עדכון: עם הידיעות האחרונות בנושא שפעת החזירים, הנה הזדמנות טובה לחזור שוב לפוסט המציג קשר בין התחממות גלובלית למגפה שמסעירה את העולם

מחלות חדשות, מכות חום, קרציות וטפילים - כך "תורמת" ההתחממות הגלובלית למחלות חדשות בקרב חיות, העלולות לעבור בחלקן גם לבני אדם. אספקט נוסף של התופעה האקולוגית המטרידה מכה בסביבה

בעשור האחרון אנו עדים להופעתן של מחלות חדשות, כמו גם להתפרצויות של מחלות שחשבנו שהוכחדו מזמן: מחלת הפה והטלפיים באנגליה ובאירופה בראשית המילניום, הופעת הסארס, שעבר מבעלי חיים לבני אדם והתפשט במהירות למקומות רבים בעולם, מחלת הפרה המשוגעת, הכלבת הוותיקה ועוד. במקביל אנו עדים לכך שהקיץ מתארך מאוד, והטמפרטורה הממוצעת גבוהה לאין שיעור ממה שהורגלנו אליו בילדותנו. בעבר סברנו שעונות השנה הקלאסיות הן סתיו, חורף, אביב וקיץ, אולם כיום אפשר להרגיש כי רק חלק קטן מהשנה הוא גשום וחורפי, ומרבית השנה היא קיץ ארוך ומהביל.
כווטרינר העוסק בקשר בין אנשים לבעלי חיים, ובמיוחד בעקבות העיסוק במניעת מחלות זואונוטיות העלולות לעבור מחיות לבני אדם, שמתי לב כי ההתחממות הגלובלית משפיעה מאוד על ההתנהלות היומיומית במרפאה: היום יש יותר מקרים של מכות חום בכלבים; אנו מטפלים ביותר מקרים של קדחת קרצית בכלבים ובחתולים; יש עלייה ברורה בכמות הטפילים החיצוניים בכלל והפרעושים בפרט, ולאחרונה אנו עדים הן בתקשורת והן בפרקטיקה לעלייה הדרמטית במקרי הכשות הנחש באנשים ובבעלי חיים.
עוד בימי לימודיי הראשונים באוניברסיטה למדנו על המושג "שנת עכברים": כל כמה שנים, במערכת אקולוגית טבעית הפועלת באופן סדיר, גדלה אוכלוסיית העכברים באזור מסוים בשנה אחת בקצב כל כך גדול ומבהיל, עד שאוכלוסיית המכרסמים לא יכולה להתקיים בשטח נתון, כושר הנשיאה של השטח יורד, בעלי החיים מתחילים לפגוע אחד בשני ומתים מרעב, ממחלות וממתח עקב הצפיפות. כמות העכברים יורדת שוב לרמה "נסבלת", וכך במחזוריות עד לשנת העכברים הבאה.
דוגמה נוספת למצב כזה: לו היו מניחים לזוג כלבים להתרבות ללא הפרעה, ללא עיקור וסירוס, מכל זוג בריא עלולים להיוולד תוך חמש שנים מעל 60 אלף גורים, וכעבור כמה דורות היו צאצאיו מכסים את פני כדור הארץ. אבל, כידוע לכולנו, במערכת אקולוגית בריאה ומאוזנת לא אמורות להתרחש תופעות סטטיסטיות מפלצתיות כאלה, שכן לטבע אמורים להיות איזונים משלו, הגורמים לכל מין של בעלי חיים להגיע למספר פרטים אופטימלי באוכלוסייה, מבלי לפגוע באיזון הסביבתי. להמשך קריאת 'חיות בלי חיוכים'