ארכיון פוסטים המתויגים 'שינוי-אקלים'

ינואר
17

מהשלכות ההתחממות: עכשיו זה מגיע לשוקולד

הנפגעים הצפויים הבאים מפגעי ההתחממות הגלובלית הם מוצרי השוקולד. אזורי הגידול של הקקאו מצטמצמים, והדבר צפוי להוביל להתייקרות משמעותית בתחום

מחקר חדש שערך המרכז הבינלאומי לחקלאות טרופית עבור קרן התרומות של ביל ומלינדה גייטס מסמן מגמה מדאיגה לכל חובבי השוקולד והקקאו: בקרוב עתידים מוצרי השוקולד להתייקר באופן משמעותי עקב ההתחממות הגלובלית. הסיבה: אזורי גידול הקקאו בגאנה ובחוף השנהב, האחראים על יותר ממחצית משוק הקקאו בעולם, צפויים להצטמצם בכ-50% עד לשנת 2050.

במסגרת המחקר נותחו השפעות השינויים הצפויים באקלים גם על גידולי הקשיו והכותנה במערב אפריקה. נראה כי גם הם יינזקו, אם כי חלקות הקקאו יספגו שינוי דרמטי יותר – עלייה של 2.3 מעלות צלזיוס בממוצע. השינוי משמעותי מכיוון שעצי הקקאו זקוקים לאקלים קר. כיום הגובה האופטימלי לגידול הקקאו הוא 100–250 מ' מעל לפני הים (באקלים הנוכחי), אך באקלים הצפוי ב-2050 יהיה הגובה המבוקש 450–500 מ' מעל לפני הים (כדי "לפצות" על ההתחממות), כך שלמעשה האזורים האופטימליים לגידול קקאו יצטמצמו באופן משמעותי.

מעבר לכך, בחוף השנהב מתגברת האלימות בשנים האחרונות, והדבר מקשה את יצוא המוצרים מהמדינה. הוסיפו לכך תמורות פוליטיות שאירעו במדינות שונות במערב אפריקה, וקיבלתם עלייה במחיר הקקאו בשיעור של 10%, עד 12 אלף ש"ח לטוֹנה.

במילים אחרות, אם תמשיך הדרישה לקקאו לעלות במקביל להצטמצמות האדמה המתאימה לגידולם - התוצאה הבלתי נמנעת היא התייקרות המחירים. העלייה כבר החלה בשוּקי העולם, וכך לדוגמה עלו מחיריהם של מותגי השוקולד הפופולריים קיט קט ודיירי מילק בשיעור של 7%. מהמחקר עולה תמונה עגומה למדי בכל הנוגע לצריכת השוקולד העולמית, אך אם להודות על האמת – יש בכך גם נקודה טובה בכל הנוגע לתזונה ולאכילה נכונה…

1
קטגוריות התחממות גלובלית
תגיות , , , , ,
דצמבר
14

עקב השריפה: פליטים סביבתיים בישראל

החורף היבש עבר לידנו מבלי שחשבנו על המשמעות שלו, עד שהגיעה השריפה הגדולה והוכיחה: ככל שנדחה את ההכרה בכך שאנחנו דור שינוי האקלים, נדחה גם את ההתמודדות, שהופכת להרבה יותר יקרה בכסף ובחיי אדם. אז למה מחכים?

השריפה שהשתוללה בכרמל, הגדולה ביותר בתולדות המדינה, היא האסון האקולוגי הראשון שנובע משינוי האקלים בישראל. עליה לשמש כנקודת פתיחה לדיון ציבורי מחודש על נושאים שנחשבו עד כה לתסריטים עתידיים ואפוקליפטיים, אולם נוכחותם העכשווית מאוד בחיינו מפתיעה אותנו שוב ושוב.

נושא כזה הוא העובדה שהאקלים שאנו חיים בו, זה שקובע במידה רבה כיצד יתנהלו חיינו, מהשאלה באיזה בגד נלביש את ילדינו על מנת שלא יתקררו ועד לשאלה לאיזה גובה יגיעו הלהבות בשריפות שלנו – משתנה לנגד עינינו. נראה שהשריפה הגדולה בתולדות ישראל היתה גם הצצה לעבר עתיד שאנחנו ממש לא רוצים בו.

חורף 2010 מתאפיין בכך שהוא למעשה איננו. חופי הרחצה היו מלאים בסופי השבוע של חודש נובמבר כמעט כמו ביולי-אוגוסט, בגדי החורף נותרו עמוק בארון ללא שימוש, שלא לדבר על המעיל שזה שנים משמש לצורך טיולים בחו"ל בלבד. החזאים כבר סיפרו לנו כי זהו הנובמבר החם ביותר, וככל הנראה גם השנה החמה ביותר מאז שהחלו הרישומים המטאורולוגיים בישראל.

ה"חורף" יוצא הדופן הזה עבר לידנו עד השריפה מבלי שנקדיש מחשבה למשמעות שלו. היה אפילו נעים לחוות ימי קיץ-סתיו-אביב שכאלה באמצע העונה הלא מוגדרת שחווינו. אולם המערכות הטבעיות סביבנו הרגישו היטב את השינויים. החום הרב בתחילת דצמבר, יובש האדמה, העצים והשיחים שלא קיבלו כמעט טיפת גשם מתחילת האביב, היו לחומר בערה מצוין עבור האש שפשטה בכרמל.

בעקבות השריפה ראינו לראשונה "פליטים סביבתיים" תושבי ישראל, אנשים שאיבדו את ביתם כתוצאה מאסון סביבתי. לשמחתנו, רובם יכולים לחזור לבתיהם בתום ימים אחדים, מלבד אלו שביתם נשרף ושיתחילו כעת לבנות בית חדש בעזרת המדינה וחברות הביטוח.

להמשך קריאת 'עקב השריפה: פליטים סביבתיים בישראל'

2
קטגוריות התחממות גלובלית
תגיות , , , , ,
אפריל
21

הסתיימה ועידת בון הראשונה לשינוי האקלים

ננעלה הוועידה הראשונה של האו"ם אחרי ועידת קופנהגן. המטרה: להחזיר את נושא האקלים לקדמת הבמה. מרלן-אביבה גרינפטר מסכמת ומייחלת

ב-11 באפריל ננעלה בבון, גרמניה, ועידת האו"ם לשינוי האקלים, שארכה שלושה ימים. בוועידה השתתפו נציגים מ-170 מדינות, אך לא הגיעו ראשי מדינות ואף לא שרים לאיכות הסביבה. ארבעה חודשים אחרי כישלון הוועידה לשינוי האקלים בקופנהגן, יועדה ועידת בון לקבוצות עבודה, וננעלה בקביעת מטרות צנועות.
בסוף השנה תתכנס ועידת אקלים נוספת, הפעם בקנקון, מקסיקו. הציפיות נמוכות. המטרה מצד האו"ם היא להגיע להסכם בנוגע לדרכי הפיקוח על הפחתת גזי החממה ובנוגע להגנת המדינות העניות מפני פגיעה אפשרית העלולה להיגרם משינוי האקלים.
דבריו של נציג מקסיקו פרננדו טודלה שיקפו נסיגה מהדרישות המקוריות שנכללו באמנה לשינוי האקלים: "אם אפשר להשיג הסכם מחייב, כולנו בעד. אבל זה לא צריך להיות תנאי מוקדם להתקדם בכיוון הנכון".
טוד שטרן, נציג ארה"ב בוועידת האקלים, הודיע לרויטרס על קיום ועידה של המדינות המתועשות בוושינגטון ב-18–19 באפריל. ועידה זו תעסוק בין היתר בנושא שינוי האקלים ובהפחתת פליטות גזי החממה.
המדינות המתפתחות המשיכו להרגיש מקופחות גם בוועידת בון. ברונו סקולי ממדינת לסוטו (מובלעת בתוך דרום אפריקה) העלה שוב את דרישת המדינות העניות להגביל את עליית הטמפרטורה ל-1.5 מעלות צלזיוס. דרישה זו מחמירה יותר מההחלטה שהתקבלה בוועידת קופנהגן להגביל את עליית הטמפרטורה הממוצעת בשתי מעלות צלזיוס. לדברי מדענים עליית הטמפרטורה ביותר משתי מעלות תגרום למצבים בלתי הפיכים שטומנים בהם אסונות בעיקר למדינות העניות. טוזי מפנו, נציג הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו, ביטא את אכזבתו: "הדבר שאנחנו לומדים מן ההיסטוריה הוא שלא לומדים דבר מההיסטוריה".

צעדים שננקטו מאז ועידת קופנהגן
למראית עין דברים לא התקדמו לכיוונים חיוביים מאז הסתיימה ועידת האקלים בקופנהגן. נשיא ארה"ב ברק אובמה לא הצליח להעביר עדיין את חוק האקלים בסנאט, חודשים אחרי שהועבר בקונגרס. בפוליטיקה האמריקנית נוצרות קואליציות שונות ומשונות כדי לנסות ולהגיע לרוב בסנאט בעד חוק. סנטורים משתי המפלגות, הדמוקרטית והרפובליקנית, הכינו נוסח חדש בן שמונה עמודים. לפי הצעתם יוטלו מכסות על פליטת גזי חממה על סקטורים כלכליים שונים ולא על כל המשק, ויחולו רק על גורמים הפולטים מעל 25,000 טון גזי חממה בשנה. המטרה נשארת זו שהציג אובמה בקופנהגן: הפחתה של 17% מהפליטה ב-2020 לעומת רמת הפליטה ב-2005, ו-80% ב-2050. על פי ההצעה יחול החוק על תחנות כוח כבר ב-2012, ועל יתר הסקטורים ב-2016. הנשיא נתן את הסכמתו לחיפושי נפט בחופה המזרחי של ארה"ב למרות הפגיעה האפשרית בסביבה, ויש הטוענים כי זו פשרה שנועדה לפייס סנטורים מתלבטים בתקווה שיצטרפו לתומכים בחוק.
ובינתיים בצרפת, הנשיא סרקוזי מוותר על מס הפחמן אחרי כמה ניסיונות להביא לאישורו. הכוונה היתה להטיל מס על הפחמן הדו-חמצני שפולטים המוסדות והמפעלים בצרפת. ראש ממשלת צרפת פרנסואה פילון הודיע: "ההחלטה על הטלת מס על פליטות פחמן דו-חמצני צריכה להתקבל במשותף עם שאר מדינות האיחוד האירופי, אחרת ייתכן שנאבד את היתרון שלנו בתחרות מול שווקים באירופה ובעיקר מול גרמניה".
האיחוד האירופי לא הצליח להסכים על הגדלת המחויבות שלו להפחתת גזי החממה ל-30% עד לשנת 2020, וההצעה האירופית נותרה 20% בלבד, זאת למרות מאמציה של קוני הדגרד, שכיהנה כנשיאת ועידת קופנהגן, שאמרה, מעט מאוכזבת מהכישלון: "זהו האינטרס של אירופה, שצריכה לקחת את ההובלה של נושא האקלים. הדרך לעשות זאת היא לשמש דוגמה בתור האזור הידידותי ביותר לסביבה". להמשך קריאת 'הסתיימה ועידת בון הראשונה לשינוי האקלים'

6
קטגוריות התחממות גלובלית
תגיות , , , , , ,
דצמבר
30

מפחיתים ככל שאפשר – נערכים היכן שצריך


נושא ההתחממות הגלובלית עולה שוב לכותרות, וזה הזמן להציג את עמדת קק"ל בנושאים שעל סדר היום, את התוכניות ואת השאיפות העתידיות. קבלו את דף העמדה של משלחת קק"ל לוועידת קופנהגן

בשנת 2004 אימצה קק"ל מסמך מדיניות לניהול בר-קיימא של השטחים שבאחריותה ושל הפרויקטים שהיא מבצעת ברחבי הארץ. קק"ל תפעל לעדכן מסמך זה לאור השינויים הגלובליים והצורך של מדינת ישראל להירתם למאמץ להפחתת פליטות גזי חממה. תגובש תורה מלאה לבחינת פעולות הייעור, הכשרת הקרקע, המרעה ומפעלי המים, לפי עקרונות מתקדמים של מניעת פליטות מהקרקע והגדלת קיבוע פחמן בשטחים הפתוחים המנוהלים על ידה. היא תעמיד ידע זה לרשות גופים נוספים המנהלים קרקעות בישראל.
היות ששינויי אקלים מסוימים הם בלתי נמנעים, קק"ל תגבש תוכנית היערכות לניהול השטחים הפתוחים והיערות. בין היתר היא תיערך לשינויים הצפויים בדפוסי המשקעים ובכמותם, להשפעות של אירועי מזג אוויר קיצוניים, לתקופות יובש ממושכות ולתנאים מוגברים לקיום שרפות ושיטפונות.
קק"ל, כארגון הירוק הגדול בישראל, תפתח תוכנית שאפתנית וולונטרית לצמצום הפליטות בפעילותה הארגונית, תוך קביעת יעדי הפחתה הדרגתיים שיושגו באמצעות קידום בנייה ירוקה במשרדי הארגון, פיתוח ושימוש באנרגיות חלופיות, חיסכון באנרגיה ובמים, תחבורת העובדים, הפחתת פסולת והפרדה במקור. כמו כן תטמיע קק"ל שינויים התנהגותיים נדרשים בקרב עובדיה באמצעות מערך חינוך והסברה.
המערך המחקרי בקק"ל ירכז את מאמצי המחקרים שמממן הארגון, הן במסגרת האקדמיה, הן במסגרת המו"פ החקלאי והן במסגרת מחקרי מינהל פיתוח הקרקע. כמו כן יתמקד המו"פ בהשלמת פערים בידע המקצועי ובפיתוח טכנולוגיות וממשקי עבודה חיוניים.
קק"ל תפעל לקדם את הפצת הידע, הניסיון והטכנולוגיות שרכשה בקרב גופים נוספים בישראל ובעולם. היא תעמיד ידע זה לרשות מדינות מתפתחות בעלות תנאים אקלימיים צחיחים וצחיחים למחצה ותנאים סביבתיים דומים, על מנת לקדם את יכולתן להתמודד עם שינוי האקלים ולהפוך את הסיכונים הכרוכים בשינוי האקלים לסיכויים לפיתוח כלכלי ולקידום הקיימות הסביבתית.
קק"ל תפעל לגייס תמיכה בקרב יהדות התפוצות וידידי ישראל בעולם למימוש הפעולות הנדרשות לקידום תוכנית ההיערכות לשינוי האקלים והתוכנית להפחתת פליטות של הארגון.
קק"ל תפעל לקדם רכישת offsets (איזוני פליטות פחמן דו-חמצני) לרבבות המבקרים בישראל במסגרת ה-JNF, כמו גם לפתח מערכת של "אחריות אקלימית" בנסיעות תיירים לישראל, שתעמוד לרשות גופים נוספים העוסקים בתיירות.

עמדות קק"ל בנושאים שעל סדר היום
קק"ל תומכת ביוזמת השר להגנת הסביבה לגיבוש יעדי הפחתת פליטות גזי חממה, וסבורה כי יש חשיבות רבה לכך שממשלת ישראל תפעל בהקדם לגיבוש, למימון ולהוצאה לפועל של תוכנית שאפתנית ומקיפה להשגת היעדים.
לנוכח האיומים המורכבים שישראל ניצבת בפניהם כתוצאה משינויי אקלים קיימים ועתידיים, קק"ל קוראת לממשלה לאמץ תוכנית מקיפה להיערכות לשינויי אקלים, המבוססת על תחזיות עדכניות להשפעות השינוי האקלימי, ולהתחיל בהקדם לממן ולהוציא לפעול תוכנית זו.
קק"ל תומכת ביוזמת השר להגנת הסביבה להקים בישראל מרכז ידע בינלאומי שירכז טכנולוגיות, מחקר וניסיון בתחום ההיערכות לשינויי האקלים. היא קוראת להקצות את המשאבים הלאומיים הנדרשים להקמת המרכז, תשתף פעולה עם הקמתו, ונכונה להעמיד למרכז זה, אם יוקם, את הידע והניסיון המעשי שצברה בתחום ניהול השטחים הפתוחים, הייעור והמחקר הנלווה.
קק"ל רואה חשיבות רבה בהצטרפותה של מדינת ישראל לוועד המנהל של Adaptation Fund וה-GEF ונכונה להעמיד את הסיוע שיידרש לכך.

חברי משלחת קק"ל לוועידת קופנהגן: אור קרסין, דוד ברנד, יצחק משה, אבי דיקשטיין ויהודית שטרסר

2
קטגוריות התחממות גלובלית
תגיות , , , ,