ארכיון פוסטים המתויגים ‘שרפה’ ב globeblog

ארכיון פוסטים המתויגים 'שרפה'

ספטמבר

דו"ח המלצות ועדת ממשק היער ושיקום הכרמל

אבי פרבלוצקי, עמרי בונה, מנחם זלוצקי, חווה להב, דידי קפלן, חגי שניר ונועה שטיינר

$יער עופר, הכרמל, ארכיון צילומי קק\$

המלצות הוועדה חשובות ביותר, בעיקר בשל ההתחממות הגלובלית והעלייה בתדירות השריפות בישראל ובהיקפן. להלן עיקרי הדברים

השריפה שפרצה בכרמל ב-2 בדצמבר 2010 הייתה חריגה בהיקפה, בעוצמתה, ובמחיר שגבתה בחיי אדם. שטח השריפה מוערך בכ-25,000 דונם של יער וחורש טבעי בלב הכרמל המרכזי, אחד מאזורי הטיולים והנופש הפעילים ביותר בישראל.

ממשלת ישראל הטילה על השר להגנת הסביבה, בתיאום עם שר החקלאות ופיתוח הכפר, משרד האוצר, רשות הטבע והגנים וקרן קימת לישראל, לגבש תוכנית לשיקום הטבע והנוף שנפגעו בשריפה בכרמל ולהגישה. מובאים בזאת עיקרי הדברים של ועדת ממשק היער ושיקום אקולוגי, שמשימתה הייתה לגבש תוכנית שיקום וממשק מקצועית, רחבה ומוסכמת על כל הצדדים המעורבים. חשיבות רבה יש להמלצות אלה, בעיקר בשל ההתחממות הגלובלית והעלייה בתדירות השריפות בישראל ובהיקפן. הוועדה הורכבה מנציגי הגופים המעורבים בניהול השטח (רשות הטבע והגנים, קק"ל, המשרד להגנת הסביבה ומשרד החקלאות ופיתוח הכפר) וכן מנציג החברה להגנת הטבע. את הוועדה שימשו מסמכים של ועדות קודמות (שהוקמו אחרי השריפות בכרמל ב-1989 ובשער הגיא ב-1995) ומחקרים שנעשו לאחר שריפות קודמות בכרמל, ביערות ביריה ובהרי יהודה. החומרים שנבחנו מעידים על כך שהבעיה המרכזית בעניין השריפות אינה נעוצה בהיעדר מידע מקצועי-מדעי אלא ביישום המסקנות ובאופן ניהול שטחי יער וחורש, בעיקר בהיבט של מניעת שריפות. המלצות הוועדה התבססו ברובן על ההמלצות מ-1989. בימים אלה מוקמת ועדת היגוי בראשות מנכ"לית המשרד להגנת הסביבה למעקב אחר יישום ההמלצות, ונעשים מאמצים ליישומן של חלק מההמלצות בשטח, לפני הקיץ הקרוב. משרד האוצר הקציב 55 מיליון ש"ח לשיקום השריפה בכרמל.

לתוכנית השיקום שלושה צירים מרכזיים: שימור וטיפוח המרקם הכתמי של הכרמל; עיצוב נוף הצומח העתידי, בעיקר על ידי הרחקה מבוקרת של זרעי אורנים, בגיל צעיר ככל האפשר; הקמת אזורי חיץ במטרה למנוע מעבר מהיר של שריפה במרחבי הכרמל, שעלולה לגרום נזק לאדם, לטבע ולרכוש.

ככלל, יש לבסס את תוכנית שיקום היער, הן הטבעי הן הנטוע, על תהליכי התחדשות טבעית. עם זאת, כדי לבצע את התוכנית המוצעת, יש צורך בהתערבות ממשקית כחלק מתוכנית השיקום.

ההמלצות המרכזיות של הוועדה הן:

1. שימור וטיפוח הנוף הכתמי שנוצר לאחר השריפה. כך אפשר להבטיח את קיומם של מגוון בתי הגידול הייחודיים לכרמל. מטרה זו תושג בחלקה על ידי טיפול ברמות שונות (מטיפול מלא ועד אי-טיפול) בחומר השרוף שנשאר בשטח ובצומח המתחדש.

2. עיצוב נוף הצומח העתידי. היות שיכולת ההתחדשות הספונטנית של אורן ירושלים אחרי שריפה היא יוצאת דופן בהיקפה ובעוצמתה, והיא עתידה ליצור יער צפוף מאוד, יש להפעיל תוכנית טיפול (דילול, הרחקה, רעייה) שתמנע את התפתחותו של יער אורנים צפוף בחלקים מהשטח השרוף.

3. הקמת אזורי חיץ. תפקיד אזורי החיץ הוא להגן על יישובים ועל דרכים ראשיות מפני שריפות המתקרבות אליהם, ולבודד גושי טבע ויער כדי להקטין את הממדים המרחביים של השריפות בעתיד. הקמת אזורי החיץ תביא לשינוי נופי-תפקודי משמעותי בכרמל: הכרמל המרכזי יטופל, בעיקר לאורך דרכים ראשיות, בדילול ובהורדת הגובה והביומסה של הצמחייה המעוצה, וזאת כדי למנוע מעבר אש מאגן אחד למשנהו או מהשטח הטבעי ליישוב. כחלק מהשינוי הנופי, ישולבו באזורי החיץ גם בוסתנים שיינטעו על טרסות קדומות שחשפה השריפה. עוד מוצע להרחיב את מתחם החי-בר, ולהשתמש בו כחלק ממערך אזורי החיץ שבא להגן על השכונות הדרומיות של חיפה. מוצע להקים עדרי עזים כחלק ממערך הגנה על יישובים שבגבולם יער וחורש. אלה יקטינו את כמות חומר הבעירה בשטח, ויתחזקו את אזורי החיץ כאזורים דלילים בצמחייה מעוצה.

4. עידוד הרעייה בכרמל. עולם הצומח והחי באגן הים התיכון, לרבות ישראל, התפתח תחת ניצול מתמשך של האדם במשך אלפי שנים. רעייה וכריתה הן שתיים מהפעולות המסורתיות שנעלמו, כמעט לחלוטין, בשנים האחרונות. פעולות אלה, אם הן נעשות במידה סבירה ובדרך נכונה, משמשות כלי ממשק מרכזי בניהול היער והחורש. השימוש המושכל בכלים אלה משיג את מטרות הניהול תוך שמירה על הנוף ועל המגוון הביולוגי הטבעי. מוצע שחלק מתחזוקת אזורי החיץ תיעשה בעזרת עדרי צאן ובקר, חלק מהם מהיישובים הכפריים השכנים.

5. פעולות שיקום נוספות. הוועדה ממליצה על מגוון פעולות, ובהן טיפול בשיקום השירותים לקהל המבקרים, טיפול בכמות הגדולה של עץ שרוף הנמצא בשטח, ממשק הצומח המתחדש (אורנים וצמחים רחבי עלים), נטיעות חדשות, שיקום טרסות עתיקות, מניעת סחף קרקע והתפתחות נגר מוגבר, שימור מינים נדירים, ביעור מינים פולשים, שימור אורן טבעי, טיפול במזיקי יער ותפקוד הכרמל כשמורה ביוספרית. כמו כן, כיוון שרוב השריפות מתחילות מגורם אנושי, יש לפעול להגברת המודעות הציבורית לסכנת השריפות, ולקדם חקיקה האוסרת הדלקת אש ביערות ובסביבתם בתנאים קיצוניים, המגבירים את הסכנה להתפשטות שריפות.

חשוב לציין שגם אם ייושמו ההמלצות המוגשות כאן, יחד עם הנגזרות המפורטות שלהן, ויוקצה לשם כך התקציב הנדרש – הכרמל לא יחזור למצב שקדם לשריפה אלא יזכה לעיצוב נופי ותפקודי חדש, וזאת כדי לצמצם את ההסתברות של שריפה חוזרת בקנה מידה דומה. אנו מקווים שבעקבות השינויים הארגוניים שנעשו בכרמל ולאור שיתוף הפעולה בין הארגונים המנהלים את השטח, יזכו ההמלצות הסופיות שתגיש הוועדה שמונתה בעקבות השריפה ב-2010 להתייחסות רצינית, ימומנו בהתאם, יגובו בסמכויות, וימומשו רובן ככולן.

קטגוריות ייעור

תגיות דו"ח, המלצות, כרמל, רעייה, שריפה, שריפה בכרמל, שרפה

אפריל

שריפות יער ושינויי אקלים

מערכת אקולוגיה וסביבה

הקשר בין התחממות האקלים לתדירותן של שריפות, לעוצמתן ולמשכן הוא מובן, אולם קשרי הגומלין בין אקלים לשריפות מתקיימים גם בכיוון ההפוך. לשריפות יש השפעה על מזג האוויר ועל האקלים בטווחי זמן שונים ובסקאלות מרחביות שונות

השריפה בכרמל שפרצה בתאריך 2 בדצמבר 2010, הפכה תוך שעות ספורות לשריפה הגדולה ביותר בתולדות ישראל. במהלך השריפה עלו באש כ-5 מיליון עצים בשטח המשתרע על כ-35,000 דונם – 31,000 דונם של חורש טבעי וכ-4,000 דונם של יער שניטע על ידי קק“ל. גודלו של השטח שנשרף, מותם של 44 אנשי כוחות הביטחון, פינוי של כ-17,000 תושבים מביתם והזדקקותה של מדינת ישראל לסיוע בינלאומי לכיבוי השריפה – כל אלה הכתירו את שריפת היער בכרמל כאסון הטבע הגדול בתולדות מדינת ישראל. האירוע החריג הוא גם הזדמנות לשפוך אור על הגידול במספר השריפות בארץ ובעולם ולהביט על המציאות האקלימית המשתנה ועל מערכת הגומלין המתקיימת בינה לבין שריפות יער.

אפשר להתרשם מגודלה הייחודי של השריפה כאשר משווים אותה לשריפות הגדולות הקודמות בכרמל (מעל ל-500 דונם). בשנים 1974–2006 נשרפו בשריפות גדולות בכרמל כמעט 28 אלף דונם. השטח שנשרף בשריפה האחרונה גדול מסך כל השטחים שנשרפו במשך למעלה מ-30 שנה. השריפות הגדולות ביותר בשנים אלו היו קטנות מהשריפה הנוכחית בסדר גודל אחד (5,124 ו-5,039 דונם בשנים 1989 ו-1998 בהתאמה). היסטוריית השריפות בכרמל מדגימה סטטיסטיקה נפוצה בשריפות יער – 5% מהשריפות אחראיים ל-95% מהשטח השרוף. בשל איבוד שליטה של אנשי הכיבוי, השריפות הגדולות הופכות לעצומות בגודלן.

התמונה המצטיירת בישראל ובעולם היא של עלייה גם בתדירות השריפות וגם בגודלם של השטחים הנשרפים. בוועידת אמנת האקלים של האו“ם (שנערכה בקנקון שבמקסיקו, בימים שהשתוללה השריפה בכרמל) דווח כי מספר השריפות שפרצו בעולם בשנים 2001–2010 היה כפול מזה שבעשור שלפניו. תופעה זו בולטת למשל במערב ארה“ב, שם התארכות הקיצים והתחממותם הביאו להגדלת משכה ועוצמתה של עונת השריפות. כאשר משווים בין טווח השנים 1970–1986 לבין 1986–2006, רואים עלייה של 400% במספר השריפות הגדולות באזור, ושל 600% בגודל השטחים שנשרפו. כתוצאה משינויי אקלים אפשר לצפות לעלייה בשכיחות אירועים קיצוניים (כגון בצורת סתווית), התורמים לעוצמת השריפות ולתדירותן. עם זאת, בישראל שריפות פורצות על פי רוב כתוצאה ממעשה ידי אדם. לפיכך יש לפעול להקטנת תרומתו של הגורם האנושי כדי להפחית אובדן יערות ופליטות פחמן דו-חמצני.

להמשך קריאת 'שריפות יער ושינויי אקלים'

קטגוריות התחממות גלובלית ו ייעור

תגיות אקולוגיה וסביבה, התחממות גלובלית, כרמל, פחמן דו חמצני, פליטות, שריפה, שרפה

אוגוסט

הלנצח נאכל אש?

יוסף קרני

מלחמת לבנון השנייה, שפרצה לפני שלוש שנים, הותירה אחריה אדמה חרוכה. הצתות השטחים הירוקים ביולי האחרון באות מקרבנו, אך יוצרות אפקט זהה

בחודש שעבר אנו, יערני ופועלי הייעור של קק"ל, ציינו יחד עם כל מדינת ישראל שלוש שנים למלחמת לבנון השנייה.
זו היתה מלחמה שהסבה נזקים עצומים ליערות ולשטחים הפתוחים באזור הצפון, ודרשה מאתנו מאמצים אדירים כדי להציל שטחים ירוקים. במשך 33 ימים עזבנו את הכול והתרכזנו רק בהצלת יערות.
המראות והזיכרונות עדיין טריים. בשלוש השנים האחרונות התרכזנו בחידוש היערות שנשרפו תוך שיתופו של הציבור הרחב, והופתענו מגלי ההתנדבות של אזרחי המדינה ושל מתנדבים מחוץ לארץ. בשלוש השנים הללו הלכה ההרגשה והשתפרה. הנטיעות החדשות הרימו ראש, נטענו זנים חדשים כמו ארזים ורחבי עלים, וחווינו תקווה גדולה לעתיד טוב יותר. והנה בא גל ההצתות ביולי האחרון והכה על פנינו במלוא כיעורו. עד מתי?
עד מתי אזרחי המדינה הזאת – יהודים, ערבים, חיילים וחקלאים – ישרפו את המדינה לדעת?
מתי נחליט כולנו שאת הטבע אנו מוציאים מחוץ לסכסוך הפוליטי, מחוץ לעבריינות, מחוץ לנקמנות, מחוץ לאלימות, מחוץ לחוסר האחריות, מחוץ לקלות הבלתי נסבלת של הרס לבתי גידול, לעצים ולבעלי חיים? הטבע מאחד את כולנו. הרי בלי עצים, בעלי חיים וציפורים – סביר להניח שנשתגע.
האם המציתים רוצים להחזיר את הארץ מאה שנים לאחור? רק 4% משטח המדינה מכוסה ביער. אנו מדינה שגובלת במדבר, בואו נשמור על מעט הכתמים הירוקים שלנו.
אני קורא למצפון של כולנו, רגע לפני השיגעון שאולי יחזור ויתחדש – עצרו, קחו אוויר, הניחו לגפרור – וחזרו לשפיות. מה נשאיר לדורות הבאים – שממה?
היערות, שמורות הטבע, הגנים הלאומיים והשטחים הפתוחים וכל אשר בהם הם הנכסים היקרים ביותר שלנו. בנפשנו הדבר, וזו בהחלט אינה מליצה.

יוסף קרני הוא גמלאי קק"ל, לשעבר יערן ביריה

קטגוריות ייעור

תגיות הצתה, יערות, מלחמת לבנון השנייה, שמורות טבע, שריפה, שרפה

מאי

האורן השורד

יוסף קרני

סיפור אמיתי על האורן כעץ מוביל ביער בישראל. על עמידותו בתנאים קשים ומשתנים, ועל כושר הישרדותו כנגד כל הסיכויים

23 ביוני 1993 היה יום חם ויבש עם רוח דרומית ערה. מבודד חרסינה על עמוד מתח עליון התפוצץ, וכך החלה שרפת יער גדולה באזור המושבים שפר ואמירים. התוצאות היו קשות: כ-500 דונם יער נטוע וכ-2,000 דונם של יער טבעי מפותח נשרפו. נפגעו גם בתים וחצרות, תושבים פונו מבתיהם, והאירוע הקשה דרש גיוס כוחות רבים, כיבוי אווירי וטיפול בעשרות מוקדי אש.
בתום השרפה החלה קק"ל לתכנן את שיקום היער. כבר בתחילה הבהירו אנשי רשות הטבע והגנים שהשטח השרוף נמצא בתוך שמורת הטבע הר מירון, ולכן יש לתת לטבע לשקם את עצמו, כלומר להסתמך על תהליכים טבעיים. אולם המראה של שטח גדול (צמוד לכביש הראשי של צפת) שחור ומפויח הטריד את מנוחתנו, וביקשנו מרשות הטבע והגנים לפחות לטעת בסמוך לכביש הראשי.
"תנו לטבע לעשות את שלו", היתה תשובתם, והטבע אכן עשה את שלו: זרעי אורן נבטו בקצב מהיר יותר מהתחדשות החורש הטבעי, והשטח החל מתמלא באורנים. או אז טענו אנשי הרשות שהשטח הופר ולכן יש להסיר את נבטי האורן, וכך ניסו לעשות. היום, כחמש שנים ויותר לאחר אותה פעילות אגרסיווית של חיתוך נבטי האורן, מי שנוסע לצפת דרך צומת שבע וחולף ליד המושבים שפר ואמירים (כשהכביש מתעקל ימינה, ואז עולה לישורת) יוכל לראות בצד ימין שטח מלא בעצי אורן. צמרת החורש הטבעי מתחדש בקצב איטי יותר, והאורנים מגוונים את השטח בירוק הבהיר שלהם ובניחוחם המיוחד. מוסר ההשכל הוא שאין להיאבק באורן אלא להשתמש בו בצורה מושכלת, ולהכיר בכך שהוא היה כאן לפנינו, וכנראה יאריך ימים אחרינו.

יוסף קרני הוא גמלאי קק"ל, לשעבר יערן יער ביריה

קטגוריות ייעור

תגיות אורן, אורנים, טבע, יער ביריה, שרפה