ארכיון פוסטים המתויגים 'מאבק'

נובמבר
23

המאבק על ארץ החרדונים: הצלחה לקק"ל ולירוקים


המאבק שניהלו קק"ל, רט"ג ועיריית אילת נשא פרי: מע"צ החליטה לצמצם משמעותית את הפגיעה ב"ארץ החרדונים" לקראת הרחבת כביש 90

בשורה לחובבי הטבע ולחיה הנמנית עם משפחת הלטאות: "ארץ החרדונים" כמעט לא תיפגע כתוצאה מהרחבת כביש 90 בכניסה לעיר אילת, הודות למאבק עיקש שהובילה קק"ל יחד עם רט"ג ועיריית אילת.

ארץ החרדונים נפרשת על פני שטח של כ-300 מ"ר בין פארק הצפרות לכביש הערבה. במקום אפשר למצוא חרדונים רבים, לרבות חרדוני צב. בשטח מחילות פעילות רבות של חרדונים, החופרים את מחילותיהם באדמת המדבר – ובאותה הזדמנות מעבדים אותה.

"התוכנית המקורית של מע"צ הייתה להרחיב את הכביש באופן משמעותי", מספר יו"ר קק"ל אפי שטנצלר. "ההרחבה הייתה גורמת לפגיעה קשה בטבע ולנזק בלתי הפיך ל'ארץ החרדונים', מקום ריכוזם הגדול של אוכלוסיית החרדונים בארץ. לשמחתנו, הגילוי על ריכוזם של החרדונים, שהם ממשפחת הלטאות, זכה להד תקשורתי נרחב, ובעקבות כך עלתה גם המודעות הציבורית לסוגיה, ותרמה למאבק. אנו רוצים להפוך את המרחב לשמורת החרדונים".

במהלך התקופה האחרונה ערכו נציגי הגופים השונים כמה פגישות ודיונים בנושא, שבהן התעקשו נציגי מע"צ על הרחבת הכביש. מנגד התנגדו קק"ל, רט"ג ועיריית אילת למהלך, מאחר שההרחבה האמורה הייתה פוגעת במחילות של החרדונים ובעצים לשימור. חוות דעת של מומחים הביאה לכך שמע"צ חזרה בה מכוונתה הראשונית, והצדדים הגיעו להסכמה בנוגע לתוואי הרחבת הכביש, תוך פגיעה מינימלית בחי ובצומח באזור.

יו"ר קק"ל אפי שטנצלר הודה למע"צ על ההתחשבות בערכי הטבע, הנוף והסביבה ואמר: "אני שמח שבמע"צ קיבלו את עמדתנו, אף שהדבר יגרום להם להוצאות כספיות נוספות, ואולי גם לעיכוב בביצוע התוכנית עקב תכנון מחדש. עם זאת, התוכנית החדשה מבטיחה צמצום הפגיעה בטבע, כך שהרוב המוחלט של המחילות והעצים לא ייפגע".

צילום: זוהר צפון, קק"ל

0
קטגוריות חי וצומח ו כללי
תגיות , ,
יוני
16

אל תעקור נטוע



"לא ייתכן שתתייחסו לקו ביוב או חשמל כנתון שאין לשנותו, ולעומת זאת תתייחסו לעצים כדבר שניתן להסירו בקלות", אמר לאנשי עיריית תל אביב פקיד היערות במשרד החקלאות ישראל גלון. אסתר קסוביץ, פעילה בוועד התושבים להצלת שדרת עצי הסיסם, מציגה: כל הסיבות להצטרף למאבק בכוונה לכרות את עצי הסיסם ברחוב אבן גבירול

תושבים רבים בתל אביב מתנגדים לחלק מעבודות חידוש רחוב אבן גבירול, שבמהלכן מתכננת העירייה "להעתיק" את שדרת עצי הסיסם הוותיקים במקטע הצפוני של הרחוב. אני עדיין מתקשה להאמין שדווקא בישראל, ארץ בעלת מורשת ארוכה וגאה כל כך של שתילת עצים והפרחת שממה, יכולה עיריית תל אביב-יפו להתייחס בקלות דעת כזו לעקירת עצים בוגרים ומרשימים. בכל רחבי העולם מתעוררים לערכם הרב של עצים בשיווי המשקל האקולוגי, מה שנהיר לנו ולקק"ל כבר שנים רבות. אז למה אנו נראים לאנשי העירייה מוזרים כל כך בהתעקשותנו לשמור על עצי הסיסם – עצים שגם בשנותיהם הבוגרות ממשיכים להרהיב לנו ביופיים, בצִלם ובשיפור איכות האוויר? מדוע גדול יותר ערכם של הבתים הזוכים לשימור בעירנו מערכם של עצים חיים המהווים לרבים חלק בלתי נפרד מנוף ילדותם?
מאבק ועד התושבים להצלת עצי הסיסם החל לפני למעלה משנה. עד כה בוצעו תכתובות, שיחות, החתמת עצומות, תליית שלטים וכו', אך דבר לא עזר. אני עצמי שמחתי על ההתארגנות הנלהבת של ועד התושבים, וממש ימים לפני תחילת העבודה הצלחנו לערער על הכוונה לכרות את העצים. הערעור הוגש לאיש משרד החקלאות, פקיד היערות ישראל גלון, שאמון על הגנת העצים.
לאחר שביקר במקום ושמע את טענות התושבים ואת הסברי העירייה, הציע גלון לכנס את כל אנשי המקצוע של הפרויקט ואת נציגי התושבים כדי למצוא לשיפוץ של רחוב אבן גבירול תוכנית חלופית שתאפשר להשאיר את העצים במקומם. בתחילת השבוע הצגנו לעירייה כמה חלופות אפשריות, אך העירייה דחתה את כולן בטענה שנבדקו כבר חלופות רבות במסגרת תכנון הפרויקט, וכי אילוצים תכנוניים של בזק ושל חברת החשמל אינם מאפשרים לשמור על העצים ולהניח את התשתיות בדרך אחרת.
בתגובה אמר גלון כי לו ניגשו המתכננים לעבודה בהנחה שעליהם להשאיר את העצים במקומם – היה נמצא פתרון. "לא ייתכן שתתייחסו לקו ביוב או חשמל כנתון שאין לשנותו, ולעומת זאת תתייחסו לעצים כדבר שניתן להסירו בקלות", אמר גלון לאנשי העירייה. וזאת היא בעצם השורה התחתונה שלנו: העצים החיים יכולים וחייבים להישאר. הם חלק ממורשת העיר. הם חלק מהחיות שלה. הם שמאפשרים להסתובב ברחוב בחודשי הקיץ הלוהטים. הם נותנים לרחוב את אופיו ומכסים על מראה הבתים המרובעים עד שעמום. הם נותנים בית לציפורים ואף מפחיתים את זיהום האוויר. מה עוד אפשר לבקש?
בינתיים, לפי החלטת הממונה על שימור העצים ישראל גלון, על העירייה לעצור את עבודות השיפוץ עד שימוצו הניסיונות למצוא פתרון תכנוני שיאפשר את שימור העצים. זהו הישג חשוב לכולנו. ראשית, ההחלטה מעידה על כך שהטענות שלנו שוות בדיקה ואינן מופרכות מיסודן, כפי שטענה העירייה. שנית, עצם העובדה שכמה עצים מצליחים לעצור את מכונת השיפוץ המשומנת, היא מסר חשוב כשלעצמו.
אנחנו בוועד התושבים ממשיכים במאבקנו, ושמחים מאוד שקולנו ממשיך לעורר אהדה ותמיכה נרחבת בציבור. אנו מאמינים שתמיכה ציבורית ותמיכתו המקצועית הראויה לשבח של פקיד היערות של משרד החקלאות, וכן גם מצד כמה חברי מועצת העיר, תניע לבסוף את העירייה לשנות את יחסה ולהירתם ברצינות למציאת חלופה לתוכנית המקורית.
אף אתם תוכלו לכתוב לנציגי העירייה ולהביע תמיכתכם או להצטרף לאלפי האנשים שכבר חתמו על העצומה שלנו, בהקלקה כאן.

אסתר קסוביץ היא פעילה בוועד התושבים להצלת שדרת עצי הסיסם באבן גבירול

(לעמוד הפייסבוק של הקבוצה לחצו כאן)

7
קטגוריות כללי
תגיות , , ,
ינואר
28

חומר למחשבה גלובלית

סרטון יפהפה ומעורר מחשבה שממחיש מה יקרה, בין השאר, אם נוותר על המאבק האקולוגי

ואיך סריגה יכולה להמחיש את הבעיה? בדיוק בצד ההפוך שלה: פרימה

5
קטגוריות מצגת
תגיות , ,
אוגוסט
25

המאבק על השטחים הפתוחים

אם עד לא מזמן התאפיינו טיעונים בעד הגנה על שטחים פתוחים ברצון להגן על הרקפת, הצבי ועל הטבע בכלל, הרי היום גם טיעונים כלכליים חברתיים גויסו לטובת העניין

עם גל העלייה הגדול מארצות חבר העמים בתחילת שנות התשעים, הפכו השטחים הפתוחים במרכז הארץ ובצפונה למשאת נפשם של "הנדלניסטים" ולמושא למאבק עיקש להגנתם על ידי גופים ירוקים. במקביל עברה קק"ל מהפך ממנהלת יער קלאסי (ייעור היער, תעשיות עץ, צורכי נופש) למנהלת שטחים פתוחים שיש בהם יערות, חורשים, בוסתנים ושטחים פתוחים. מטרת ניהול שטחים אלה היתה מעתה למען הציבור, האקולוגיה, האוויר הנקי, הנופש, הפנאי וכל מה שמוסיף ותורם לאיכות החיים בארצנו.

את ערכם של השטחים הפתוחים לאיכות חיינו קשה (אך אפשר) להעריך בשווי כספי. ברור לכול שמדובר במשאב יקר אך מתכלה (במיוחד בישראל). תכנית הבנייה למערב ירושלים (ספדי), לדוגמה, שדרשה בניית שכונות ענק ברכסים שממערב לירושלים על מנת לשמור על איזון דמוגרפי, חברתי וכלכלי בירושלים (לפי טענת יזמיה ומתכנניה), נתקלה בהתנגדות ציבורית עצומה. קק"ל, יחד עם החברה להגנת הטבע, רשות הטבע והגנים ועמותות מקומיות רבות, הקימה את "הקואליציה לשמירה על הרי ירושלים" מתוך מחשבה להעניק ערך משמעותי לשטחים אלה בעיניי האוכלוסייה ובעיניי מקבלי ההחלטות, וזאת על ידי יצירת תשתית טיול, נופש ופנאי. מערכת שבילי הר חרת ממבשרת ציון וכן אירועי ענק של מסיק זיתים באותו מקום הם דוגמאות טובות לכך. מקום שכבר היה אבוד למעשה, קיבל משמעות רבה ו"ניצל" עוד לפני קבלת ההחלטה הסופית לביטוח התכנית של המועצה הארצית לתכנון ובנייה. ראוי לציין שהמאבק התאפיין בגיוס טיעונים חברתיים וכלכליים רבי משמעות שהוכיחו שירושלים תיפגע מעצם הבנייה. לא רק הגנה על הצבי ועל הרקפת, אלא הגנה על מערכת כלכלית-סביבתית-חברתית היודעת לספק גם אלטרנטיבות מעשיות וזולות.

לסיכום: יש להגן על השטחים הפתוחים במדינת ישראל ואף להגביר את העיסוק בכך בעתיד – למען הטבע, למען החברה, למען ארצנו.

כתב: גידי בשן, רכז קהל באזור ההר בקרן קימת לישראל

2
קטגוריות שטחים פתוחים
תגיות , , , , ,