ארכיון פוסטים המתויגים 'שיקום'

דצמבר
7

מפשילים ידיים לקראת השיקום



בקק"ל מתחילים להיערך לקראת פעולות השיקום ביערות הכרמל. בתפריט: שיקום תשתיות, פינוי מפגעים, מניעת סחף, טיפול בחידוש הטבעי של היערות – וכמובן מניעת שריפות עתידיות

זהו, אפשר לנשום לרווחה. השריפה הגדולה בכרמל נמצאת כבר מאחורינו. 35 מטוסי הכיבוי, ובראשם הסופרטאנקר האמריקני, השלימו את מלאכתם בתחילת השבוע.

כבר בימים אלה החלה התגייסות ספונטנית כללית של הציבור בארץ ובעולם לשיקום יערות הכרמל, בין שבתרומות לנטיעת עצים ובין שבתרומות לפעולות השיקום הנרחבות שיידרשו, לפני שיהיה אפשר להתחיל לטעת. יחד עם הרצון העז של כולנו לראות את הכרמל פורח וירוק שוב במהירות, קק"ל ניגשת לפעולות השיקום בזהירות. תידרש מכולנו סבלנות כדי לתת לטבע להתאושש ולקק"ל לסייע לטבע להשתקם.

ישראל טאובר, מנהל מחלקת יער בקק"ל, מבהיר כי מדיניות קק"ל היא להימנע מנטיעות מהירות בשטח השרוף. "בשנה הראשונה, באופן חד-משמעי, לא תהיינה נטיעות בשטחים הנרחבים שנשרפו", הוא מדגיש. "הנטיעות שלנו יתבצעו במקומות שמשמשים בעיקר לנופש ופנאי, סביב אתרים שמשמשים לתיירות או לפיקניקים, כדי להחזיר חלק מהטבע לציבור כבר בעוד שנים ספורות ולא בעוד 50 שנה, כפי שהיה קורה באופן טבעי".

טאובר מציין כי פעולות השיקום מתמקדות בכמה תחומים מרכזיים:

מניעת סחף – כיוון שאין צומח שיעצור את זרימת המים, קק"ל תשתמש באמצעים שונים למנוע סחף ביערות השרופים. למשל, באמצעות הצבת גזעים שרופים וגזם לאורך קווי הגובה.

שיקום תשתיות ופינוי מפגעים – פינוי עצים מסוכנים שנשרפו, פינוי מתקנים מחניונים שנשרפו, פינוי עצים שנפלו בעת שבולדוזרים פרצו דרכים ויצרו קווי חיץ לעצירת התפשטות האש ועוד.

מניעת שריפות עתידיות – יצירת אזורי חיץ נגד שריפות עתידיות, ובעיקר פעילויות של דילול והסרת צומח שנשרף.

טיפול בחידוש הטבעי של היערות – אמנם היער יתחדש באופן טבעי, אבל החידוש ייווצר בכמויות עצומות, ויהיה צורך לדלל ולעצב יער יפה ומועיל לנופש ולשמירת טבע, אחרת ידכאו העצים אחד את האחר ולא יצמחו בריאים. זוהי פעילות שנמשכת לאורך שנים, עד שהעצים מגיעים לגובה מסוים.

היובש המתמשך בישראל היה מהגורמים שהביאו להתפשטות עצומה כל כך של האש, ולנזק הרב שנגרם. כרגע נערכים מומחי קק"ל לבדיקה מקיפה של היערות, לקראת ביצוע השיקום, בתקווה שלא נעמוד שוב באותו מצב.

4
קטגוריות ייעור
תגיות , , ,
יוני
2

העצים העתיקים בישראל מציגים: הישרדות

ברחבי ישראל פזורים עשרות עצים עתיקים ומרשימים, בעלי משמעות היסטורית וסביבתית, וחלקם זקוקים לטיפול על מנת שיוכלו לשרוד. יוזמה חדשה מנסה לשקם את העצים

משרד החקלאות יצא באחרונה בפנייה לרשויות המקומיות להתחיל בהליכי שיקום של עצים עתיקים בעלי משמעות היסטורית, נופית, קהילתית וסביבתית הגדלים בשטחן, בתמורה לסיוע במימון הנושא. עצים ותיקים רבים סובלים מפצעים שנוצרו בהם במרוצת השנים, והדבר עלול לסכן אותם. במסגרת המהלך המתוכנן ישוקמו העצים באמצעות גיזום מיוחד ותמיכה בענפים חלשים, והכול במטרה לשקמם ולהאריך את חייהם.

לדברי ד"ר ישראל גלון, פקיד היערות במשרד החקלאות, עלות טיפול בעץ עתיק ושיקומו, המחייבים שימוש בטכנולוגיות יקרות ובמיומנות של אנשי מקצוע, יכולה להגיע עד 50 אלף שקל. מדובר בסכום לא מבוטל, שלא כל הרשויות יכולות או מעוניינות להזרים לטובת מטרה זו, לכן משרד החקלאות מעניק תקציב משלו המסתכם ב-250 אלף שקל, וישתתף עד 50% בעלות השיקום הכוללת ועד סכום של 25 אלף שקלים לעץ.

בד בבד ייערכו במסגרת היוזמה החדשה גם תהליכי מיפוי ותיעוד העצים העתיקים. מטרת התהליך היא להציב לצד כל עץ שלט המסביר עליו ועל ההיסטוריה הפרטית-סביבתית שלו. כן תוקם ליד העץ פינת ישיבה, על מנת שהמבקרים יוכלו ליהנות מצלו. מדובר בעצים בעלי חשיבות אסתטית והיסטורית, ומבחינת משרד החקלאות זהו תחילתו של תהליך שימור שיימשך גם בשנים הבאות.

אז אילו עצים יזכו למעשה למעמד הנחשק? במשרד החקלאות קבעו כי העצים המיועדים לשימור יהיו משמעותיים בנוכחותם וביופיים, יימצאו בשטחים ציבוריים, יהיו בעלי השפעה סביבתית גבוהה, וכמובן – מצבם יהיה כזה שמחייב התערבות על מנת שלא ימותו או ייפגעו. הרשויות המקומיות הוזמנו להציג תוכנית שיקום של אגרונום מומחה לעצים לכל עץ, כמו גם אומדן תקציבי מפורט. לאחר הגשת הבקשות מהרשויות השונות ברחבי הארץ יוחלט במשרד החקלאות לאן בדיוק להפנות את התקציב המיועד לפרויקט הסביבתי החשוב.

3
קטגוריות חי וצומח
תגיות , ,
ספטמבר
1

יער בר קיימא

כ-2,000 דונם של יער, המהווים כעשירית משטחו של יער ביריה, נשרפו כליל במהלך מלחמת לבנון השנייה, היקף בהחלט לא שגרתי לחודשי קיץ רגילים; אך בהתחשב בכך שהמלחמה שהתחוללה באזור ניפקה במשך 35 יום יותר מ-500 טילים - הרי הנזק היה יכול להיות עצום מזה. אין ספק שמוטיבציה גדולה של כל המעורבים, משירותי הכבאות, דרך עזרתם של מתנדבים ועובדי קק"ל - היא שהצליחה לצמצם את הנזקים. ובכל זאת, המלחמה הותירה דונמים רבים של אדמה חרוכה.
מיד עם שוך המלחמה, התפנו אנשי מחקר ואקדמיה להחליט על הדרך הטובה ביותר לשיקום היער. ידוע שהשרפה מעודדת נביטה מסיבית של זרעי אורן; עם זאת, רוב המשתתפים היו בדעה אחת שיש לנצל את אבדן העצים לטובת גיוון מיני עצים ובניית יער עתידי חדש, שאנו מכנים אותו: יער בר קיימא.

יער שכזה אמור להחליף את חד-גוניות עצי האורן שניטעו בשנות החמישים של המאה שעברה, במינים רחבי עלים המצויים בחורש הים תיכוני, כמו: האלון על סוגיו השונים, אלה ישראלית, אלה אטלנטית, קטלב, לבנה רפואי, כליל החורש, חרוב, שקד, אגס סורי, שזיף הדוב, אוזרד, ועצים לאורך נחלים כמו צפצפה, דולב וערבות. מנגד לא קופחו המחטניים ותוגברו נטיעות ארזים כארז האטלנטי וארז הלבנון.

ראשית, נערכה תכנית חומש לשיקום היער, ולשמחת רבים בתוך שנתיים ניטע מחדש כל השטח השרוף. שנית, הוקמו חלקות ניסיון בשיתוף עם האקדמיה. חלקות ניסיון לטווח ארוך מאפשרות לדגום את כל הגורמים המצויים בשטח וללמוד מה הם התנאים האופטימליים ביותר לשיקום היער. החלקות בודקות את משטר המים, סחף, זמינות המים, מה קיים בשטח, מה נובט, כיצד מתמודדים עם נביטה מסיבית של זרעי אורן לאחר שרפה, מה גורמת השרפה לקרקע, שינוי במבנה, מקוריזה, פעילות של פטריות ועוד.

כיום מצבם של השתילים שניטעו יציב, רחבי העלים קפצו מעל שרוולי הנטיעה, הארזים נראים מצוין, ואנו תקווה שיער בר קיימא יוסיף צבע, גוון ושונות מיער האורן הקלאסי שהורגלנו בו.

כולכם, אגב, מוזמנים לבקר.

יוסף קרני הוא יערן קק"ל ביער ביריה

19
קטגוריות ייעור
תגיות , , , , ,