ארכיון פוסטים המתויגים 'מרעה'

מאי
16

פירמידת המזון במרעה

כבשים רועות בין עצי לבנה למרגלות יודפת. צילום: יעקב שקולניק

באמצעות קרן מחקרי מפ"ק תומכת קק"ל במחקר ופיתוח בתחום הייעור, האקולוגיה והסביבה, בתקציב של כ-6 מיליון שקל בשנה. לאחרונה נערך יום עיון שבמסגרתו הוצגו עשרה מחקרים מהשנה הקודמת. הבאנו לפניכם את אחד המעניינים שבהם

עצים ושיחים מספקים צל והגנה מפני רוחות לבקר ולצאן במרעה; עצים גם מאפשרים לאימהות להתבודד מהעדר בעת ההמלטה, התנהגות חשובה לקשירת יחס אם-ולד. הצומח המעוצה הוא המרכיב העיקרי של הזנת עיזים בעונת הקמל, ומרכיב יותר מחצי מהמנה בעונה הירוקה. אף על פי שפרות וכבשים מעדיפים עשב, הם תמיד צורכים מעט עלוות עצים כשזו קיימת, אפילו בשיא עונת הירק. באזורי יער וחורש, תרומתו של הצומח המעוצה עולה מאוד בתקופות שבהן איכות הקמל יורדת. מחקר רב נעשה על התרומה של עצים להזנת מקנה במרעה, אבל פחות ידוע על השפעתם של אכילת עצים (עלווה, פירות וקליפת עצים, בעיקר) על בריאות המקנה במרעה.

כל איברי העץ מכילים תרכובות משניות כגון פוליפנולים (וביניהם טאנינים מעובים ומהודרים), טרפנים ואלקלואידים. לתרכובות אלה יש יכולת להרעיל את המקנה: למשל, בהודו, דווחה תמותת בקר מאכילת טאניני אלון. בארה"ב דווחו הפלות בבקר הצורך מחטים של אורן ממין פונדרוסה. אולם בארץ הדיווח היחיד מסוג זה הוא של תמותת בקר שצרך עלוות לוטם. תרכובות משנה מפחיתות כולן צריכת מזון. קיימות הסתגלויות המאפיינות את כל סוגי המקנה: הימנעות (למשל מהרדוף הנחלים) וחלוקת המנה לארוחות מרובות (למשל במקרה של שיטה מכחילה – יותר שעות רעייה וביניהן תקופות מנוחה).

לאחרונה אף התגלה ש
בני צאן לומדים לצרוך טוקסינים בסדר מסוים ומוגדר, וכך מורידים את הרעילות. כך למשל, עגלות מתגברות על רעילות של אלקלואידים וטרפנים אם צרכו לפני כן טאנינים, אבל לא מתגברות על רעילות טרפנים אם אלה נצרכים לפני הטאנינים.

מנת עיזים טיפוסית במרעה מעוצה כוללת יותר מעשרה מינים ליום הנצרכים בסדר מסוים, כאשר המידע אודות התנהגות רעייה בטוחה מועבר ע"י האמהות. בוקרים בדרום אמריקה ורועים דרוזים ברמת הגולן מספרים כי בקר הסובל מהרעלות אוכל סוגים מיוחדים של אדמה. יש עדויות מדעיות על כך שקרקעות חרסית עשויות להיות מועילות, אולם ההשערה טרם נבדקה.

תרכובות משניות מצומח מעוצה כתרופות: בניגוד לדעה שהייתה מקובלת עד לפני עשר שנים, צריכת תרכובות משניות מעצים ושיחים יכולה להיות מועילה מאוד לבריאות המקנה.

להמשך קריאת 'פירמידת המזון במרעה'

1
קטגוריות חי וצומח
תגיות , , ,
אוגוסט
10

האם עזים יכולות להגן על יערות ישראל?

עזים יכולות להיות אמצעי יעיל לצמצום כמות החומר הדליק ביערות, ועל ידי כך להקטין את סכנת השריפות. לכן יש טעם בעידוד רעיית עזים ביערות קק"ל

הצומח העשבוני היבש בקיץ יכול להדליק ולהוביל לשריפות יער – לצערנו אנו רואים זאת כמעט מדי קיץ. לכן בתוכנית למניעת שריפות יער נהוג להכניס רעייה מבוקרת של כבשים ובקר בצומח העשבוני ביערות, על מנת לצמצם את כמות החומר הדליק. אך כיסוי הקרקע של היערות כולל גם מרכיב מכובד של צומח מעוצה – בני שיח, שיחים והתחדשות של עצי חורש – שלא חביב על בקר וכבשים. כתוצאה מכך מצטברת כמות הולכת וגדלה של צומח שיכול לספק דלק לשריפות בעוצמות גדולות וללבות אותן. העזים לעומת זאת אוכלות את הצומח המעוצה, יחד עם הצומח העשבוני, ברצון.

רעייה מבוקרת של עזים כאמצעי להקטין את חומר הבעירה מחייבת ידע על כושר הנשיאה של מרכיבי כיסוי הקרקע של היער, הצומח העשבוני והצומח המעוצה (כושר נשיאה הוא מדד המציין את מספר הפרטים של מין מסוים היכולים להתקיים לאורך זמן בסביבה בעלת משאבים מסוימים בלא לגרום להידרדרותה). לכן גזרנו ערכי כושר נשיאה מציאותיים, מתוך נתונים של שלושה עדרי עזים שרעו במשך עשר שנים לפחות בשלושה יערות שונים בהרי יהודה. בכל אחד מן היערות חשבו היערנים כי הרעייה מתאימה לשמירת יעדי היער, ובעלי העדרים העריכו שכמות הצומח תספק את צורכי הקיום של העזים. קיבלנו נתוני רעייה מבעלי העדרים ונתונים על כיסוי הקרקע ביערות מתוך סקר אינוונטר היער המנוהל על ידי קק"ל. את ערכו של כיסוי הצומח העשבוני  חישבנו בהתחשב בתכונות היער.

מנתונים אלה מצאנו שערכי כושר הנשיאה של הצומח המעוצה נעים בין 50 ל-96 ימי רעייה של עז לשנה על דונם של צומח מעוצה (4–7 דונם לעז לשנה) – ערכים גבוהים מאלה של מרעה עשבוני ביער ( שבו עז או כבשה יכולות לרעות 34–45 ימים לדונם בשנה).

המסקנה היא שעזים יכולות להיות אמצעי יעיל לצמצום כמות החומר הדליק ביערות, ועל ידי כך להקטין את סכנת השריפות. כמו כן, המרעה ביער יכול לקיים יותר עדרי עזים יצרניים ממה שקיים היום, ולכן יש טעם בעידוד רעיית עזים ביערות קק"ל.

1
קטגוריות חי וצומח ו ייעור
תגיות , ,