הצעת חוק פסולת אלקטרונית מונחת לפתחה של ועדת השרים לענייני חקיקה. על פי ההצעה, יצרני ויבואני מכשירים אלקטרוניים יחויבו לאסוף ולמחזר את הפסולת לפי יעדים שנתיים, באמצעות נקודות איסוף שיציבו הרשויות המקומיות
כמויות הפסולת האלקטרונית הולכות ומתגברות משנה לשנה. הסכנה הסביבתית והבריאותית מתגברת אף היא, והצעות חוק חדשות מבקשות להסדיר את הנושא באופן קבוע. ההצעה הייתה אמורה לקבל אישור בשבוע שעבר בוועדת השרים לענייני חקיקה, אבל בסופו של דבר דחתה מליאת הכנסת את מועד ההצבעה בקריאה טרומית, בהסכמת הח"כים היוזמים (ניצן הורוביץ ודב חנין). ההסכמה באה מאחר שהממשלה מכינה כיום הצעת חוק ממשלתית בנושא. ככל הנראה, ההצעה הסופית תהיה למעשה שילוב בין ההצעות השונות, אך מה שבטוח הוא ששינוי ייעשה בתחום.
הצעת החוק שביקש להגיש ח"כ הורוביץ (ביוזמת ארגון אדם טבע ודין) מסדירה למעשה את הטיפול בפסולת אלקטרונית דוגמת מקררים, מכונות כביסה, טלפונים סלולרים ומחשבים שיצאו משימוש. כידוע, הפסולת האלקטרונית מכילה מרכיבים מסוכנים, ואף נחשבת לפסולת הרעילה והמסוכנת ביותר מכל סוגי האשפה. להבדיל, היא מכילה גם רכיבים יקרי ערך, ולמרות זאת מוטמנת יחד עם הפסולת הרגילה. במקרה שחוק המיחזור יתקבל, יהיה אפשר להפריד את הרכיבים בעלי הערך, למכור אותם, ותוך כדי גם לייצר מקומות עבודה.
על פי הצעת החוק המדוברת, האחריות לאיסוף ומיחזור הפסולת האלקטרונית, על פי יעדים שנתיים, מוטלת על יצרני ויבואני המוצרים. גם הרשויות המקומיות יידרשו להשתתף במיחזור, בכך שיציבו בנקודות ציבוריות שונות נקודות איסוף לפסולת אלקטרונית.
ובינתיים, יש מי שמטפל בפסולת אלקטרונית, וגם מחזיר לקהילה על הדרך.
