתיים, אולי זה יעזור; אבל זה לא עזר. בחורף של שנה שעברה, שהיה דל משקעים ואיחר להגיע, לא היה שיפור משמעותי בתנאי המחיה של הסלמנדרה, כך שסף הדאגה טיפס למעלה.
לשמחתנו הרבה, הגשמים המוקדמים של סוף אוקטובר-תחילת נובמבר בשנה הנוכחית עשו את שלהם, ומי שבא למעיין נבוריה בלילות שלאחר הגשם זכה לראות עשרות סלמנדרות יוצאות מהמחילות ונעות לעבר ברכת המים.
באמצע נובמבר יצאתי לעין נבוריה בלילה מלווה בצלם מקצועי. חששתי שנתאכזב, אולם ההפתעה הייתה גדולה: כבר בתחילת הסיור ראינו את הסלמנדרות זוחלות לכיוון הברכה. הן היו כל כך רבות שפחדנו לדרוך עליהן. היה מדהים לראות עשרות סלמנדרות בגדלים שונים ובעלות כתמים כתומים, נעות כל אחת בקצב שלה.
הצלם נתקף בקדחת צילומים, ואני לא הפסקתי להתפעל. זה היה מחזה מרהיב ומיוחד. מד האופטימיות שבר את הסקאלה. בעלי חיים אחרים – ציפורים, יונקים, חרקים, פרפרים – כבר חזרו ליער, והסלמנדרה היתה האחרונה-חביבה שחזרה לשגרה בעין נבוריה.
אם אתם רוצים לראות מחזה מרהיב, זכרו: בשנה הבאה, לאחר הגשם המשמעותי הראשון, בואו עם פנסים לעין נבוריה ותיהנו ממחזה מרהיב ומלהיב.

יוסף קרני הוא יערן קק"ל באזור הגליל העליון

8
קטגוריות מים
תגיות ,