ארכיון פוסטים המתויגים 'ישראל'

מאי
25

הבמה המרכזית


בקרוב ייערך הכנס השנתי של האגודה הישראלית לאקולוגיה ומדעי הסביבה. בתפריט: הצגת מחקרים חדשניים, פאנלים מרתקים ומעורבות מעשירה של קק"ל

הכנס השנתי של האגודה הישראלית לאקולוגיה ומדעי הסביבה הוא אירוע הדגל של הקהילה האקדמית והמקצועית בתחומי הסביבה בישראל. למעשה מדובר בבמה המרכזית להצגת מחקרים חדשניים מחזית העשייה המדעית בישראל בתחומי האקולוגיה והסביבה, בהשתתפות מיטב החוקרים ואנשי המקצוע בארץ. השנה מתקיים הכנס בשיתוף עם קרן קימת לישראל ואוניברסיטת בן גוריון בנגב.

מעט רקע: האגודה הישראלית לאקולוגיה ומדעי הסביבה נוסדה באפריל 1970. לציון 40 שנות פעילות ייערך בכנס אירוע חגיגי שיכלול מושב מליאה בהשתתפות יושבי הראש של האגודה לדורותיהם, ארוחת ערב והופעה של להקת העבריים מדימונה.

מגוון תחומים יוצגו במושבים מקבילים, וכל מושב יכלול כארבע עד שבע הרצאות. להלן רשימת נושאים חלקית: משק המים בעתות משבר, רפורמת המקרקעין והשטחים הפתוחים, ההתחממות הגלובלית – משמעויות והתמודדות, הגנה על מינים נדירים, התפלה ואיכות מי שתייה, אופקים חדשים בחינוך סביבתי, שמירת טבע – פסיפס ישראלי, טיפול ושימוש במי קולחים, אקולוגיה של סביבות מימיות, קיימות – בין נוף טבעי לנוף אנושי, זיהום אוויר מתחבורה, בריאות הציבור, מדיניות וממשק יער בקק"ל, מדיניות סביבתית – המקומי והגלובלי, אקולוגיה מיקרוביאלית, התנהגות צמחים ובעלי חיים, שפכים תעשייתיים, זיהומי קרקע ומים, חידושים סביבתיים בתעשייה, כלכלה סביבתית, סוגיות באקולוגיה מולקולרית ושמירת המגוון הביולוגי בשטחים חקלאיים

"המעורבות של קק"ל מעשירה את הכנס בתכנים העוסקים בניהול יערות הארץ", מסביר שחר בוקמן, אחראי רשת ורישות מטעם האגודה הישראלית לאקולוגיה ומדעי הסביבה. "בכנס יהיו שני מושבים ופאנל שתארגן קק"ל – כלומר או שהזמנו מרצים שתחום המחקר שלהם הוא נושא היערות והחורש, או אנשי מקצוע של קק"ל. אנחנו מתמקדים בעיקר בחידושים ובאתגרים בתחומי הסביבה והאקולוגיה בישראל. בין השאר נציין 40 שנה לפעילות האגודה. נקיים פאנל עם יושבי ראש לשעבר של האגודה, חלקם ותיקים מאוד, ונעסוק באתגרים, איזונים וחזון בתחומי האקולוגיה והסביבה".

המלץ לנו על פאנל ספציפי שאתה מחכה לו במיוחד
"פאנל בנושא עתיד השימוש באנרגיה גרעינית לייצור חשמל בישראל. מדובר בנושא בעל השפעות סביבתיות גדולות מאוד: היא יכולה להביא להפחתת השימוש באנרגיה לא מתחדשת ומזהמת, כמו האנרגיה המופקת כיום בתחנות הכוח בארץ, אך בצדה גם חששות להשפעות שליליות. זהו נושא מרתק במיוחד".

הכנס השנתי ה-38 של האגודה הישראלית לאקולוגיה ומדעי הסביבה, חידושים ואתגרים בתחומי הסביבה והאקולוגיה בישראל, יערך ב-21–22 ביוני 2010, ט'- י' בתמוז תש"ע, באוניברסיטת בן גוריון בנגב. לפרטים נוספים ולהרשמה ניתן להיכנס לאתר הכנס. הנחות לנרשמים בהרשמה מוקדמת.

0
קטגוריות אנרגיה ו כללי
תגיות , , ,
נובמבר
25

שיר המעלות


לדברי מדענים בעולם, הטמפרטורה הממוצעת בישראל תעלה כבר בדור הנוכחי בלא פחות משבע מעלות. מה זה אומר בפועל, ולמה זה קורה?

כולנו מדברים כבר תקופה ארוכה על ההתחממות הגלובלית, אולם ככל שמתבררים ממדי התופעה, נראה שהיא תהיה קשה וקיצונית יותר משסברו. מחקרים שונים שהוצגו באחרונה בכנס בינלאומי שנערך באוניברסיטת אוקספורד, תיארו תסריט לא מעודד במיוחד, שלפיו חלקים גדולים מכדור הארץ פשוט יתייבשו. וזה יקרה עוד בדור הנוכחי.
לפי אותה תחזית מדובר בעיקר באזורים הממוקמים על גבול המדבר, ובכללם ישראל; אזורים אלה צפויים להתחמם בשבע מעלות בממוצע. כמות המשקעים הנמוכה בשנים האחרונות מעידה שזו אכן המגמה. לכן קבעו אותם מומחים כי שינוי קיצוני באקלים יתרחש עוד בימי חיינו. הגדילה לעשות הלשכה המטאורולוגית הבריטית (Met Office), שטענה כי התחזיות הפסימיות שפורסמו לפני כשנתיים על ידי פאנל המומחים לענייני שינוי אקלים של האו"ם היו אופטימיות מדי, מכיוון שלא הביאו בחשבון את היקף השפעת כריתת היערות והשינויים בהרכב האוקיינוסים.
במקרה הטוב, חזו המטאורולוגים, תעלה הטמפרטורה הממוצעת בעולם בארבע מעלות "בלבד" עד שנת 2070. עם זה, הקטבים נמצאים בפני שינוי רחב יותר, והטמפרטורה בהם עשויה לעלות בלא פחות מ-15 מעלות עד סוף המאה הנוכחית. בכמה אזורים באפריקה צפויה הטמפרטורה לעלות ב-10 מעלות בממוצע.
נוסף על כל התחזיות הלא מעודדות האלה פורסם בכתב העת המדעי Climatic Change מאמר בנושא מגמות האקלים בישראל, על ידי הפרופסורים הנדריק ברוינס והמו קאפלה, שניהם מהמכונים לחקר המדבר של אוניברסיטת בן גוריון. המחקר שלהם מבוסס על היחס בין משקעים להתאדות, וגם על נתונים מעשרות תחנות מטאורולוגיות בישראל, שנאספו בשנים 1970–2002. לדברי הפרופסורים הממצאים במחקר מגלים באופן ברור כי מתרחש תהליך התייבשות ברוב חלקי הארץ, להוציא את מישור החוף. ההתייבשות המובהקת ביותר היא באזורים הצחיחים, כך שהמדבר הופך מדברי יותר. הם סבורים שהדבר קרה בעקבות שינוי במסלול של השקעים הברומטריים, המביאים לירידת גשם, ומסכמים באומרם שכמעט כל הרזרבות של מי התהום אזלו, ואם תמשיך מגמת ההתייבשות – המצב עלול להיות מדאיג אף יותר.

2
קטגוריות התחממות גלובלית
תגיות , , , , ,