ארכיון פוסטים המתויגים 'פסולת'

אוקטובר
26

ניקיון ברמה עולמית

פעם בשנה מגיע הזמן שבו יש לעבור מדיבורים למעשים, להפשיל שרוולים ולהתגייס יחד למען ניקיון ואיכות הסביבה. ובמילים אחרות, יום הניקיון הבינלאומי יתקיים גם השנה בישראל, בחסות קק"ל, ב-9 בנובמבר 2010. בואו להרגיש את היחד ולתרום את המעט שאנו יכולים לכדור הארץ

זה יקרה בו זמנית בעשרות מדינות ברחבי העולם: כ-35 מיליון אנשים ישתתפו בפעילות סביבתית לטיפוח ולניקיון סביבתם הקרובה. גם בישראל נציין את יום הניקיון הבינלאומי. זה יקרה בפעם העשירית בארץ, ויתקיים ב-9 בנובמבר 2010, בחסות קק"ל.

עם היד על הלב: כמה פעמים בשנים האחרונות התלוננתם על ניקיון הסביבה? כן, נכון שיש מי שאמור לדאוג לכך באופן שוטף. אולם אם אנחנו, האזרחים הפשוטים, לא נדאג בפועל לניקיון, להעלאת המודעות ולחינוך ילדינו לכך, הסביבה לא תישאר נקייה. לכן זה הזמן להפשיל שרוולים ולהוכיח בעיקר לעצמנו שבכל הנוגע לדאגה לסביבה ולניקיונה, אנו טובים לא רק בדיבורים אלא בעיקר במעשים.

קק"ל, הארגון הירוק הגדול בישראל, הפועל זה 109 שנים, אחראית על כמיליון דונם של שטחי יער ועל מיליוני דונם של שטחים פתוחים. עד היום נטעה קק"ל כ-240 מיליוני עצים בישראל, ולמעשה סייעה באופן מובהק בהפרחת השממה. לפני כמה שנים הוחלט בקרן לפתוח את היערות לציבור – מהלך מבורך שהביא לעלייה דרמטית במספר המבקרים ביערות, אם כי גם לעליית כמות האשפה שהמבקרים מותירים אחריהם. יותר מ-200 מיליון שקלים השקיעה קק"ל בעשר השנים האחרונות בניקיון היערות והשטחים הפתוחים, ובהמשך התקבלה מסקנה בלתי נמנעת: על מנת לשמור על ניקיון היערות והשטחים הפתוחים בדרך היעילה ביותר, יש ליצור שינוי בדפוסי ההתנהגות של הציבור ולעודד את תרבות הניקיון.

יום ניקיון בצפון

וכך, לפני עשר שנים חברה קק"ל לארגון הבינלאומי Clean Up The World (הפועל בחסות התוכנית הסביבתית של האו"ם, UNEP), וייבאה את יום הניקיון הבינלאומי שנוסד כבר ב-1993 באוסטרליה. מאז היווסדו אימצו את יום הניקיון קבוצות וארגונים רבים מכ-120 מדינות בעולם, ומדי שנה מנקים למעלה מ-35 מיליון איש את סביבתם הקרובה, בו זמנית. מעבר לתרומה הפיזית לסביבה, יום הניקיון הבינלאומי מחזק את המודעות לנושא שמירת הניקיון וטיפוח הסביבה, ואף תורם לתחושת ה'יחד' של המשתתפים, הנרתמים כולם לניקיון הסביבה, בשותפות עם מאות מיליוני אנשים בעלי מודעות דומה ברחבי העולם.

אם הדברים הללו העירו בכם חשק לסייע בשמירה על הסביבה ולתרום למאמץ הניקיון, כל אחד ואחד מכם יכול להיות שותף. התקשרו למוקד "קו ליער" של קק"ל (1-800-350-550) או למשרדי קק"ל במרחבים השונים (מרחב צפון 04-8470322/7, מרחב מרכז 02-9905641, מרחב דרום 08-9986197), בררו פרטים נוספים והתנדבו למען הסביבה, למען הדורות הבאים, ובעיקר למענכם ולמען כולנו. נתראה!

לאתר יום הניקיון הבינלאומי
למצגת יום הניקיון של קק"ל
סרטון חדש המתאר את יום הניקיון

אנימציה: אירה גינזבורג

0
קטגוריות ייעור ו שטחים פתוחים
תגיות , , , ,
נובמבר
3

טביעת הרגל האקולוגית


בישראל, כמו בכל העולם, המדדים הכלכליים עולים, ואילו המדדים הסביבתיים מידרדרים. לכן כולם מתחילים להבין שאי אפשר לקיים כלכלה בריאה בסביבה חולה. אז מהו המחיר שמשלמת החברה הצרכנית?

"ד"ר ליווינגסטון, אני משער?" במילים אלה קידם הכתב הנרי מורטון סטנלי את פניו של החוקר הידוע בפגישתם המפורסמת ב-1871, אי שם במעמקי יבשת אפריקה. ד"ר ליווינגסטון יצא שנים אחדות קודם לכן לגלות את מקור נהר הנילוס, ומשלא נתקבל ממנו אות חיים במשך תקופה ארוכה, יצא כתב העיתון "ניו יורק הרלד" לחפש את עקבותיו.
שערו בנפשכם את המעמד. שני אנשים לבנים מצליחים להיפגש אי שם בקצה העולם. כמה קסום ומסתורי לנדוד למקומות רחוקים ולהגיע לאזורים שייתכן שרגל אדם לא פסעה שם לפניהם. לפני 100–200 שנה עדיין היו אזורים רבים שהמתינו להרפתקנים שיסכנו את חייהם ויביאו מידע לחברה הגאוגרפית המלכותית, כדי שזו תוכל להוסיף עוד פרט ועוד פרט למפות שהלכו ונעשו מדויקות יותר.
ל"מגלי העולם החדשים", התרמילאים, כבר אין כל אפשרות לדרוך במקום שיד אדם לא נגעה בו. אין מקום על פני כדור הארץ, ולו גם הנידח ביותר, שאינו מושפע מהפעילות האנושית.
דומה שהעולם התכווץ. כמה לחיצות על מקלדת המחשב וכבר אני משוחחת עם פעילים באוסטרליה שמצאתי אתם עניין משותף. העולם גם הופך למיושב יותר ויותר.
כשפגש סטנלי את ד"ר ליווינגסטון חיו בעולם בסביבות מיליארד בני אדם וחצי. 80 שנה לאחר מכן, ב-1950, כבר חיו בעולם כשני מיליארד בני אדם וחצי. מאז ועד היום, כלומר בחלוף כשני דורות בלבד, גדלה האוכלוסייה פי למעלה משניים ל-6 מיליארד נפש. מספר האנשים שהתווסף לעולם בשנות ה-90 גדול יותר מאשר כל אוכלוסיית העולם בשנת 1600. עם זאת, גם כיום רק 2% משטח כדור הארץ הוא שטח בנוי.
כשטסים מעל אזורים רבים עדיין אפשר לראות מרחבים גדולים המיושבים בדלילות. גם לו היינו מצופפים את כל תושבי העולם במקום קטן אחד, מדינת טקסס בארה"ב למשל, כל תושב היה יכול לקבל דירה מרווחת. האם אפשר ללמוד מכך שבכדור הארץ רחב הידיים שלנו יש די מקום לכולנו וגם לדורות הבאים? לפני שנקפוץ למסקנה זו כפי שעושים רבים וטובים (וכמו שעשה למשל פרופ' ג'וליאן סיימון מאוניברסיטת מרילנד, ארה"ב, שעסק בנושאי אוכלוסייה, משאבים והגירה), עלינו לשאול את עצמנו אילו עוד שטחים נדרשים על מנת לכלכל את כל תושבי העולם? הרי ברור ששטחה של מדינת טקסס בלבד לא יספיק למטרה זו. שטחה של מדינת טקסס אולי מספיק למגורים לכולם, אך מה בדבר השדות החקלאיים הנדרשים למזון, שטחי היער לאספקת מוצרי עץ ונייר, שטחי מכרות לאספקת חומרי גלם ועוד ועוד? וזהו רק צד אחד של המטבע.
כשם שכל יצור חי מקיים חילוף חומרים – קולט מזון מהסביבה, מפרקו, מנצל אותו ופולט לסביבה חומרי פסולת, כך גם המדינות והערים לא רק צורכות משאבים אלא גם פולטות חומרי פסולת. בטבע, פסולת של יצור אחד מהווה משאב של יצור אחר, ועל כן הפסולת אינה מצטברת; אספקת חומרי המזון הנדרשים לכלל היצורים החיים נמשכת ללא הפרעה וחומרים רעילים ומזיקים אינם מצטברים בסביבה. בני האדם לעומת זאת, בעיקר מאז המהפכה התעשייתית, לא תכננו את מערכות הייצור שלהם על פי עיקרון חשוב זה.

למאמר המלא לחצו כאן

1
קטגוריות משאבים ו שטחים פתוחים
תגיות , , , ,
נובמבר
18

מצמצמים את הפסולת – וגם את ההתחממות

נזקי הפסולת הביתית, התעשייתית והחקלאית "תורמים" גם הם להתחממות כדור הארץ, וזה הזמן לטפל בבעיה בשלושה מישורים עיקריים: הפחתת כמות הפסולת, חקיקה ייעודית וקידום המיחזור

כארבעה מיליון טון פסולת ביתית מיוצרים מדי שנה בישראל. רובה המכריע עדיין מוטמן בקרקע באתרי הטמנה, ורק כ-15% מהפסולת ממוחזרים. על כך יש להוסיף עוד כשבעה מיליון טון פסולת בניין, כשלוש מאות אלף טון פסולת מסוכנת, וכן פסולת תעשייתית ופסולת חקלאית בכמויות נכבדות.
באתר ההטמנה, היכן שמוטמנת הפסולת בקרקע, שוררים תנאים דלי חמצן הגורמים ליצירת מתאן - גז חממה שהשפעתו על התחממות כדור הארץ גדולה פי 21 מזה של פחמן דו חמצני. על פי סקר מצאי פליטות גזי חממה בישראל, מתוך כ-72 מיליון טון פחמן דו חמצני הנפלטים בישראל בשנה - כ-8 מיליון טון מגיעים מהפסולת. כלומר, הפסולת מהווה כ-11% מסך הפליטות בישראל. במילים אחרות, פסולת שאינה מטופלת בדרך בת קיימא תופסת מקום מכובד בסל הפליטות הכולל. להמשך קריאת 'מצמצמים את הפסולת – וגם את ההתחממות'

3
קטגוריות התחממות גלובלית
תגיות , , , ,