במשך שנים רבות היה מועד הנטיעה תלוי בכמות המשקעים שירדה עד אליו. הסיבה לכך היתה פשוטה: רצון לחסוך במשאבים ולהימנע מהשקיה בעת הנטיעה. עם זאת, לא נלקחה בחשבון השפעתה של טמפרטורת הקרקע על הקליטה ועל התפתחות השתילים (אף שכבר ב-1947 נכתב בספרות המקצועית: "הקליטה היא אפוא יצירת שורשים חדשים. דבר זה אפשרי רק בתנאים ידועים, שאחד מהם הוא מידת הטמפרטורה המאפשרת יצירת תאים. מזיגה של טמפרטורה גבוהה ורטיבות מספקת בקרקע שכיחה גם בזמן היורה, כלומר בראשית ימות הגשמים, וייתכן על כן שיש להקדים ולנטוע, כדי שיספיקו השתילים ליצור שורשים חדשים ולהיקלט עוד בטרם יבואו הגשמים"). (1)
עוד לפני המחקר על נטיעה מוקדמת וטמפרטורת הקרקע עלו השאלות: מדוע לא נראים בתקופת האביב סימנים של צימוח בשתילים שניטעו בעונת הגשמים? ומדוע אחוזי הקליטה שלהם כל כך נמוכים?
להמשך קריאת 'על נטיעה מוקדמת וטמפרטורת הקרקע'
