ארכיון פוסטים המתויגים 'ניהול-מים'

ינואר
24

ההשפעות על משאבי המים של ישראל


עולם חדש ומסקרן נגלה לעיניהם של משתתפי הסימפוזיון הדו-לאומי בנושא המים, רובם מדענים קנדים שהגיעו לישראל לחלוק עם עמיתיהם הישראלים בקק"ל ידע וניסיון מקצועי מצטבר. רק בהמשך הם שמעו את התחזיות העגומות

משתתפי הסימפוזיון הדו-לאומי בנושא המים, רובם אזרחי קנדה שזה להם הביקור הראשון בישראל, צפו אל מדבר יהודה מחלונות האוטובוס שהסיע אותם לעבר ים המלח לביקור מיוחד בשמורת עינות-צוקים (עין פשחה). הבעת הפליאה על פניהם לנוכח נווה המדבר המוקף סביב באדמת מלחה לא הותירה מקום לספק: שמורת עינות צוקים היא עבורם הדבר הקרוב ביותר לפלא טבע.
אלא שהביקור הזה, שכל משתתפיו מדענים שעיסוקם בהיבטים השונים של שימוש במים, שימור מים ושיקום אגני מים שניזוקו, אינו ביקור תיירותי מובהק. קבוצת המדענים הקנדים ממחוז אלברטה עשתה את הדרך הארוכה לישראל כדי לפגוש כאן עמיתים ישראלים ולחלוק אתם מניסיונם המקצועי, במסגרת שיתוף הפעולה בין ממשלת אלברטה לקרן קימת לישראל. וכאן, על קו סבך הקנה המסתיים לפתע במישור בוצי, ואשר משתרע כיום במקום שהיה עד אמצע שנות ה-80 חופו של ים המלח, הם ראו בעיניהם את תוצאות הקדמה והפיתוח במזרח התיכון, ובמיוחד את תוצאות השימוש המוגבר במים מחד, והירידה בכמות הגשמים השנתית בשנים האחרונות מאידך.
תחילה היה זה זמן ההתפעלות מסבך הצמחייה הייחודית, מפלגי המים והברכות השורצות דגי אמנון, מהציפורים, ובעיקר מהסבריו של הגאולוג והביולוג אלי רז, המקונן על העתיד העגום הצפוי לשמורה: "אם לא תהיה התגייסות של המדינה לעצירת התדרדרות מצב השמורה, בשל הנסיגה העצומה של ים המלח ותופעת 'בריחת' המים המתוקים דרך שכבות הקרקע שלחץ מי ים המלח הוסר מהן, צפויה רוב הצמחייה כאן להתייבש. התוצאה תהיה הכחדה של מינים נדירים של בעלי חיים שהתפתחו כאן במנותק מן הסביבה הימית הקדמונית, שאתה הגיעו לכאן אבותיהם".

לידיעה המלאה ולצילומים מהביקור הקליקו כאן

1
קטגוריות חי וצומח ו מים
תגיות , , ,
ינואר
20

קנדה-ישראל: כנס בנושא איכות המים‬


כנס המים שנערך בחודש האחרון עשה צעד נוסף בהידוק הקשר בין גופים ירוקים בישראל ובעולם ובין מדינות החולקות בעיות סביבתיות משותפות. מה היה שם בדיוק ומהי מטרת הכנס? כל הפרטים

בראשית ינואר התקיים כנס המשותף למומחי מים ממניטובה שבקנדה ומומחי מים מישראל, סביב נושאי הטיפול והניהול של מקווי מים, כאשר הדגש הושם באגן ההיקוות של הכנרת. הכנס היה המשכו של מפגש קודם שנערך במהלך 2008 במניטובה שבקנדה, ביוזמתה ובחסותה של שרת המים של מדינת מניטובה, כריסטין מלניק.
תכליתו של הכנס היתה קידום נושאים משותפים לישראל ולמניטובה בניהול משאבי מים ושמירה על איכותם. אף על פי שבישראל רק אגם אחד – הכנרת, ואילו במניטובה אגמים רבים, ובהם ימת ויניפג – שגודלה עולה על זה של מדינת ישראל, השמירה על איכות מימיהם ומניעת כניסת נוטריינטים לתוכם, בעיקר תרכובות חנקן וזרחן, הם נושאים הזהים במהותם לבעיות שגם אנו מתמודדים אתן בשמירה על איכות מי הכנרת. מהדיון בנושאים עולה שהבעיות דומות, אף שקיים הבדל מהותי באקלים של שתי המדינות.
בכנס השתתפו מצד מניטובה עשרה מומחים לניהול משאבי המים, ובהם חוקרים ואנשי אקדמיה. בצד הישראלי השתתפו עשרה חוקרים, ובהם אנשי אקדמיה מאוניברסיטת תל אביב, האוניברסיטה העברית, מכללת תל חי ואנשי מחקר מהמעבדה לחקר הכנרת ורשות המים. הנושאים שדנו בהם היו רבים ומגוונים, והתמקדו בשיטות לטיפול במקווי מים, דרכים למניעה של התפתחות סוגים של אצות רעילות במים, תהליכים לניהול בר-קיימא של מקווי מים, מודלים ממוחשבים המכילים כלים שתכליתם ניהול מיטבי ונושאים נוספים ומגוונים.
פרט להצגות הנושאים על ידי החוקרים כלל הכנס גם מושב פתיחה רב-משתתפים בירושלים בהשתתפותם של שר התשתיות הלאומיות, מנהל רשות המים, יו"ר קרן קימת לישראל, אנשי אקדמיה וקובעי מדיניות מהשורה הראשונה בתחום המים בישראל, ומולם נציגות קנדית משגרירות קנדה בישראל ושרת המים של מניטובה. בהמשך עברו משתתפי הכנס לעמק החולה, והדיונים המקצועיים לוו בסיורים לאתר ספיר, ביקור במערכת המשאבות של המוביל הארצי, ביקור במעבדה לחקר הכנרת ומפגש עם חוקרים ומומחים העובדים בה, תוך הצגת סוגיות נבחרות הקשורות בניהול הכנרת. כן נערך ביקור בשמורת דן ובחוות לגידול פורלים, סיור בפארק האגמון ולימוד הבעיות הקשורות בשמירה על אדמות כבוליות ומניעת זרימת נוטריינטים מתוכן אל הכנרת ועוד. הדיונים המקצועיים כללו הרצאות של כל אחד מהחוקרים ומומחי המים שהשתתפו בכנס, תוך הצגות תוצאות מחקריות ומעשיות של עבודתם.
מהותו האמיתית של הכנס, פרט לצד המקצועי שבו, היא יצירת מפגש בלתי אמצעי בין חוקרים, המאפשר יצירת קשרים אישיים ומקצועיים שיניבו מחקרים משותפים, תוך העשרת הידע והכלים לטיפול נכון יותר במקווי מים, בעידן של הגדלת הביקוש האנושי למים – יחד עם דלדול מקורותיהם.
מפגש כזה תורם תדמיתית הן לקק"ל, כגוף הירוק הגדול במדינה, שחרת על דגלו את השמירה והטיפול באיכות הסביבה, והן למדינת ישראל כולה, הממצבת את עצמה כמובילה בתחומים של שמירה על מקורות המים, חיסכון בניצולם, ניצול יעיל של מי קולחין להשקיה חקלאית ובניית חקלאות מתקדמת בתנאי יובש ומחסור במים. כנס זה הוא צעד נוסף בהידוק הקשר בין גופים ירוקים בישראל ובעולם ובין מדינות החולקות בעיות סביבתיות משותפות, והוא תורם לתדמיתן החיובית של קק"ל וישראל בעולם כולו.

אברי קדמון הוא מנהל מחלקת מידע באגף מפעלי פיתוח, קרן קימת לישראל

2
קטגוריות מים
תגיות , ,