ארכיון פוסטים המתויגים 'כנרת'

יוני
28

משבר הדיג בכנרת

צילום: אבי הירשפילד, ארכיון צילומי קק\'\'ל

דיג יתר שמוביל לקריסת הדגה הוא תופעה מוכרת בימים ובאגמים בעולם כולו. הפתרון המקובל הוא השבתת הדיג לכמה שנים

מאז התקבלה באפריל 2010 החלטת ממשלה על הפסקת הדיג בכנרת לשנתיים, נדון העניין רבות בתקשורת: לא רק בישראל אלא אף בעולם כולו. ההחלטה על השבתת הדיג מקורה בצורך להגן על הכנרת כמערכת אקולוגית ולאפשר התאוששות של הדגה שבה. בידיעה זו יפורטו הרקע להחלטה והשתלשלות הדברים שהביאה לאי-קיומה.

בשנים האחרונות חלה ירידה תלולה בשלל הדיג בכנרת, והוא הגיע למינימום של כל הזמנים בשנת 2008. בשנה זו היה שלל הדיג רק כ-10% מהשלל הרב-שנתי הממוצע. בלט במיוחד השלל הנמוך של אמנון הגליל: 8 טונות בלבד לעומת ממוצע רב-שנתי של כ-300 טונות (נתוני אגף הדיג). בשנים 2009 ו-2010 חלה התאוששות מסוימת, אך גם ב-2010 היה שלל הדיג של אמנון הגליל רק כחמישית מהשלל הרב-שנתי הממוצע. אמנון הגליל, המוכר גם בכינוי "מושט", הוא מין טבעי לאגם, בעל תפקיד מרכזי במארג המזון וערך מסחרי גבוה.

בדיון מקצועי של כ-30 מומחים מכל הארץ שהתקיים במרץ 2008 הייתה תמימות דעים שהסיבה העיקרית לקריסת דיג אמנון הגליל היא דיג יתר. דיג יתר פירושו סילוק דגים מהאגם בקצב גבוה מזה שמאפשר גידול מחדש שלהם, והוא תוצאה של השתכללות שיטות הדיג ושל הגברת מאמץ הדיג. הבעיה מחמירה מאחר שהדייגים משתמשים ברשתות שגודל העין בהן קטן מהמותר על פי חוק. גם הפרות אחרות של תקנות הדיג, כמו הרעלות דגים ודיג בבטיחה (בקעת בית צידה), מחריפות את המצב. בדיון הועלו גם נושא אכלוס הכנרת בדגיגי אמנון הגליל (פעולה המתבצעת מדי שנה ושמטרתה להגדיל את השלל), וכן השאלה אם קורמורנים הניזונים מדגים תורמים להפחתת שלל הדיג.

להמשך קריאת 'משבר הדיג בכנרת'

0
קטגוריות זיהום אוויר, חי וצומח, מים ו שטחים פתוחים
תגיות , , ,
מרץ
29

קידוחי שמיר: ושאבתם בששון

מי הקידוחים שנמצאו באחרונה במאגר התת-קרקעי בקיבוץ שמיר, יועברו להשקיית שדות ומטעים בגליל ובגולן. בעקבות השינוי תיהנה הכנרת מתוספת של 25,000 קוב מים בשנה

תקווה חדשה להתמודדות עם המשבר הקשה במשק המים: קידוחי מים בקיבוץ שמיר שבגליל העליון. שלושת הקידוחים (שניים מהם כבר פעילים, השלישי נמצא בתהליכים) מבוצעים בתמיכת קרן המים ע"ש פרסונס של JNF ארה"ב.

המים שנמצאו במקום מתאימים לשימוש חקלאי, כפי שעולה ממחקר לבדיקת איכות המים שנערך בשיתוף פעולה עם הטכניון. מי הקידוחים יועברו להשקיית שדות ומטעים בגליל ובגולן, ויחליפו את מימי נחל דן, הטובים לשתייה, שיוזרמו מעתה לכנרת.

בזכות שינוי זה צפויה הכנרת ליהנות מתוספת של 25,000 קוב מים בשנה. זוהי תוספת חשובה ביותר לנוכח המצב הקשה של משק המים בישראל, בעקבות השנים השחונות שהמדינה עוברת והצרכים שהולכים וגדלים.

מי הקידוחים זולים הרבה יותר ממים ממוחזרים או מותפלים, כך שיש היגיון כלכלי רב בניצול מים אלה, בנוסף למים המופקים ממאגרי המים שהקימה קק"ל בכל רחבי הארץ. מאגר המים התת-קרקעי מתפרש על פני שטח נרחב, ומגיע עד סוריה. הקידוחים מבוצעים בשטח ישראל, כמובן.

מתברר שבנוסף לתרומה לחקלאות ולמצבה של הכנרת, יש בקידוחים גם יתרונות תיירותיים. קיבוצי הגליל העליון מתכננים לפתח ספא המבוסס על המים החמים העשירים בגופרית. עדיין לא ידועה כמות המים שאפשר יהיה להפיק מהאתר, אבל להערכת הגאולוגים, דורות רבים עוד יוכלו ליהנות מהם.

2
קטגוריות מים
תגיות , , , , , , ,
ינואר
20

קנדה-ישראל: כנס בנושא איכות המים‬


כנס המים שנערך בחודש האחרון עשה צעד נוסף בהידוק הקשר בין גופים ירוקים בישראל ובעולם ובין מדינות החולקות בעיות סביבתיות משותפות. מה היה שם בדיוק ומהי מטרת הכנס? כל הפרטים

בראשית ינואר התקיים כנס המשותף למומחי מים ממניטובה שבקנדה ומומחי מים מישראל, סביב נושאי הטיפול והניהול של מקווי מים, כאשר הדגש הושם באגן ההיקוות של הכנרת. הכנס היה המשכו של מפגש קודם שנערך במהלך 2008 במניטובה שבקנדה, ביוזמתה ובחסותה של שרת המים של מדינת מניטובה, כריסטין מלניק.
תכליתו של הכנס היתה קידום נושאים משותפים לישראל ולמניטובה בניהול משאבי מים ושמירה על איכותם. אף על פי שבישראל רק אגם אחד – הכנרת, ואילו במניטובה אגמים רבים, ובהם ימת ויניפג – שגודלה עולה על זה של מדינת ישראל, השמירה על איכות מימיהם ומניעת כניסת נוטריינטים לתוכם, בעיקר תרכובות חנקן וזרחן, הם נושאים הזהים במהותם לבעיות שגם אנו מתמודדים אתן בשמירה על איכות מי הכנרת. מהדיון בנושאים עולה שהבעיות דומות, אף שקיים הבדל מהותי באקלים של שתי המדינות.
בכנס השתתפו מצד מניטובה עשרה מומחים לניהול משאבי המים, ובהם חוקרים ואנשי אקדמיה. בצד הישראלי השתתפו עשרה חוקרים, ובהם אנשי אקדמיה מאוניברסיטת תל אביב, האוניברסיטה העברית, מכללת תל חי ואנשי מחקר מהמעבדה לחקר הכנרת ורשות המים. הנושאים שדנו בהם היו רבים ומגוונים, והתמקדו בשיטות לטיפול במקווי מים, דרכים למניעה של התפתחות סוגים של אצות רעילות במים, תהליכים לניהול בר-קיימא של מקווי מים, מודלים ממוחשבים המכילים כלים שתכליתם ניהול מיטבי ונושאים נוספים ומגוונים.
פרט להצגות הנושאים על ידי החוקרים כלל הכנס גם מושב פתיחה רב-משתתפים בירושלים בהשתתפותם של שר התשתיות הלאומיות, מנהל רשות המים, יו"ר קרן קימת לישראל, אנשי אקדמיה וקובעי מדיניות מהשורה הראשונה בתחום המים בישראל, ומולם נציגות קנדית משגרירות קנדה בישראל ושרת המים של מניטובה. בהמשך עברו משתתפי הכנס לעמק החולה, והדיונים המקצועיים לוו בסיורים לאתר ספיר, ביקור במערכת המשאבות של המוביל הארצי, ביקור במעבדה לחקר הכנרת ומפגש עם חוקרים ומומחים העובדים בה, תוך הצגת סוגיות נבחרות הקשורות בניהול הכנרת. כן נערך ביקור בשמורת דן ובחוות לגידול פורלים, סיור בפארק האגמון ולימוד הבעיות הקשורות בשמירה על אדמות כבוליות ומניעת זרימת נוטריינטים מתוכן אל הכנרת ועוד. הדיונים המקצועיים כללו הרצאות של כל אחד מהחוקרים ומומחי המים שהשתתפו בכנס, תוך הצגות תוצאות מחקריות ומעשיות של עבודתם.
מהותו האמיתית של הכנס, פרט לצד המקצועי שבו, היא יצירת מפגש בלתי אמצעי בין חוקרים, המאפשר יצירת קשרים אישיים ומקצועיים שיניבו מחקרים משותפים, תוך העשרת הידע והכלים לטיפול נכון יותר במקווי מים, בעידן של הגדלת הביקוש האנושי למים – יחד עם דלדול מקורותיהם.
מפגש כזה תורם תדמיתית הן לקק"ל, כגוף הירוק הגדול במדינה, שחרת על דגלו את השמירה והטיפול באיכות הסביבה, והן למדינת ישראל כולה, הממצבת את עצמה כמובילה בתחומים של שמירה על מקורות המים, חיסכון בניצולם, ניצול יעיל של מי קולחין להשקיה חקלאית ובניית חקלאות מתקדמת בתנאי יובש ומחסור במים. כנס זה הוא צעד נוסף בהידוק הקשר בין גופים ירוקים בישראל ובעולם ובין מדינות החולקות בעיות סביבתיות משותפות, והוא תורם לתדמיתן החיובית של קק"ל וישראל בעולם כולו.

אברי קדמון הוא מנהל מחלקת מידע באגף מפעלי פיתוח, קרן קימת לישראל

3
קטגוריות מים
תגיות , ,
אוגוסט
18

הכנרת: עבר, הווה ועתיד

פרופ' משה גופן מגיש סקירה מעמיקה על מצב הכנרת, מנתח את ירידת המפלס לאורך השנים, ומצביע על הפתרון שישמור על אספקת מים מושלמת לבתים, אם הממשלה תעשה רק דבר אחד

מיד לאחר מלחמת השחרור והקמתה של מדינת ישראל החליטה הממשלה לייבש את החולה ואת שטחי הביצות שמצפון לה. בסמוך להחלטה זו החליטה ממשלת ישראל, לאחר התלבטויות רבות ולאחר פעילות צבאית בצפון, על הקמת מפעל המוביל הארצי, שמשמעותו – שימוש בכנרת כמאגר רב-שנתי לאספקת מי שתייה לתושבי המדינה.
שאיבת מים אינטנסיווית מהכנרת החלה רק בשנת 1972. לפני הקמת המדינה, בשנת 1933, הוקם סכר דגניה והועמק אפיק הירדן ביציאה מהכנרת – פעולות שאפשרו לאחר מכן שליטה בגובה המפלס באגם. חברת החשמל, שהקימה ביזמתו של פנחס רוטנברג את המפעל ההידרואלקטרי בנהריים, ובהקשר אליו את סכר דגניה, ערכה מדידות מדויקות של קרקעית הירדן ביציאה מהכנרת. רום הקרקעית שנמדד שם היה 212.35 מ' מתחת לפני הים. מאז נחנך המוביל הארצי (1964) נמצא מפלס האגם בתהליך רב-שנתי של ירידה: בשנים שיטפוניות הוא עולה זמנית, אבל המגמה השלטת היא ירידה. במחזור שנתי הוא עולה כל שנה בחורף, וחוזר ויורד בקיץ. ככל שכמות המשקעים נמוכה יותר – ירידת המפלס חריפה יותר, מכיוון שכמות המים הנצרכת עולה משנה לשנה ללא כל קשר למצאי במקורות. יש ירידה מתמשכת בכמות המשקעים באגן היקוות הכנרת, והספיקות בירדן יורדות כך שתרומה טבעית ממקורות המים לכנרת נמצאת בירידה.
אולם יש לזכור שבצורת היא תופעה שכיחה מאוד באזורנו מאז ומתמיד. מאז סוף המאה ה-19 היו באזורנו ארבעה מקרים של ארבע שנות בצורת רצופות, תקופה אחת של 14 שנות בצורת רציפות, תקופה אחרת של חמש שנות בצורת רציפות, ועוד ארבע תקופות של שלוש שנים רציפות של בצורת. שיאי בצורת שנתיים במשך 150 השנים האחרונות היו בטווח של 35%–79% מתחת לממוצע הגשמים הרב-שנתי. להמשך קריאת 'הכנרת: עבר, הווה ועתיד'

9
קטגוריות מים
תגיות , ,