ארכיון פוסטים המתויגים 'מלחמת-לבנון-השנייה'

אוגוסט
11

הלנצח נאכל אש?



מלחמת לבנון השנייה, שפרצה לפני שלוש שנים, הותירה אחריה אדמה חרוכה. הצתות השטחים הירוקים ביולי האחרון באות מקרבנו, אך יוצרות אפקט זהה

בחודש שעבר אנו, יערני ופועלי הייעור של קק"ל, ציינו יחד עם כל מדינת ישראל שלוש שנים למלחמת לבנון השנייה.
זו היתה מלחמה שהסבה נזקים עצומים ליערות ולשטחים הפתוחים באזור הצפון, ודרשה מאתנו מאמצים אדירים כדי להציל שטחים ירוקים. במשך 33 ימים עזבנו את הכול והתרכזנו רק בהצלת יערות.
המראות והזיכרונות עדיין טריים. בשלוש השנים האחרונות התרכזנו בחידוש היערות שנשרפו תוך שיתופו של הציבור הרחב, והופתענו מגלי ההתנדבות של אזרחי המדינה ושל מתנדבים מחוץ לארץ. בשלוש השנים הללו הלכה ההרגשה והשתפרה. הנטיעות החדשות הרימו ראש, נטענו זנים חדשים כמו ארזים ורחבי עלים, וחווינו תקווה גדולה לעתיד טוב יותר. והנה בא גל ההצתות ביולי האחרון והכה על פנינו במלוא כיעורו. עד מתי?
עד מתי אזרחי המדינה הזאת – יהודים, ערבים, חיילים וחקלאים – ישרפו את המדינה לדעת?
מתי נחליט כולנו שאת הטבע אנו מוציאים מחוץ לסכסוך הפוליטי, מחוץ לעבריינות, מחוץ לנקמנות, מחוץ לאלימות, מחוץ לחוסר האחריות, מחוץ לקלות הבלתי נסבלת של הרס לבתי גידול, לעצים ולבעלי חיים? הטבע מאחד את כולנו. הרי בלי עצים, בעלי חיים וציפורים – סביר להניח שנשתגע.
האם המציתים רוצים להחזיר את הארץ מאה שנים לאחור? רק 4% משטח המדינה מכוסה ביער. אנו מדינה שגובלת במדבר, בואו נשמור על מעט הכתמים הירוקים שלנו.
אני קורא למצפון של כולנו, רגע לפני השיגעון שאולי יחזור ויתחדש – עצרו, קחו אוויר, הניחו לגפרור – וחזרו לשפיות. מה נשאיר לדורות הבאים – שממה?
היערות, שמורות הטבע, הגנים הלאומיים והשטחים הפתוחים וכל אשר בהם הם הנכסים היקרים ביותר שלנו. בנפשנו הדבר, וזו בהחלט אינה מליצה.

יוסף קרני הוא גמלאי קק"ל, לשעבר יערן ביריה

5
קטגוריות ייעור
תגיות , , , , ,
ספטמבר
1

יער בר קיימא

כ-2,000 דונם של יער, המהווים כעשירית משטחו של יער ביריה, נשרפו כליל במהלך מלחמת לבנון השנייה, היקף בהחלט לא שגרתי לחודשי קיץ רגילים; אך בהתחשב בכך שהמלחמה שהתחוללה באזור ניפקה במשך 35 יום יותר מ-500 טילים - הרי הנזק היה יכול להיות עצום מזה. אין ספק שמוטיבציה גדולה של כל המעורבים, משירותי הכבאות, דרך עזרתם של מתנדבים ועובדי קק"ל - היא שהצליחה לצמצם את הנזקים. ובכל זאת, המלחמה הותירה דונמים רבים של אדמה חרוכה.
מיד עם שוך המלחמה, התפנו אנשי מחקר ואקדמיה להחליט על הדרך הטובה ביותר לשיקום היער. ידוע שהשרפה מעודדת נביטה מסיבית של זרעי אורן; עם זאת, רוב המשתתפים היו בדעה אחת שיש לנצל את אבדן העצים לטובת גיוון מיני עצים ובניית יער עתידי חדש, שאנו מכנים אותו: יער בר קיימא.

יער שכזה אמור להחליף את חד-גוניות עצי האורן שניטעו בשנות החמישים של המאה שעברה, במינים רחבי עלים המצויים בחורש הים תיכוני, כמו: האלון על סוגיו השונים, אלה ישראלית, אלה אטלנטית, קטלב, לבנה רפואי, כליל החורש, חרוב, שקד, אגס סורי, שזיף הדוב, אוזרד, ועצים לאורך נחלים כמו צפצפה, דולב וערבות. מנגד לא קופחו המחטניים ותוגברו נטיעות ארזים כארז האטלנטי וארז הלבנון.

ראשית, נערכה תכנית חומש לשיקום היער, ולשמחת רבים בתוך שנתיים ניטע מחדש כל השטח השרוף. שנית, הוקמו חלקות ניסיון בשיתוף עם האקדמיה. חלקות ניסיון לטווח ארוך מאפשרות לדגום את כל הגורמים המצויים בשטח וללמוד מה הם התנאים האופטימליים ביותר לשיקום היער. החלקות בודקות את משטר המים, סחף, זמינות המים, מה קיים בשטח, מה נובט, כיצד מתמודדים עם נביטה מסיבית של זרעי אורן לאחר שרפה, מה גורמת השרפה לקרקע, שינוי במבנה, מקוריזה, פעילות של פטריות ועוד.

כיום מצבם של השתילים שניטעו יציב, רחבי העלים קפצו מעל שרוולי הנטיעה, הארזים נראים מצוין, ואנו תקווה שיער בר קיימא יוסיף צבע, גוון ושונות מיער האורן הקלאסי שהורגלנו בו.

כולכם, אגב, מוזמנים לבקר.

יוסף קרני הוא יערן קק"ל ביער ביריה

19
קטגוריות ייעור
תגיות , , , , ,