ארכיון פוסטים המתויגים 'קולחים'

ספטמבר
8

"החקלאות הישראלית היא מופת בחיסכון במים"



כך טוען יוגב שריד מתנועת המושבים בתגובה להאשמות בדבר בזבוז המים על ידי החקלאים, ומספר על ירידה של 73% בשימוש במים לאורך שני העשורים האחרונים. אם כך, מה מקור ההאשמות? גם לזה יש לו תשובות מעניינות

יוגב שריד, מנהל אגף כלכלה ופיתוח עסקי בתנועת המושבים, לא אוהב לשמוע מדי תקופה את ההאשמות הקבועות המוטחות בחקלאים, כאילו הם-הם האחראים על מצוקת המים במדינה. הוא סבור שאין עוול גדול מהניסיון להטיל את האשם במצב שהגענו אליו על כתפי החקלאים, ומזכיר שבעשורים האחרונים רשם המגזר החקלאי בישראל שיעור התייעלות שאין לו אח ורע בשום מגזר אחר בארץ.
"החקלאות הישראלית היא דוגמה ומופת בתחום החיסכון במים", אומר שריד בראיון ל-Globeblog. "לפני 20 שנה היו כל מי החקלאות במדינת ישראל מים שפירים. לאורך השנים השכילו החקלאים והארגונים החקלאיים לפתח מקורות מים נוספים משתי סיבות עיקריות: שמירה על איכות הסביבה וירידה הולכת ומתמדת בהקצאות המים שנתנה המדינה לחקלאים, הן בגלל העלייה בצריכה הפרטית והן בגלל הירידה בכמות המשקעים בשנים האחרונות. לפני 20 שנה צרכה החקלאות מיליארד ו-300 מיליון קוב מים שפירים, ואילו ב-2009 תצרוך החקלאות הישראלית רק 350 מיליון קוב. משמעות המספרים האלה היא חיסכון של 73% בצריכת המים השפירים לחקלאות. במקביל השכילו החקלאים לפתח מקורות מים חלופיים גם ממים מליחים, אבל בעיקר ממי קולחים מטוהרים. כיום במדינת ישראל יש כמות של 400 מיליון קוב מי קולחים מטוהרים המשמשים להשקיית שדות, מטעים ופרדסים. הפוטנציאל במי הקולחים גדול יותר".
יש מי שדווקא מאשים את החקלאים בבזבוז עתודות המים של ישראל
.
"לולא החקלאות וניצול מי הקולחים היו כל מי הביוב של גוש דן מוזרמים לים התיכון, ומדינת ישראל היתה מואשמת בזיהום אדיר של מי הים, ונוסף על כך היתה החקלאות נאלצת לצרוך עוד מים. לפיכך מפעל שפד"ן, המנקז את כל מי הקולחים בגוש דן, מהווה פתרון יעיל, זול וסביבתי לשתי הבעיות הנ"ל: מחסור במים לחקלאות וזיהום מי הים. לכן הטענה שהחקלאים הם מבזבזי המים היא מגוחכת מיסודה. הרי בפועל מצב הדברים הפוך. אנחנו היעילים, החסכניים והירוקים ביותר בצריכת המים. המרחב הכפרי במדינת ישראל, באמצעות העיבוד החקלאי, משרת מטרות לאומיות כמו שמירה על קרקעות המדינה, אספקת מזון מגוון, הגנה על גבולות המדינה ומטרות ירוקות כמו הגנה על שטחים פתוחים ושכיות חמדה מפני השממה או מפני הפיתוח הנדל"ני, שמשתלט על כל חלקה פנויה".
אז מהיכן מגיעות ההאשמות?

"ההאשמות הן חלק ממדיניות של כמה גורמים שאינם רוצים את החקלאות במדינת ישראל. אותם גורמים מנסים למצוא צידוקים לאינטרסים שלהם, אם זה בגלל המים, הקרקע או העובדים הזרים. מעבר לכך, אותם גורמים גם אינם מבינים כנראה מהי מטרת ההתיישבות במדינת ישראל. המטרה היא בראש ובראשונה לשמור על גבולות המדינה. החקלאות היא רק אמצעי לכך. במקום שאין בו חקלאות – אדמות המדינה נתפסות על ידי גורמים אחרים".

6
קטגוריות מים
תגיות , , , , ,
ספטמבר
2

עד כמה מי הקולחים מטוהרים באמת?



תהליך טיהור מי שפכים והפיכתם למי קולחים מספק לנו מים להשקיה חקלאית ולמי תהום. אבל האם אכן זוהו והוסרו כל המזהמים המצויים בקולחים, ובמיוחד אלו המסכנים את בריאות הציבור?

מים שפירים הם משאב טבעי הנמצא במחסור בישראל, מחסור שילך ויחמיר כתוצאה מגידול האוכלוסייה והעלייה ברמת החיים בארץ. האוכלוסייה הגדלה במהירות רבה מייצרת כמויות עצומות של מי שפכים (כ-3\2 מצריכת המים השנתית לאדם), המגיעות, במקרה הטוב, למכוני טיהור השפכים (מט"שים) כביוב גולמי. מט"שים הם לא הפתרון היחיד למיחזור מים, אך הם מהווים את הטכנולוגיה ההנדסית הקונוונציונלית הנפוצה ביותר בעולם המתועש, ומתפקדים כיחידות עצמאיות לטיהור ולמיחזור מים.
בתהליך טיהור השפכים מושם דגש רב באיכות המים, המאופיינת בעזרת המרכיבים (להלן מזהמים) הכימיים, הפיזיקליים והמיקרוביולוגיים המצויים בהם. מזהמים אלו מוסָרים ברובם במהלך שלבי הטיהור השונים במט"ש, כך שאיכות הקולחים המיוצרים היא ברמה מספקת לשימוש חוזר בסביבה, כגון: השקיית שדות חקלאיים ופארקים ציבוריים, החדרה מלאכותית למי תהום ושיקום נחלים. השאלה העיקרית הנשאלת בנוגע לאיכות הקולחים המיועדים להשקיה חקלאית (מזון) ולהחדרה למי תהום (מי שתייה), היא אם זוהו והוסרו כל המזהמים המצויים בקולחים, ובמיוחד אלו המסכנים את בריאות הציבור.
מחקרים שנערכו בשנים האחרונות, בעיקר באירופה ובצפון אמריקה (Halling-Sørensen et al. 1998; Heberer 2002; Kolpin et al. 2002), הצליחו להוכיח את הימצאותם של מיקרו-מזהמים מ"דור חדש". מזהמים אלה הם שאריות של תרכובות תרופתיות ותוצרי פירוקן, שמקורן בשפכים ביתיים, חקלאיים ותעשייתיים (מקורותיהם העיקריים ודרך השתחררותם לסביבה מוצגים באיור 1 במאמר המצורף למטה). בהגיעם למט"ש, המזהמים מוסעים דרך המערך הרב-שלבי של המכון, ובסופו של תהליך הטיהור משתחררים לסביבה כמעט ללא שינוי כימי-פיזיקלי.

ד"ר דרור אבישר, ראש המעבדה להידרוכימיה, אוניברסיטת תל אביב

לקריאת המאמר המלא

2
קטגוריות מים
תגיות , , ,
אוקטובר
6

התועלות הגלומות בהקמת מאגרי מים


אלבטרוס צילום אוויר, ארכיון הצילומים קק"ל

למאגרי מים חשיבות עצומה למאזן המים בישראל, להתיישבות, לחקלאות, לכלכלה, לבעלי החיים, לסביבה ואף לתיירים ולמטיילים. להלן כמה תועלות ממשיות:

- מאגרי תפישת מי נגר וגם מאגרי אחסון לקולחים מאפשרים יצירה בפועל של מקור מים נוסף למשק המים בארץ - הם ראש וראשית הגדלה של מאזן המים הזמין לשימוש. המאגרים מהווים כלי קיבול אדיר ממדים (נפח סטטי של 150 מיליון קוב ונפח דינמי של 270 מיליון קוב, נכון ל-2008) לקולחים המיוצרים כל השנה, לרבות בחורף, ומזמנים אותם להשקיה חקלאית במהלך האביב, הקיץ והסתיו.

להמשך קריאת 'התועלות הגלומות בהקמת מאגרי מים'

2
קטגוריות מים
תגיות , , , ,