תאים סולאריים מהדור השלישי יוכלו להקטין את מחירי החשמל באופן מהפכני, לצמצם את התלות שלנו בנפט, ולהפוך את כדור הארץ למקום הרבה יותר ירוק. אך האם אפשר לייצר אותם? העתיד נראה די ורוד אם מסתכלים על הפיתוחים החדשים בתחום
גורם המפתח באנרגיה הסולארית הוא מחיר התאים הסולאריים אל מול מידת היכולת שלהם להפיק כמות מקסימלית של אנרגיה. כמו בתעשיית האלקטרוניקה, גם בתעשיית התאים הפוטו-וולטאיים (סולאריים), המחיר לצרכן, שאליו שואפת הטכנולוגיה בטווח הארוך, מורכב ברובו ממחירו של חומר הגלם. בשנים הראשונות של המוצר, תהליך הייצור מהווה חלק נכבד מהעלות, ולאחר כמה שנים, כאשר הטכנולוגיה "בשלה", עלות הייצור דועכת בצורה משמעותית ואנחנו נשארים עם מחיר שמורכב ברובו ממחיר חומר הגלם. כל טכנולוגיה חדשה שנבחנת במרוצת הזמן מתנהגת בצורה כזאת. לכן, אין סיבה להניח שהתעשייה הסולארית לא הולכת באותו כיוון.
נוסף על כך, סביר להניח שבסופו של דבר, המפתח למחיר הנמוך ביותר יהיה בתאים שיתפסו שטח נמוך ככל האפשר, כי הם התאים שגם יכילו הכי פחות חומר גלם.
שלושת הדורות
רוב התאים הסולאריים הנמכרים כיום הם תאים מבוססי מצע סיליקון, ונקרא להם תאי דור ראשון. במרוצת השנים, טכנולוגיה זו התבגרה ומחיר המערכת הכוללת הפך להיות תלוי יותר במחיר חומר הגלם (סיליקון ומתכות) ופחות בעלות הייצור.
מתחילת שנות ה-80 של המאה ה-20 התקדמה התעשייה לעבר מה שנקרא "תאי דור שני", אשר ידועים יותר בשמם "התאים הדקים" (thin films). לצורך הייצור שלהם יש צורך בפחות חומר גלם מאשר בתאי דור ראשון.
תאים אלה היו בתחילת הדרך בעלי נצילות נמוכה, אך עם הזמן עלתה הנצילות, וכיום מדובר באחוזי נצילות משמעותיים, קרובים למה שאפשר לקבל מתאים סולאריים מבוססי סיליקון, כשהשימוש בחומר גלם הוא קטן בהרבה.
אז איך אפשר להתקדם?
להמשך קריאת 'דור שלישי – גם בסולארי'
