ארכיון פוסטים המתויגים 'עצים'

נובמבר
29

סירופ מייפל חשמלי


חוקרים באוניברסיטת וושינגטון בסיאטל מצאו שעצי מייפל יכולים להפיק אנרגיה חשמלית מזערית. מה בדיוק עושים עם המידע הזה? אולי נטען בעזרתם ננו-גאדג'טים?

מגזין Scientific American מדווח שחוקרים באוניברסיטת וושינגטון בסיאטל מצאו כי עצי מייפל מפיקים חשמל. המדענים חיברו אלקטרודות (מחומר אחד) לעץ ולקרקע והפיקו זרם חשמלי, אמנם בכמות מועטה שמספיקה למכשיר מזערי, אך לגילוי שעץ מייפל מייצר אנרגיה חשמלית בוודאי יהיו השלכות נוספות בעתיד. ואנו אומרים: אם תהיה זאת המוטיווציה האנושית להשאיר את העצים על עומדם – דיינו…

0
קטגוריות אנרגיה ו חי וצומח
תגיות ,
ספטמבר
15

לכבוד מיליארד, מיליארד נוטעים



קמפיין "מיליארד עצים" של UNEP שהחל ב-2006 כבר לא מבוסס על סכום דמיוני. בשנתו הראשונה שולש סכום העצים שניטעו, ומציפיות למיליארד נטיעות נסגרה השנה עם 3 מיליארד עצים חדשים. האם אתגר 7 מיליארד עצים עד סוף 2009 הולך להתממש?

עד ועידת קופנהגן בדצמבר 2009 נגיע ל-7 מיליארד עצים חדשים - זה האתגר החדש שהציבו ב-UNEP (האומות המאוחדות לפיתוח סביבה) במסגרת קמפיין "מיליארד עצים". יומרני? לא בהכרח. ב-2006, כשפרויקט "מיליארד עצים" יצא לדרך, קיוו המארגנים לנטוע מיליארד עצים כבר בשנה הראשונה. המציאות עלתה על כל הציפיות עם 3 מיליארד עצים חדשים. כך שבהחלט יש סיבה לאופטימיות.

קצת נתונים:
עד היום ניטעו במבצע 4,575,466,009 עצים,
המדינות המשתתפות התחייבו על נטיעת 6,488,003,208 עצים,
והמטרה הנוכחית כאמור היא 7,000,000,000 עצים עד סוף שנת 2009.

השיאניות: אתיופיה עם מעל מיליארד עצים וחצי, וטורקיה, שמתקרבת למיליארד. המדינות שלא עולות כיתה: ערב הסעודית ודנמרק (עם עשרות בודדות). ישראל במיקום מצוין לצד נורווגיה, גרמניה וזמביה עם כמיליון עצים. המספרים של שכנותינו: ירדן – 330 אלף, סוריה – 20 אלף,
לבנון – 75 אלף, ומצרים מתקרבת ל-9 מיליון! כך על פי הנתונים שמספק אתר UNEP.
מקק"ל מוסרים שבמהלך 2010 יינטעו בישראל כחצי מיליון עצים נוספים!

אנחנו נמשיך לעקוב ולדווח.

9
קטגוריות ייעור
תגיות , ,
יוני
30

לכל אדם יש עץ



הפרויקט "אמץ עץ" הופך את העצים העירוניים מלוח מודעות פוטנציאלי לידידי אמת של הילדים בעיר ולחלק מחיק הטבע שלהם. אז מהו בעצם ההבדל מתהליך הנטיעות בט"ו בשבט?

מטרת הפרויקט "אמץ עץ" היא לחבר את הילדים הגרים בעיר לעצים הגדלים סביבם, מתוך ההכרה שעבור הילד העירוני חיק הטבע הוא העצים שהוא פוגש בגינות וברחובות.
כיום הופכים הבתים לגבוהים יותר והעצים לנמוכים יותר, ואצל רבים נתפסים העצים כלוחות מודעות. עצים בני עשרות שנים נכרתים בהינף מסור, והשורדים נתקלים לא אחת בטיפול בלתי מקצועי ומזיק.
מי שגר בעיר נוטה לחשוב שהטבע נמצא אי שם מחוץ לגבולותיה, ושכדי לראות עץ גדול ומרשים יש להיכנס למכונית ולנסוע שעה לפחות (במקרה שאין פקקים). הפרויקט שיצרנו כולל לימוד כללי על העץ: הכרת שמות סוגי העצים בעיר, הבעיות שניצב בפניהן עץ שנגזר עליו לגדול על מדרכה, וגם יופיים של העצים מוצג לראווה.
במרכז התוכנית משמשת חוברת שנעשתה מתוך אהבה לעצים. אין בה יומרה להחליף את שיעורי הביולוגיה אלא רק ליצור ספר שיהיה קודם כול חווייתי, ושיעמוד בסטנדרטים שאנו דורשים מספרי צילום, אדריכלות או עיצוב. את הספר כתבו וערכו אנשי מקצוע מהשורה הראשונה, מתוך הבנה שאם הכוונה היא שילדים יגלו התלהבות מספר הלימוד – על הספר עצמו לגלות התלהבות מהחומר שהוא מכיל.
הפרויקט הפך לחלק מתוכנית הלימודים בכל בתי הספר בתל אביב בכיתות ג'-ד'. במסגרת התוכנית לומדים הילדים על חשיבות העצים בעיר, על סוגי העצים ועל הצורך בשמירה עליהם. בהמשך התוכנית הם יוצאים לרחובות הסמוכים לבית הספר וממפים את העצים. לכל עץ נכתבת תעודת זהות, ובסיום הפרויקט כל ילד מאמץ לו עץ שבחר.
בניגוד לתעודת ט"ו בשבט מסורתית שמקבלים כשנוטעים ברוש ביער עלום בדרך לירושלים, כאן מקבל כל ילד תעודה על אימוץ עץ שהוא מכיר, עץ שהוא עובר לידו כמה פעמים ביום, עץ שהוא חלק מנוף ילדותו ושגדל יחד אתו. כשיראה שלט מוצמד לעץ בנעצים – יוריד אותו. כשהאביב יגיע והעץ יפרח, ישמח ויהיה גאה. וכשיגדל ויעזוב את הבית, ובבואו לבקר את ההורים יראה שמישהו רוצה לכרות את העץ – הוא יעצור את הג'יפ ולא ייתן לזה לקרות. בבסיס הפרויקט עומדת המחשבה שלכל ילד שמורה הזכות לטפס על עץ – גם אם הוא גר בעיר.
"אמץ עץ" היא יוזמה פרטית של הח"מ, אך חברו לה אנשים רבים: רוני דואק מציונות 2000, ישראל גלון ממשרד החקלאות, העוסק בשימור ובהגנה על עצים, וכן עיריית תל אביב, שעזרה בקידום הפרויקט בתחילתו, אך בשנתיים האחרונות למצער הלב, מסיבות השמורות עמה, משכה את ידיה מהיוזמה.
פרויקט "אמץ עץ" מותאם לכל יישוב שהוא מיושם בו, שכן סוגי העצים בבאר שבע אינם זהים לאלה בירושלים. החוברת העומדת במרכז הפרויקט אינה ניתנת לרכישה בחנויות, ועל הרשות המקומית להכניס אותה למערכת החינוך. החוברת עברה ייעוץ מדעי ופדגוגי ומותאמת לילדי בית הספר היסודי.
לפרטים נוספים אפשר לפנות אליי במייל maspic@gmail.com

אילן גולדשטיין, יועץ שיווקי במקצועו, הוא יוזם והוגה הפרויקט, ולקח חלק בכל מרכיביו

5
קטגוריות כללי
תגיות , , ,
יוני
16

אל תעקור נטוע



"לא ייתכן שתתייחסו לקו ביוב או חשמל כנתון שאין לשנותו, ולעומת זאת תתייחסו לעצים כדבר שניתן להסירו בקלות", אמר לאנשי עיריית תל אביב פקיד היערות במשרד החקלאות ישראל גלון. אסתר קסוביץ, פעילה בוועד התושבים להצלת שדרת עצי הסיסם, מציגה: כל הסיבות להצטרף למאבק בכוונה לכרות את עצי הסיסם ברחוב אבן גבירול

תושבים רבים בתל אביב מתנגדים לחלק מעבודות חידוש רחוב אבן גבירול, שבמהלכן מתכננת העירייה "להעתיק" את שדרת עצי הסיסם הוותיקים במקטע הצפוני של הרחוב. אני עדיין מתקשה להאמין שדווקא בישראל, ארץ בעלת מורשת ארוכה וגאה כל כך של שתילת עצים והפרחת שממה, יכולה עיריית תל אביב-יפו להתייחס בקלות דעת כזו לעקירת עצים בוגרים ומרשימים. בכל רחבי העולם מתעוררים לערכם הרב של עצים בשיווי המשקל האקולוגי, מה שנהיר לנו ולקק"ל כבר שנים רבות. אז למה אנו נראים לאנשי העירייה מוזרים כל כך בהתעקשותנו לשמור על עצי הסיסם – עצים שגם בשנותיהם הבוגרות ממשיכים להרהיב לנו ביופיים, בצִלם ובשיפור איכות האוויר? מדוע גדול יותר ערכם של הבתים הזוכים לשימור בעירנו מערכם של עצים חיים המהווים לרבים חלק בלתי נפרד מנוף ילדותם?
מאבק ועד התושבים להצלת עצי הסיסם החל לפני למעלה משנה. עד כה בוצעו תכתובות, שיחות, החתמת עצומות, תליית שלטים וכו', אך דבר לא עזר. אני עצמי שמחתי על ההתארגנות הנלהבת של ועד התושבים, וממש ימים לפני תחילת העבודה הצלחנו לערער על הכוונה לכרות את העצים. הערעור הוגש לאיש משרד החקלאות, פקיד היערות ישראל גלון, שאמון על הגנת העצים.
לאחר שביקר במקום ושמע את טענות התושבים ואת הסברי העירייה, הציע גלון לכנס את כל אנשי המקצוע של הפרויקט ואת נציגי התושבים כדי למצוא לשיפוץ של רחוב אבן גבירול תוכנית חלופית שתאפשר להשאיר את העצים במקומם. בתחילת השבוע הצגנו לעירייה כמה חלופות אפשריות, אך העירייה דחתה את כולן בטענה שנבדקו כבר חלופות רבות במסגרת תכנון הפרויקט, וכי אילוצים תכנוניים של בזק ושל חברת החשמל אינם מאפשרים לשמור על העצים ולהניח את התשתיות בדרך אחרת.
בתגובה אמר גלון כי לו ניגשו המתכננים לעבודה בהנחה שעליהם להשאיר את העצים במקומם – היה נמצא פתרון. "לא ייתכן שתתייחסו לקו ביוב או חשמל כנתון שאין לשנותו, ולעומת זאת תתייחסו לעצים כדבר שניתן להסירו בקלות", אמר גלון לאנשי העירייה. וזאת היא בעצם השורה התחתונה שלנו: העצים החיים יכולים וחייבים להישאר. הם חלק ממורשת העיר. הם חלק מהחיות שלה. הם שמאפשרים להסתובב ברחוב בחודשי הקיץ הלוהטים. הם נותנים לרחוב את אופיו ומכסים על מראה הבתים המרובעים עד שעמום. הם נותנים בית לציפורים ואף מפחיתים את זיהום האוויר. מה עוד אפשר לבקש?
בינתיים, לפי החלטת הממונה על שימור העצים ישראל גלון, על העירייה לעצור את עבודות השיפוץ עד שימוצו הניסיונות למצוא פתרון תכנוני שיאפשר את שימור העצים. זהו הישג חשוב לכולנו. ראשית, ההחלטה מעידה על כך שהטענות שלנו שוות בדיקה ואינן מופרכות מיסודן, כפי שטענה העירייה. שנית, עצם העובדה שכמה עצים מצליחים לעצור את מכונת השיפוץ המשומנת, היא מסר חשוב כשלעצמו.
אנחנו בוועד התושבים ממשיכים במאבקנו, ושמחים מאוד שקולנו ממשיך לעורר אהדה ותמיכה נרחבת בציבור. אנו מאמינים שתמיכה ציבורית ותמיכתו המקצועית הראויה לשבח של פקיד היערות של משרד החקלאות, וכן גם מצד כמה חברי מועצת העיר, תניע לבסוף את העירייה לשנות את יחסה ולהירתם ברצינות למציאת חלופה לתוכנית המקורית.
אף אתם תוכלו לכתוב לנציגי העירייה ולהביע תמיכתכם או להצטרף לאלפי האנשים שכבר חתמו על העצומה שלנו, בהקלקה כאן.

אסתר קסוביץ היא פעילה בוועד התושבים להצלת שדרת עצי הסיסם באבן גבירול

(לעמוד הפייסבוק של הקבוצה לחצו כאן)

6
קטגוריות כללי
תגיות , , ,
מרץ
24

אפקט הפרפר

לא כולם יודעים, אולם לעצים ולפרפרים קשר הדוק. בין השאר משמשים העצים כפונדקאים, מספקים בית גידול לפרפרים הבוגרים, ובסופו של דבר גם מעניקים צוף מזין. מה היו הפרפרים עושים בלעדיהם?

מדינת ישראל היא אזור מעבר אקלימי המשתרע בתחום של ארבעה אזורי צומח (פיט וגאוגרפיים): ים תיכוני, ערבתי (אירנו-טורני), מדברי (סהרו-ערבי) וטרופי-יבש (סודני).
בתחום האזור הים תיכוני והאזור הערבתי יוערו כאלף קמ"ר בידי אדם, ועוד שטח בסדר גודל דומה של חורשים ויערות טבעיים אושר או הוכרז כמוגן בשמורות טבע וגנים לאומיים. באזור המדברי ובאזור הטרופי-יבש אושרו שמורות טבע בשטחים המסתכמים ביותר מ-5,000 קמ"ר.
העצים בשטחי היערות, בשמורות הטבע ובגנים הלאומיים מהווים בית גידול למספר רב של פרפרים.
באזורים הים תיכוניים ובאזורי הספר שלהם עם האזור המדברי והערבתי נמצא מספר רב של מיני עצי בר המשמשים כפונדקאים או כבית גידול של הפרפרים הבוגרים. באזורים אלה בולט במיוחד השינוי הירוק שנעשה בעזרת האדם ביצירת יערות ובשמירת טבע, המאפשרים התפתחות עצים.
מאידך, באזורים השחונים יותר, מספר מיני העצים קטן מאוד. אולם, דווקא על חלק מן העצים הללו מתקיים בית גידול שלם המאפשר התפתחות מלאה של הפרפרים ללא התרחקות רבה מהם. לחילופין עצים אלה משמשים כבסיס קיום למינים טרופיים, המתפשטים במהלך האביב והקיץ צפונה ומערבה לחבלים הים תיכוניים. להמשך קריאת 'אפקט הפרפר'

3
קטגוריות ייעור
תגיות , , , ,
אוקטובר
15

מחבקי עצים: יוגה כנגד חוקי המשיכה

כולנו כבר מודעים ליתרונות העצים לסביבה: הם מפחיתים את החום, מועילים במלחמה נגד התחממות כדור הארץ, משרים אווירת רוגע וסופחים מזהמים כ-CO2, אבל עם הטרנד החדש הם מעניקים לנו יתרון נוסף בחיבור בין אדם לטבע.
אם אתם אוהבים יוגה וחשים בנוח בתנוחת העץ, בוודאי תשמח לשמוע על הטרנד החם בתחום: יוגת עצים. ליוגה המתבססת על אדמה, יציבות, מאמץ באיזון מושלם, שלווה ושחרור מתחים, תוכלו מעתה להוסיף את ריח העצים, את האוויר העשיר בחמצן ואת הריגוש הטהור שכולנו מכירים מילדותנו, כשעוד טיפסנו על עצים ונתלינו מענפים.
כל מה שצריך זה לולאה: Tree Yoga Multi-Sling הנתלית על עץ ולוקחת את התעמלות היוגה לגבהים חדשים, פשוטו כמשמעו. הלולאה מאפשרת למשתמשים בה להיתלות מכל עץ (חזק), במגוון של תנוחות - ממתחילים עד מתקדמים. אין ספק שהמתקן תורם לקשר בין המתעמלים לטבע ולהרחקת אנשים מהקניונים, שזה לא מעט, תודו. וכמובן הוא מאפשר לכל אלה שמצטופפים בדירות קטנות - ציוד ספורט קל לאחסון שאפשר ליהנות ממנו בכל הזדמנות שיוצאים לטבע.
בפעם הבאה שאתם מתחברים טבע, קחו בחשבון את היוגה הירוקה.
החיבור לטבע מעולם לא נראה הדוק כל כך.

המאמר לקוח מאתר TreeHugger
תרגום: שירי פורר

4
קטגוריות כללי
תגיות , , ,