על נטיעות בתקופת בצורת

על נטיעות בתקופת בצורת

גורמים שונים טענו השבוע שנטיעות קק"ל מחריפות את מצבו המעורער של משק המים בשנת הבצורת הנוכחית. אולם העובדות מוכיחות בדיוק את ההפך

דאגת משרד התשתיות למצב המים והדרישה מקק"ל שלא לנטוע השנה אינן במקומן. אדרבה, הן לטובת משק המים והן לטובת הסביבה יש לעודד נטיעות יער מהסוג שקק"ל מבצעת. לשם המחשת הטענה להלן כמה עובדות:
1. יערות קק"ל ניטעים כולם כגידול בעל שאינו מושקה. מאז ומתמיד היו מיני העצים הניטעים ביערות עמידים בתנאי היובש של הקיץ הממושך בישראל, ואינם מקבלים כל השקיה. עצים רגישים או נטיעות באזורי ספר המדבר מקבלים השקיית עזר אחת או שתיים בשנה הראשונה בלבד, וזאת על מנת לאפשר התפתחות נאותה של מערכת השורשים. מדובר בכמות זניחה ומינימלית של מים, כאמור רק בשנה הראשונה לנטיעה. העצים הניטעים – אורן, ברוש, אלון, אלה, שיטה, איקליפטוס ואחרים – גדלים כל תקופת חייהם ביער ללא השקיה. עצי פרי כדוגמת זית, תאנה, שקד ואחרים ניטעים באזורים בעלי קרקע עמוקה ומשטר מים נוח, וגם הם אינם מושקים.
2. יתרה על כך: מחקרים מוכיחים כי תחת כיסוי יער חידור מי הגשם לקרקע גבוה הרבה יותר. צמרות העצים ממתנות את מכות טיפות הגשם בקרקע (הגורמות להידוק חלקיקי האדמה), והדבר מביא לחידור מים רב יותר למי התהום. אחת הסיבות המרכזיות לאסונות, לשיטפונות ולסחף קרקע באזורים רבים בעולם היא בירוא היערות. ההערכה היא כי בארץ ישראל, עד תחילת פעילות הייעור של קק"ל, נסחפו אל הים יחד עם מי שיטפונות גם כמה מטרים של קרקע פורייה עקב כריתת יערות ורעייה לא מבוקרות במשך אלפי שנים. דווקא קיומו של יער מגביר את חידור מי הגשם אל האקוויפר, מעשיר את מי התהום ומונע היווצרות זרימות שיטפוניות כאלה אל הים.
3. נטיעות קק"ל בנגב (פרויקט הסוואניזציה) נועדו בעיקר לסייע במניעת שיטפונות ונזקי סחף קרקע. סוג הקרקע ואופי הגשמים בנגב מונעים כמעט לחלוטין חידור מים לקרקע וגורמים לסחף ולשיטפונות המוליכים מים אל הים ומביאים לבזבוזם. הנטיעות בנגב מתבצעות בשיטת "אגר-נגר": מי הגשם נעצרים באמצעות סִכרונים, החידור לקרקע מוגבר והמים מעודדים את צמיחת העצים (בכמות קטנה מאוד ליחידת שטח). כך נמנע אובדן מים לים, נמנעים נזקי סחף ושיטפונות, וגדלים עצים המשרתים את הציבור, מספקים צל ומקום להתרגע תחתיו, ותורמים להעלאת הערך האקולוגי והחברתי של שטחי הנגב.

ישראל טאובר הוא מנהל מחלקת ניהול יער, מידע וממ"ג, אגף הייעור בקק"ל

שתף שתף באמצעות מייל שתף באמצעות פייסבוק

תגובות של פייסבוק

13

תגובות ל“על נטיעות בתקופת בצורת”

  1. שלי ריין הגיב:

    באמת לא הבנתי למה העליהום הזה על קק"ל. עכשיו אני מבינה טוב יותר שמדובר בסתם פטפוטים שלא קשורים למציאות.
    וקק"ל – כל הכבוד. המשיכו כך 🙂

  2. דוד מ. הגיב:

    בואו נדבר במספרים: מה זו כמות זניחה של מים להשקיה? מעניין לשמוע.

  3. מורן שומר הגיב:

    אז אין עשן בלי אש? בכל זאת, אני רוצה להאמין שכל מי שטען שעל קק"ל להימנע מהשקייה השנה בכל זאת התבסס על משהו. אז האם הטענות משוללות כל יסוד? לגמרי?
    אשמח להתבדות ולשמוע שהטענות משוללות כל יסוד (למרות שקשה לי להאמין שאנשים רציניים יזרקו לאוויר דברים שאין להם שום בסיס. מצד שני, גם קשה לי להאמין שקק"ל מטייחת. זה גוף כל כך חיובי, שאני מאמינה קודם כל לו).
    אז מי צודק כאן?

  4. שמחה בראון הגיב:

    מאמר מאד חשוב. כל הכבוד ליערנים

  5. אסתרינה הגיב:

    קק"ל – אל תתייחסו לשטות שכל פוליטיקאי או בעל אינטרנס מעלה. ברור שהתועלת גדולה מהנזק הזעיר. הם סתם מנסים לתפוס כותרות על חשבונכם, ולמרבה הצער זה מצליח, בגלל שהעיתונות די עצלה ולא בודקת את העובדות לאשורן.

  6. אולג, חיפה הגיב:

    מאמר מעניין. חשוב וטוב שהוא נכתב.

  7. ישראל טאובר הגיב:

    בתגובה להערתו של דוד מ. מבקש להבהיר את נושא כמות המים להשקיית הנטיעות:
    השקיית השתילים מתבצעת רק בשנה הראשונה 2-3 פעמים במהלך הקייץ. כל השקייה היא של 20-30 ליטר לשתיל. סה"כ השקייה לדונם (כ- 20 שתילים מושקים) מגיעה ל-1.8 קוב מים לדונם לכל היותר. לשם השוואה, השקייה שנתית ממוצעת של שדה חקלאי היא 500-600 קוב לעונה. יש לזכור כי בניגוד לשדות החקלאיים, כאן מדובר בהשקייה רק בשנה הראשונה מתוך כ- 100 שנות חיים של יער.

  8. מור קציר הגיב:

    תודה מר טאובר, החכמת אותנו!

  9. צביקה הגיב:

    כל זמן שיש מים בים התיכון משבר המים בארץ הוא מלאכותי.
    באילת פועלים שני מתקני התפלה ואין בה כל בעית מים.
    אני מצפה מהשרים הנוגעים בדבר, שרי האוצר והתשתיות, ומנציב המים לקחת אחריות ולהתפטר לאלתר.
    אני גם מצפה מכל מי שניגרם לו נזק עקב המחסור במים להגיש תביעת פיצויים נגד האחראים למחסור ( וזה לא האלוהים )

  10. דונלד לי הגיב:

    צביקה היקר!

    נִכָּר בך שאינך קורא עתונים…במוסף ממון של ידיעות אחרונות, התפרסם לאחרונה כי אחד בשם אוֹרִי יוֹגֵב נמצא סמוך מאד לאזנו של נתניהו, ומנדב לו חִנָּם עצות כלכליות, השאובות מ"מיטב" נסיונו במשרד האוצר. בהיותו במשרד האוצר, היה אותו יוגב הַמְּמֻּנֶה על התקציבים, ובתפקיד זה לָחַם כַּאֲרִי להכשיל כל יזמה מיניסטריאלית להתפיל מים (ע"י המדינה). פקיד מְמֻנֶּה הכשיל נבחרים. טענתו היתה שאין זה מתפקידה של המדינה להתפיל מים, אין זה מתפקידם של חברי כנסת ושרים לגבש דעה משלהם, ויש להפנות משימה זו לחברות פרטיות שמתמחות ב – "clean tech". הוא הצליח בכך מעל ומעל ומעבר, והיום, לכשפרש משרות המבור, מצא את מקומו בחברה העוסקת – נחש במה?! נחשת נכון – בהתפלת מים!!! דאג לעצמו לג'וב נחשק ומה-זה מתגמל, והוא גוזר קופון דשן על גב כלנו… ואידך זיל גְּמֹר.
    הנה זה מדוע אין מים במדינה ומדוע יש משבר, מלאכותי לגמרי!, הממלא כיסי החבר'ה בממון.

  11. שרה סידון הגיב:

    דונלד כתבת טקסט פוקח עיניים. צביקה, מוטב לך לקרוא ולהפנים. נמאס מהשאננות!

  12. נטע הגיב:

    אז מה בכול זאת ולמרות הבצורת כדאי לטעת השנה, ביער הנמצא בגבעת כח, מזרחית לפתח תקווה בשולי השומרון?

  13. יורם יום-טוב הגיב:

    שלום רב,
    אני זואולוג מאוניברסיטת תל אביב ומחפש מפה עדכנית של שטחי היער הנטוע והטבעי בארץ. אודה לך מאד אם תסייע לי להשיג מפה כזו, או להפנותני למי שיוכל לתת לי מפה כזו.

    בתודה מראש,
    יורם יום-טוב.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *