ארכיון פוסטים המתויגים 'קקל'

מאי
24

המרוץ אל המיחזור

המרוץ אל המיחזור

בין כל המאמרים, הניתוחים והתחזיות, הגיע הזמן להתרווח מעט ולעסוק במיחזור – הפעם באופן וירטואלי, במסגרת המשחק "מרוץ המיחזור". אתם מצטרפים?

גם אם ביומיום אנו לא יכולים לצמצם את כמות הפסולת בפועל, עכשיו אפשר לעשות זאת במסגרת המשחק לילדים (וגם למבוגרים) מרוץ המיחזור. מדובר למעשה בשדרוג למשחק "סולמות וחבלים" הקלאסי, המשולב בשאלות טריוויה בנושאי שמירה על הסביבה: "מהו הקומפוסטר?", "מהו נפח פסולת הנייר הממוצע בפח האשפה הביתי?", "מה שמה של האמנה הבינלאומית בנושא התחממות כדור הארץ?", "מהו היער הנטוע הגדול ביותר בארץ?" וכן הלאה.

אז אתם מוכנים לבחון את ידיעותיכם, רצוי יחד עם הילדים? הקליקו כאן והשתתפו במרוץ למיחזור.

1
קטגוריות איכות הסביבה ו כללי
תגיות , ,
ינואר
18

גם בארץ: שנת 2011 – שנת היערות הבינלאומית


שנת היערות הבינלאומית של האו"ם תצוין בארץ במקביל ל-110 שנים לקרן קימת לישראל. בימים אלה מגבשת קק"ל שורת תוכניות ופעילויות לשנה הקרובה. קבלו כמה טעימות

היכונו היכונו: בשנת 2011 תשמעו לא מעט על יערות. פורום היערות של האו"ם הוביל את ההחלטה להפוך את הנושא לתחום הפעילות המרכזי בשנה הקרובה, ומדינות רבות בעולם יציינו את השנה בסימן היערות. גם קק"ל, הגוף האחראי על יערות ישראל, החליטה לשאת את הדגל, להגביר את המודעות ולתכנן פעילויות רבות בנושא.

שנת היערות הבינלאומית של האו"ם תצוין בד בבד עם מלאות 110 שנים לקרן קימת לישראל. המסר פשוט: למען דורנו והדורות הבאים, עלינו להגביר מודעות ולקדם עשייה כלל-עולמית לשמירה, להגנה ולניהול בר-קיימא של יערות עולמנו.

התכנון לשנה הקרובה בקק"ל הוא ליזום ולהוביל את שנת היערות הבינלאומית, להגביר את שיתופי הפעולה עם גופים וארגונים נוספים, תוך הנעה למעורבות ועשייה למען היערות, ולהוביל את קק"ל לחשיפה לאומית ובינלאומית כמנהלת מפעל הייעור הייחודי בישראל וכנציגת המדינה. במסגרת הפעילות תוצג מדינת ישראל כמתקדמת ומקצועית בתחום הייעור, כתורמת לאיכות הסביבה וכבעלת יכולת לייצא ידע וניסיון.

מטרות קק"ל לשנת היערות ולחגיגות ה-110 להיווסדה הן קידום ניהול מקצועי של היער על פי עקרונות של פיתוח בר-קיימא, שיפור השירות לקהל והגברת מודעות הציבור בישראל ליער ולתועלותיו באמצעות פעילויות מגוונות, שיתוף ומעורבות הציבור בתכנון ובעשייה למען היערות, ואף קידום פעילות בינלאומית בתחומי הסברה, חינוך, גיוס משאבים ושיתוף ידע מקצועי ומחקרי עם גופים בעולם.

צילום: ארכיון קק"ל

0
קטגוריות ייעור
תגיות , ,
דצמבר
30

מפחיתים ככל שאפשר – נערכים היכן שצריך


נושא ההתחממות הגלובלית עולה שוב לכותרות, וזה הזמן להציג את עמדת קק"ל בנושאים שעל סדר היום, את התוכניות ואת השאיפות העתידיות. קבלו את דף העמדה של משלחת קק"ל לוועידת קופנהגן

בשנת 2004 אימצה קק"ל מסמך מדיניות לניהול בר-קיימא של השטחים שבאחריותה ושל הפרויקטים שהיא מבצעת ברחבי הארץ. קק"ל תפעל לעדכן מסמך זה לאור השינויים הגלובליים והצורך של מדינת ישראל להירתם למאמץ להפחתת פליטות גזי חממה. תגובש תורה מלאה לבחינת פעולות הייעור, הכשרת הקרקע, המרעה ומפעלי המים, לפי עקרונות מתקדמים של מניעת פליטות מהקרקע והגדלת קיבוע פחמן בשטחים הפתוחים המנוהלים על ידה. היא תעמיד ידע זה לרשות גופים נוספים המנהלים קרקעות בישראל.
היות ששינויי אקלים מסוימים הם בלתי נמנעים, קק"ל תגבש תוכנית היערכות לניהול השטחים הפתוחים והיערות. בין היתר היא תיערך לשינויים הצפויים בדפוסי המשקעים ובכמותם, להשפעות של אירועי מזג אוויר קיצוניים, לתקופות יובש ממושכות ולתנאים מוגברים לקיום שרפות ושיטפונות.
קק"ל, כארגון הירוק הגדול בישראל, תפתח תוכנית שאפתנית וולונטרית לצמצום הפליטות בפעילותה הארגונית, תוך קביעת יעדי הפחתה הדרגתיים שיושגו באמצעות קידום בנייה ירוקה במשרדי הארגון, פיתוח ושימוש באנרגיות חלופיות, חיסכון באנרגיה ובמים, תחבורת העובדים, הפחתת פסולת והפרדה במקור. כמו כן תטמיע קק"ל שינויים התנהגותיים נדרשים בקרב עובדיה באמצעות מערך חינוך והסברה.
המערך המחקרי בקק"ל ירכז את מאמצי המחקרים שמממן הארגון, הן במסגרת האקדמיה, הן במסגרת המו"פ החקלאי והן במסגרת מחקרי מינהל פיתוח הקרקע. כמו כן יתמקד המו"פ בהשלמת פערים בידע המקצועי ובפיתוח טכנולוגיות וממשקי עבודה חיוניים.
קק"ל תפעל לקדם את הפצת הידע, הניסיון והטכנולוגיות שרכשה בקרב גופים נוספים בישראל ובעולם. היא תעמיד ידע זה לרשות מדינות מתפתחות בעלות תנאים אקלימיים צחיחים וצחיחים למחצה ותנאים סביבתיים דומים, על מנת לקדם את יכולתן להתמודד עם שינוי האקלים ולהפוך את הסיכונים הכרוכים בשינוי האקלים לסיכויים לפיתוח כלכלי ולקידום הקיימות הסביבתית.
קק"ל תפעל לגייס תמיכה בקרב יהדות התפוצות וידידי ישראל בעולם למימוש הפעולות הנדרשות לקידום תוכנית ההיערכות לשינוי האקלים והתוכנית להפחתת פליטות של הארגון.
קק"ל תפעל לקדם רכישת offsets (איזוני פליטות פחמן דו-חמצני) לרבבות המבקרים בישראל במסגרת ה-JNF, כמו גם לפתח מערכת של "אחריות אקלימית" בנסיעות תיירים לישראל, שתעמוד לרשות גופים נוספים העוסקים בתיירות.

עמדות קק"ל בנושאים שעל סדר היום
קק"ל תומכת ביוזמת השר להגנת הסביבה לגיבוש יעדי הפחתת פליטות גזי חממה, וסבורה כי יש חשיבות רבה לכך שממשלת ישראל תפעל בהקדם לגיבוש, למימון ולהוצאה לפועל של תוכנית שאפתנית ומקיפה להשגת היעדים.
לנוכח האיומים המורכבים שישראל ניצבת בפניהם כתוצאה משינויי אקלים קיימים ועתידיים, קק"ל קוראת לממשלה לאמץ תוכנית מקיפה להיערכות לשינויי אקלים, המבוססת על תחזיות עדכניות להשפעות השינוי האקלימי, ולהתחיל בהקדם לממן ולהוציא לפעול תוכנית זו.
קק"ל תומכת ביוזמת השר להגנת הסביבה להקים בישראל מרכז ידע בינלאומי שירכז טכנולוגיות, מחקר וניסיון בתחום ההיערכות לשינויי האקלים. היא קוראת להקצות את המשאבים הלאומיים הנדרשים להקמת המרכז, תשתף פעולה עם הקמתו, ונכונה להעמיד למרכז זה, אם יוקם, את הידע והניסיון המעשי שצברה בתחום ניהול השטחים הפתוחים, הייעור והמחקר הנלווה.
קק"ל רואה חשיבות רבה בהצטרפותה של מדינת ישראל לוועד המנהל של Adaptation Fund וה-GEF ונכונה להעמיד את הסיוע שיידרש לכך.

חברי משלחת קק"ל לוועידת קופנהגן: אור קרסין, דוד ברנד, יצחק משה, אבי דיקשטיין ויהודית שטרסר

2
קטגוריות התחממות גלובלית
תגיות , , , ,
פברואר
11

על נטיעות בתקופת בצורת

גורמים שונים טענו השבוע שנטיעות קק"ל מחריפות את מצבו המעורער של משק המים בשנת הבצורת הנוכחית. אולם העובדות מוכיחות בדיוק את ההפך

דאגת משרד התשתיות למצב המים והדרישה מקק"ל שלא לנטוע השנה אינן במקומן. אדרבה, הן לטובת משק המים והן לטובת הסביבה יש לעודד נטיעות יער מהסוג שקק"ל מבצעת. לשם המחשת הטענה להלן כמה עובדות:
1. יערות קק"ל ניטעים כולם כגידול בעל שאינו מושקה. מאז ומתמיד היו מיני העצים הניטעים ביערות עמידים בתנאי היובש של הקיץ הממושך בישראל, ואינם מקבלים כל השקיה. עצים רגישים או נטיעות באזורי ספר המדבר מקבלים השקיית עזר אחת או שתיים בשנה הראשונה בלבד, וזאת על מנת לאפשר התפתחות נאותה של מערכת השורשים. מדובר בכמות זניחה ומינימלית של מים, כאמור רק בשנה הראשונה לנטיעה. העצים הניטעים – אורן, ברוש, אלון, אלה, שיטה, איקליפטוס ואחרים – גדלים כל תקופת חייהם ביער ללא השקיה. עצי פרי כדוגמת זית, תאנה, שקד ואחרים ניטעים באזורים בעלי קרקע עמוקה ומשטר מים נוח, וגם הם אינם מושקים.
2. יתרה על כך: מחקרים מוכיחים כי תחת כיסוי יער חידור מי הגשם לקרקע גבוה הרבה יותר. צמרות העצים ממתנות את מכות טיפות הגשם בקרקע (הגורמות להידוק חלקיקי האדמה), והדבר מביא לחידור מים רב יותר למי התהום. אחת הסיבות המרכזיות לאסונות, לשיטפונות ולסחף קרקע באזורים רבים בעולם היא בירוא היערות. ההערכה היא כי בארץ ישראל, עד תחילת פעילות הייעור של קק"ל, נסחפו אל הים יחד עם מי שיטפונות גם כמה מטרים של קרקע פורייה עקב כריתת יערות ורעייה לא מבוקרות במשך אלפי שנים. דווקא קיומו של יער מגביר את חידור מי הגשם אל האקוויפר, מעשיר את מי התהום ומונע היווצרות זרימות שיטפוניות כאלה אל הים.
3. נטיעות קק"ל בנגב (פרויקט הסוואניזציה) נועדו בעיקר לסייע במניעת שיטפונות ונזקי סחף קרקע. סוג הקרקע ואופי הגשמים בנגב מונעים כמעט לחלוטין חידור מים לקרקע וגורמים לסחף ולשיטפונות המוליכים מים אל הים ומביאים לבזבוזם. הנטיעות בנגב מתבצעות בשיטת "אגר-נגר": מי הגשם נעצרים באמצעות סִכרונים, החידור לקרקע מוגבר והמים מעודדים את צמיחת העצים (בכמות קטנה מאוד ליחידת שטח). כך נמנע אובדן מים לים, נמנעים נזקי סחף ושיטפונות, וגדלים עצים המשרתים את הציבור, מספקים צל ומקום להתרגע תחתיו, ותורמים להעלאת הערך האקולוגי והחברתי של שטחי הנגב.

ישראל טאובר הוא מנהל מחלקת ניהול יער, מידע וממ"ג, אגף הייעור בקק"ל

13
קטגוריות ייעור
תגיות , , ,
אוגוסט
13

הבעיה - גלובאלית, הפתרון - לוקאלי

קרחונים נמסים, אוכלוסיות נכחדות, אקלים קיצוני ובלתי צפוי פוקד אזורים נרחבים בעולמנו, שריפת יערות הגשם, ועוד נזקים הנגרמים בשל התחממות כדור הארץ ומאיימים על קיום האנושות.
תהליך ההתחממות הגלובאלית הנו תוצאה ישירה של פעילות אנושית הגורמת לפליטת גזי חממה המזהמים את האטמוספרה.

הבלוג שלנו הוקם במטרה לשמש אכסניה למגוון הדעות, המחקרים והדיווחים הקיימים בנושא התחממות כדור הארץ; ולאפשר לכל מי שהנושא קרוב ללבו להיחשף לתכנים אלו.
אנו מקווים להגביר את המודעות בקרב הציבור לבעיה האקוטית ביותר שידעה האנושות, וליכולתו של כל אחד מאיתנו להשפיע במעט על המצב הקיים.
בבלוג יוצגו תכנים מאת אנשי מקצוע, מומחים בעלי שם, ואנשים שנושא שמירת הסביבה הוא תחום עיסוקם.
אנו מקווים שתמצאו עניין ומידע מועיל בתכנים, ושאלו ישמשו זירה לדיון פעיל, להתגייסות אישית ולחובה מוסרית.

משוואה:

- אדם  אחראי במהלך חייו על פליטת 70-100 טון גזי חממה
- עץ אחד סופח במהלך חייו בממוצע 0.7 טון פחמן דו-חמצני
- - - - - - - - - -  - - -  -  - - - - - - - -  - - -  - -  - - - -  - - - - - -
- המסקנה:
על אדם לטעת כ-200 עצים כדי "לקזז" את הזיהום שיצר במהלך חייו

מאז הקמתה, נטעה קק"ל למעלה מ-230 מיליון עצים המסייעים לבלימת
התחממות כדור הארץ, והתחייבה במסגרת תכנית "מיליארד העצים" (Plant the Planet) שיזם האו"ם (UNEP) לטעת 6 מיליון עצים במהלך 10 השנים הקרובות.

4
קטגוריות כללי
תגיות , , ,