ארכיון פוסטים המתויגים ‘מים’ ב globeblog

ארכיון פוסטים המתויגים 'מים'

אוגוסט

ממציאים את המים מחדש

פעילות קק"ל בתחום המים מעשירה את המשק הישראלי ב-260 מיליון מ"ק מים בשנה באמצעות כמות מים הנאספת טיפה לטיפה. סקירה מקיפה ומבט אל העתיד

קק"ל שמה לה למטרה לייצר מים ממקורות מים שוליים, שאלמלא פעילותה היו הולכים בערוצים לאיבוד. מאגרים רבים משמשים פתרון לסילוק השפכים מנחלי ישראל, ובכך הם תורמים לסביבה ולאיכות מי התהום. בפעילותה למיחזור המים קק"ל הופכת מקור של סכנה סביבתית למשאב הניתן לניצול. תשומת לב מיוחדת ניתנת לשיפור איכות המים בכנרת באמצעות אגמון החולה. המים שנוצרים בפעילות קק"ל מועברים לחקלאות בישראל וחלקם מוקדשים לשיקום נחלים וגדותיהם, ובכך תורמים רבות לאיכות הסביבה בישראל.

בחזרה אל הטבע: מאגרי מים וסכרים

קק"ל הקימה עד כה ברחבי ישראל כ-220 מאגרי מים שפירים ומאגרים של מי קולחים מטוהרים. חלק ממאגרי המים המטוהרים מתמלאים כמה פעמים בשנה. כך, יכולת קיבול של 160 מיליון מ"ק מייצרת 260 מיליון מ"ק מים בשנה. בשנת 2010 סיפקו המים שנאספו במאגרים שבנתה קק"ל כמחצית מהמים לחקלאות בישראל. המאגרים מביאים תועלת כפולה ומכופלת: הם מוסיפים מים למשק, פותרים את בעיית סילוק מי השפכים המטוהרים, ומשאירים יותר מים שפירים לצריכה ביתית. מי המאגרים גם מעניקים מקור מים יציב, בטוח וזול לחקלאים.

קק"ל קיבלה על עצמה לפעול לשיקום נחלים מזוהמים וגדותיהם. הפעילות כוללת סילוק מזהמים, שיקום נופי כולל, שימור קרקע, עיצוב נופי ופיתוח פארקים, שבילי טיולים ותשתית לבילויים, פנאי ונופש לציבור הרחב. פעילות קק"ל ניכרת בנחלים רבים כגון נחל אלכסנדר, נחל קישון, נחל חרוד ונחל בשור.

בעקבות ייבוש אגם החולה והביצות שמסביבו, נחשפו כ-60,000 דונם קרקע חקלאית. אמנם שטחי העיבוד שנוספו הביאו ברכה, אבל גם בעיה סביבתית: דשנים וחומרי הדברה, שבהם משתמשים החקלאים, עשו את דרכם ללא הפרעה לכנרת, ואיימו לפגוע באיכות המים באגם. קק"ל יצרה בעמק החולה אגם בשטח כאלף דונם, המסנן את המים שזורמים מהעמק לכנרת. תוך כדי כך השיבה קק"ל את הזרימה בערוץ המקורי של הירדן. כך הפך האגמון מקום מקלט לעופות ולאתר טבע מספר אחת בישראל.

אופק חדש: טיהור מים ביולוגי

מרחבים רבים בעיר אינם חדירים למים. מי גשמים זורמים ברחובות הערים כנגר עילי דרך מערכות הניקוז ומערכות הביוב, תוך זיהום מאגרי המים הטבעיים והים. התשטיפים העירוניים מזוהמים במתכות כבדות, במזהמים אורגניים ואי-אורגניים, בדלק ובסחף שמקורו בגגות, ברחובות ובאטמוספרה. קק"ל מובילה טיפול חדשני בתשטיפים עירוניים באמצעות טכנולוגיה המכונה "ביופילטר".

ביופילטר הוא מצע נקבובי הנתון בתוך מתקנים ייעודיים המשתלבים בנוף העירוני. התשטיפים עוברים באיטיות דרך הביופילטר, ואמצעים ביולוגיים מסלקים מתוכם את המזהמים. אחרי הטיפול אפשר לנצל את המים להשקיית גנים ואף להחדרה למי תהום.

מתקן אחד כבר פועל בכפר סבא ושני מתקנים נוספים עומדים לקום בימים אלה. הפרויקט מתבצע בשיתוף פעולה של קק"ל, קק"ל אוסטרליה ואוניברסיטת Monash אוסטרליה.

להמשך קריאת 'ממציאים את המים מחדש'

קטגוריות מים

תגיות ביופילטר, מאגר מים, מי קולחים, מים, מים מטוהרים, סכר

אפריל

הביופילטר – מיזם חדשני למיחזור מי גשמים

מערכת

200 מיליוני מ"ק של מי גשם מתבזבזים מדי שנה בישראל ונשטפים לים. מיזם חדשני יאפשר לאגור את מי הגשמים ולטהר אותם בעזרת מיני צמחים שונים, בטכנולוגיית הביופילטר

הכירו את הביופילטר, פרויקט ניסיוני שהוקם בכפר סבא בתמיכת ידידי קק"ל באוסטרליה, ביניהם משפחת פינקל ממלבורן, ובשיתוף עם עיריית כפר סבא. אם יצליח הפיילוט וייושם בערים נוספות בארץ, תהיה בכך תרומה משמעותית למשק המים בישראל, המצוי במשבר מתמשך.

בעבר נעשו ניסיונות לאסוף את מי הגשמים, אך מכיוון שבעת זרימת מי הגשמים ברחובות העיר המים סוחפים עמם חומרים רעילים שונים ומזדהמים, לא היה אפשר להחדיר אותם לאקוויפר. למרבה השמחה, עתה נמצא הפתרון. הטכנולוגיה פותחה באוסטרליה על ידי הדוקטורנט הישראלי ירון זינגר, בהנחיית מהנדסי המים פרופסור אנה גלטיק ופרופסור טים פלטשר מאוניברסיטת מונש. קידום הפרויקט התאפשר בתמיכת ה-Gold Patrons מקק"ל אוסטרליה והנהלת קק"ל ויקטוריה, אוסטרליה, בהנהגת שרה גולד, שהסכימו לתמוך בקידום פרויקט הביופילטר בישראל.

זינגר פגש את משתתפי קדם-כנס נשיאי קק"ל בביקורם באתר, והסביר שהטיפול הקונוונציונלי הנהוג כיום הוא לנקז את מי הגשמים ולשפוך אותם לים, ואילו הטכנולוגיה החדשה תאפשר לנו לנצל את המים האלה. לדברי זינגר, הפסקת ההזרמה של מי גשם מזוהמים לים תתרום גם למצבם של חופי ישראל. זיהום מי הים גורם לפגיעה קשה בדגה, עד כדי כך ש-10% מהדגים שנלכדים כיום לאורך חופי הארץ אינם ראויים למאכל אדם.

מתקן הביופילטר כולל שכבות אחדות. השכבה העליונה מכוסה צמחייה, המסייעת בטיהור המים. השכבות התחתונות אינן מאווררות, ומתפתחת בהן אוכלוסיית חיידקים החיים בסביבה דלת-חמצן. חיידקים אלה מעודדים תהליכים שמטהרים את המים. המערכת המשולבת יעילה לטיהור מחומרים מזהמים שונים, ובהם חלקיקי מתכות כבדות, חומרים אורגניים ושמנים.

המים שנאספים מוחדרים לשני מאגרים: באר הממוקמת בקרבת מקום ומערכת שעומקה כ-90 מ' המשמשת להחדרת מים ישירות לאקוויפר. סך הכול אפשר לטפל במתקן זה ב-5,000 קוב מים בשנה.

בדיקות ראשוניות העלו שהמים הגיעו כמעט לאיכות שתייה. במהלך הכנס הציג זינגר לנוכחים שני מכלים: אחד מהם הכיל נוזל צהבהב עכור – מים שנכנסים למערכת, והמכל השני הכיל מים צלולים ונקיים. אלה המים שיצאו מהמערכת בסיום התהליך. הסטודנט הצעיר שפיתח את הטכנולוגיה המהפכנית הביע תקווה שהדבר יהפוך לתקן בישראל, כך שערים רבות נוספות ייהנו ממערכות דומות.

פרנק וילסון, נשיא קק"ל קנדה, סיפר כי בארצו נערך שיתוף פעולה נרחב עם קק"ל במחקר ופיתוח בתחום המים, במיוחד במחוז מניטובה. "ההתמודדות עם הבעיות האקולוגיות היא מאמץ עולמי, ובקנדה יש מודעות רבה לחשיבות הנושא. טוב שישראל וקק"ל נמצאות בחזית העשייה בתחום זה", אמר.

קטגוריות מים

תגיות ביו-פילטר, ביופילטר, טיהור מים, מי גשם, מים

אפריל

הערכות: לשליש מהאנושות יחסרו מים בתוך 20 שנה

מערכת

תחזיות לא פשוטות שוגרו באחרונה מכנס המים העולמי שנערך בקנדה. אבל לצד הדיבורים על שיטפונות, ההתחממות הגלובלית וגידול מסיווי באוכלוסיית העולם, יש גם רצון ויוזמה לשינוי

כנס עולמי בנושא מים שנערך באחרונה בעיר אוטווה בקנדה בהשתתפות כ-300 מדענים, קובעי מדיניות וכלכלנים, הסתיים בבשורה לא מרנינה במיוחד: על פי ההערכה, לשליש מהאנושות יחסרו מים בתוך 20 שנה. על פי אותה תחזית, בתקופה האמורה יעלה הביקוש למים מתוקים על ההיצע הזמין שביכולתו של כדור הארץ לספק בכ-40%. הסיבות העיקריות לכך: ההתחממות הגלובלית והגידול באוכלוסיית העולם.

על פי הנתונים שהוצגו במסגרת הכנס, פתרון הבעיה אינו פשוט כלל, ויוכל להתבצע רק באמצעות העברה של מים ממקומות שבהם הם מצויים בשפע אל מוקדי המחסור. מהלך כזה יעלה יותר מ-200 מיליארד דולר בשנה. על מנת שלא להגיע למצב זה, יש צורך לחשוב כבר מעכשיו על ניצול אופטימלי של מקורות המים. "עלינו להיערך למה שמתפתח והופך לאתגר הגדול ביותר של האנושות בטווח הזמן הקצר", אמרה בכנס ד"ר מרגרט קייטלי-קרלסון, יו"ר רשות המים הקנדית.

עוד דובר בכנס על מוקדי הבזבוז המרכזיים של המים בתעשייה ובחקלאות. כך לדוגמה, על פי נתונים שהוצגו במהלך הכנס, על מנת לייצר מחשב אחד נדרשים לא פחות מאשר טונה וחצי מים; על מנת לייצר ג'ינס יש צורך בשש טונות מים; על מנת לשווק קילוגרם בודד של בשר בקר, מתבזבזים לא פחות מ-15–30 טונות מים. אך בנוסף לאזהרות, הציגו בכנס גם פתרונות, הכוללים מתקנים ושיטות חדשניות למיחזור מים, שיוכלו להביא לחיסכון משמעותי ביותר. נושא נוסף שדובר עליו בכנס היה הסיכון ההולך וגובר לשיטפונות ענק עקב התמורות והשינויים באקלים העולמי. על פי הערכות המומחים, שיטפונות שיובילו לקטסטרופות – ברמת השיטפונות שפקדו בשנה האחרונה את יפן, אוסטרליה ופקיסטן – צפויים להתרחש בערך אחת ל-20 שנה, כשבעבר עמדה שכיחותם על פעם בכמאה שנה.

Photo by Patrick Emerson, cc

קטגוריות מים

תגיות מים, שיטפונות

מרץ

קידוחי שמיר: ושאבתם בששון

מערכת

מי הקידוחים שנמצאו באחרונה במאגר התת-קרקעי בקיבוץ שמיר, יועברו להשקיית שדות ומטעים בגליל ובגולן. בעקבות השינוי תיהנה הכנרת מתוספת של 25,000 קוב מים בשנה

תקווה חדשה להתמודדות עם המשבר הקשה במשק המים: קידוחי מים בקיבוץ שמיר שבגליל העליון. שלושת הקידוחים (שניים מהם כבר פעילים, השלישי נמצא בתהליכים) מבוצעים בתמיכת קרן המים ע"ש פרסונס של JNF ארה"ב.

המים שנמצאו במקום מתאימים לשימוש חקלאי, כפי שעולה ממחקר לבדיקת איכות המים שנערך בשיתוף פעולה עם הטכניון. מי הקידוחים יועברו להשקיית שדות ומטעים בגליל ובגולן, ויחליפו את מימי נחל דן, הטובים לשתייה, שיוזרמו מעתה לכנרת.

בזכות שינוי זה צפויה הכנרת ליהנות מתוספת של 25,000 קוב מים בשנה. זוהי תוספת חשובה ביותר לנוכח המצב הקשה של משק המים בישראל, בעקבות השנים השחונות שהמדינה עוברת והצרכים שהולכים וגדלים.

מי הקידוחים זולים הרבה יותר ממים ממוחזרים או מותפלים, כך שיש היגיון כלכלי רב בניצול מים אלה, בנוסף למים המופקים ממאגרי המים שהקימה קק"ל בכל רחבי הארץ. מאגר המים התת-קרקעי מתפרש על פני שטח נרחב, ומגיע עד סוריה. הקידוחים מבוצעים בשטח ישראל, כמובן.

מתברר שבנוסף לתרומה לחקלאות ולמצבה של הכנרת, יש בקידוחים גם יתרונות תיירותיים. קיבוצי הגליל העליון מתכננים לפתח ספא המבוסס על המים החמים העשירים בגופרית. עדיין לא ידועה כמות המים שאפשר יהיה להפיק מהאתר, אבל להערכת הגאולוגים, דורות רבים עוד יוכלו ליהנות מהם.

קטגוריות מים

תגיות השקיה, חקלאות, כנרת, מי שתייה, מים, נחל דן, קיבוץ שמיר, קידוחים

ינואר

ישראל עוברת משחור לירוק

אביגיל הלר

צמחים חסכניים במים, שימוש בקומפוסט, השקיה ממוחשבת והעלאת כמות השטחים המוצלים: כל הדרכים לחיסכון במים בגינות הנוי שלנו. מאמר ראשון בסדרה

הו כנרת שלי, ההיית או חלמתי חלום?
הכנרת, סמל מוחשי למצב המים בארץ, נעלמת ודועכת. מילות שירה של רחל המשוררת מקבלות משמעויות נוספות ונוראות. במצב שכזה מוטלות גזרות – תקנות והגבלות מים הן בחקלאות והן בגן הנוי. האם כשמצב המים מוגדר בצבעים אדומים ושחורים וכמות המים מוגבלת אפשר לקיים גנים ירוקים, נאים ופורחים? לדעתי התשובה חיובית. אפשר להגיע לכך על ידי תכנון נכון של הגן ומרכיביו, בשתילת צמחים מעוטי השקיה או "חסכניים במים" ובשימוש באמצעים אגרו-טכניים, דוגמת: הכנת קרקע נכונה וטיובה, הקפדה על מניעת צמיחת עשבים, שימוש בחיפויים והשקיה יעילה המותאמת לאזור ולצמחים בגינה.
במאמר זה אנסה לפרוש את הדרכים השונות לחיסכון במים בגן הנוי. אני מקווה שהוא יעזור ולו במעט לקיים גנים מרהיבים בכמות מים מוגבלת.

ורדים ושוקולד
לפני שנים אחדות פניתי לדיאטנית בניסיון נואש לרדת במשקלי. הדיאטנית התאימה עבורי תפריט, שכלל ברובו מרכיבי מזון דלי קלוריות. עם זאת, היא הקפידה לאפשר לי ליהנות מ"הפרי האסור" – קקאו, והתירה לי להתענג על שלוש קוביות שוקולד ביום. כלומר, מעבר לתפריט המאפשר חיים בריאים ומשקל רצוי, ידעתי שיש לי גם "בשביל מה לחיות". התאפשר לי לשמוח בדבר מתיקה מדי יום ביומו.
ובהקבלה, מטרתו של גן הנוי לענג ולשמח את הבאים בשעריו. אם נסיר ממנו לחלוטין צמחים שאנו אוהבים (דוגמת ורדים או פרחי עונה), הצורכים יותר מים יחסית לאחרים, ייתכן שהנאתנו מהגן תיפגם. לדעתי אין לגזור גזרות ולאסור שתילת צמחים צרכני מים אלא לאפשר את שתילתם במינון מועט – מינון שיאפשר חיסכון בהשקיה אך גם הנאה ממגוון צמחים. צמחים הנשתלים במינון מועט ניתן לשתול במיקום מרכזי: בכיכרות העיר, סמוך למשרדי הקהילה בקיבוץ ובמושב, בכניסה לבית או סמוך לאזור הישיבה בגני החובבים.
המדשאה תתוכנן בהתאם לצרכים, כ-20%–30% משטח הגן, ובמקום שתוכל לשמש בו לדריכה, לישיבה ולמשחק. אם אנו מעוניינים במבט נרחב ופתוח, אפשר להשתמש בצמחי כיסוי נמוכים "חסכניים במים" כתחליף לדשא – צמחים דוגמת בכריס X סטארן ('Baccharis x 'Starn) או מלפורה כתומה (Malephora crocea). בגינון הציבורי מומלץ להרחיב גם את שטחי החורשות ולשלב בהן פינות ישיבה, מתקני משחקים, שבילי הליכה ושבילי אופניים.
העלאת כמות השטחים המוצלים בגן יכולה להפחית את כמות ההשקיה. בקיבוץ ניר-עוז נמצא בתצפית שדה כי מדשאה בתנאי הצללה מאדה כ-20% פחות מים ממדשאה שאינה מוצלת. גם העלאת כמות השטחים המרוצפים בגן יכולה להפחית את כמות המים הנדרשת להשקיה. עם זאת, מניסיוני, בגני חובבים שטחים אלו נשטפים לעתים במידה רבה, ואיני בטוחה שאכן מושג בהם חיסכון במים.
להמשך קריאת 'ישראל עוברת משחור לירוק'

קטגוריות מים

תגיות גננות, השקיה, מים, פארקים, צמחים חסכניים, קוצבי מים

ספטמבר

"החקלאות הישראלית היא מופת בחיסכון במים"

דודו כהן

כך טוען יוגב שריד מתנועת המושבים בתגובה להאשמות בדבר בזבוז המים על ידי החקלאים, ומספר על ירידה של 73% בשימוש במים לאורך שני העשורים האחרונים. אם כך, מה מקור ההאשמות? גם לזה יש לו תשובות מעניינות

יוגב שריד, מנהל אגף כלכלה ופיתוח עסקי בתנועת המושבים, לא אוהב לשמוע מדי תקופה את ההאשמות הקבועות המוטחות בחקלאים, כאילו הם-הם האחראים על מצוקת המים במדינה. הוא סבור שאין עוול גדול מהניסיון להטיל את האשם במצב שהגענו אליו על כתפי החקלאים, ומזכיר שבעשורים האחרונים רשם המגזר החקלאי בישראל שיעור התייעלות שאין לו אח ורע בשום מגזר אחר בארץ.
"החקלאות הישראלית היא דוגמה ומופת בתחום החיסכון במים", אומר שריד בראיון ל-Globeblog. "לפני 20 שנה היו כל מי החקלאות במדינת ישראל מים שפירים. לאורך השנים השכילו החקלאים והארגונים החקלאיים לפתח מקורות מים נוספים משתי סיבות עיקריות: שמירה על איכות הסביבה וירידה הולכת ומתמדת בהקצאות המים שנתנה המדינה לחקלאים, הן בגלל העלייה בצריכה הפרטית והן בגלל הירידה בכמות המשקעים בשנים האחרונות. לפני 20 שנה צרכה החקלאות מיליארד ו-300 מיליון קוב מים שפירים, ואילו ב-2009 תצרוך החקלאות הישראלית רק 350 מיליון קוב. משמעות המספרים האלה היא חיסכון של 73% בצריכת המים השפירים לחקלאות. במקביל השכילו החקלאים לפתח מקורות מים חלופיים גם ממים מליחים, אבל בעיקר ממי קולחים מטוהרים. כיום במדינת ישראל יש כמות של 400 מיליון קוב מי קולחים מטוהרים המשמשים להשקיית שדות, מטעים ופרדסים. הפוטנציאל במי הקולחים גדול יותר".
יש מי שדווקא מאשים את החקלאים בבזבוז עתודות המים של ישראל.
"לולא החקלאות וניצול מי הקולחים היו כל מי הביוב של גוש דן מוזרמים לים התיכון, ומדינת ישראל היתה מואשמת בזיהום אדיר של מי הים, ונוסף על כך היתה החקלאות נאלצת לצרוך עוד מים. לפיכך מפעל שפד"ן, המנקז את כל מי הקולחים בגוש דן, מהווה פתרון יעיל, זול וסביבתי לשתי הבעיות הנ"ל: מחסור במים לחקלאות וזיהום מי הים. לכן הטענה שהחקלאים הם מבזבזי המים היא מגוחכת מיסודה. הרי בפועל מצב הדברים הפוך. אנחנו היעילים, החסכניים והירוקים ביותר בצריכת המים. המרחב הכפרי במדינת ישראל, באמצעות העיבוד החקלאי, משרת מטרות לאומיות כמו שמירה על קרקעות המדינה, אספקת מזון מגוון, הגנה על גבולות המדינה ומטרות ירוקות כמו הגנה על שטחים פתוחים ושכיות חמדה מפני השממה או מפני הפיתוח הנדל"ני, שמשתלט על כל חלקה פנויה".
אז מהיכן מגיעות ההאשמות?
"ההאשמות הן חלק ממדיניות של כמה גורמים שאינם רוצים את החקלאות במדינת ישראל. אותם גורמים מנסים למצוא צידוקים לאינטרסים שלהם, אם זה בגלל המים, הקרקע או העובדים הזרים. מעבר לכך, אותם גורמים גם אינם מבינים כנראה מהי מטרת ההתיישבות במדינת ישראל. המטרה היא בראש ובראשונה לשמור על גבולות המדינה. החקלאות היא רק אמצעי לכך. במקום שאין בו חקלאות – אדמות המדינה נתפסות על ידי גורמים אחרים".

קטגוריות מים

תגיות אדמות, השקיה, חיסכון, חקלאות, מים, קולחים