פליטת גזי החממה: האיום החמור של ימינו

פליטת גזי החממה: האיום החמור של ימינו


שינוי האקלים הוא האיום הגדול ביותר על החברה האנושית במאה ה-21. עם זאת, איום זה הוא בלתי נראה, חסר צבע וצורה. לו רק יכולנו לצבוע את  גזי החממה שנפלטים מארובות המפעלים, מתחנות הכוח ומאגזוזי המכוניות, היינו רואים ומבינים את גודל הבעיה. מאמרו של איל ביגר, חלק ראשון

משבר האקלים, או התחממות כדור הארץ, הוא תופעה פיזיקלית שמקורה בהפרת מעגל הפחמן הטבעי הקיים בטבע על ידי פעילות אנושית. מפאת הפופולריות של הנושא בכל תחומי החיים בשנים האחרונות, יעסוק מאמר זה בעיקר בשאלה כיצד בני האדם – פרטים וארגונים – יכולים לקבל על עצמם את האחריות לצמצום הבעיה.
ראשית להסבר המדעי שבבסיס העניין: במעטפת החיצונית של האטמוספרה מתרכזת קבוצה של גזים המעכבים את מעבר החום מכדור הארץ אל החלל החיצון. גזים אלה מכונים גזי חממה – Greenhouse Gases, והם אחראים על אפקט החממה הטבעי המאפשר חיים על פני כוכב הלכת שלנו. ללא גזי החממה היתה טמפרטורת הכוכב שלנו דומה לזו בכוכבי לכת אחרים – 30 מעלות צלזיוס מתחת לאפס. הגז הראשי בקבוצה הנ"ל הוא פחמן דו-חמצני, אותו גז המשתחרר מכל פעילות מטבולית על פני כדור הארץ, והנקלט ברקמות הצמחים בתהליך הפוטוסינתזה.
עם פרוס העידן התעשייתי החלו בני האדם להפוך את מאגרי הפחמן העצומים שבקליפת כדור הארץ למקור אנרגיה זמין ומתכלה. האנרגיה האגורה במרבצי הנפט, הפחם והגז הטבעי הפכה את חיינו לנוחים וליעילים בהשוואה לחיי האנושות הקדם-תעשייתית, אולם שרפת הדלקים המאובנים (Fossil Fuels) מפרה את האיזון בין הפחמן הגזי הנמצא באוויר בצורת CO2 ובין תרכובות הפחמן המרכיבות את רקמות בעלי החיים והצמחים ומרבצי הפחמן. בירוא יערות וזיהום האוקיינוס, הקולט CO2 באמצעות צמחים ימיים, תורמים גם הם להפרת האיזון. כל אלה מביאים להגדלת כמות גזי החממה באטמוספרה, ומגבירים את עוצמת אפקט החממה עד כדי סכנה ממשית לקיום החיים בצורתם המוכרת לנו. ריכוז ה-CO2 באוויר לפני המהפכה התעשייתית עמד על 280 חלקים למיליון (PPM), וכיום הוא דוהר לקראת ריכוז של 390 חלקים למיליון. כתוצאה מהתגברות אפקט החממה נגרם שינוי במערכת האקלים של כדור הארץ, ותסמיני השינוי כוללים המסת קרחונים, בצורות ממושכות לצד הצפות ושיטפונות, עליית פני הים, התגברות עוצמת הסופות הטרופיות, התפשטות גורמי מחלה צפונה ודרומה מקו המשווה ועוד.
מילים רבות נכתבו ונאמרו על שינויי האקלים ועל התחממות כדור הארץ. הסיבה לעניין התקשורתי ברורה: מדובר באיום הגדול ביותר על החברה האנושית במאה ה-21. עם זאת, איום זה הוא בלתי נראה, חסר צבע וצורה. לו רק יכולנו לצבוע את  גזי החממה שנפלטים מארובות המפעלים, מתחנות הכוח, מצינורות הפליטה של המכוניות ומאתרי ההטמנה, היינו רואים ומבינים את גודל הבעיה שאנו ניצבים מולה. ברכה כאפקט החממה הופכת לקללה כשהיא יוצאת מכלל שליטה, שהרי מאז המציא האדם את מנוע הקיטור וגילה את נפלאות השימוש בדלק מחצבי לפני 200 שנים בלבד – השתנה הרכב האטמוספרה באופן דרסטי, ושינוי אקלים רב-עוצמה מתרחש בה.
בד בבד התפתח לו משבר אנרגיה עולמי כתוצאה מנסיקת הביקושים ומהיעדר יכולת לעמוד בהם. השימוש בדלקים מחצביים הוא הבסיס שעליו נשענת החברה האנושית והמערכת הכלכלית שלה. שינויים במחיר הנפט מחוללים אפקט דומינו המשפיע על הגורמים הבסיסיים ביותר בחיינו: מים, מזון, מגורים, כוח חשמלי ותחבורה. התשתית תומכת החיים של כדור הארץ נמצאת במגמת הידרדרות, ואנחנו אחראים על כך בעצם מעשינו. אך בהיותנו חפצי חיים לא נוכל להמשיך ולהתעלם מהמציאות, ואנו מחויבים להתמודד אתה בכל האמצעים העומדים לרשותנו.

טביעת הרגל הפחמנית כמדד להשפעה סביבתית
רבות מההשפעות האנושיות על הסביבה מתנקזות בסופו של דבר לאטמוספרה. הפסולת המוצקה שלנו מתפרקת ומשחררת פחמן דו-חמצני ומתאן. הדלקים הנשרפים במנועי בעירה פנימית, בתהליכי ייצור בתעשייה, בתחנות הכוח ובדודי החימום פולטים גזי חממה שונים. המים מגיעים לברזים באמצעות השקעת אנרגיה שתורמת את חלקה לשינוי האקלים (השפעת המים גדלה עם המעבר למים המותפלים באמצעות גז). נייר וחומרי גלם אחרים מקורם במשאבי טבע מתכלים, והפיכתם ממקורות שקולטים ומקבעים גזי חממה למוצרים ולפסולת מגבירה את הפגיעה.
מדד עולמי לכימות ולהערכה של ההשפעה על האקלים נקרא "טביעת רגל פחמנית" (carbon footprint). המדד ממיר מגוון של השפעות סביבתיות לכדי נתון מספרי אחד, ומצביע על מגוון מקורות הפליטה.המדד המחושב מרמת האזרח הבודד ועד לרמת המדינה הוא פשוט יחסית ונוח לעבודה, והתהליך של איסוף הנתונים ועיבודם לכדי סך כולל של פליטת גזי חממה נקרא "הרכבת פרופיל פחמני". המדד משמש כבבואה עצמית, ובאמצעותו נדע מה חלקנו בתהליך שינוי האקלים. קביעת יעדים להפחתת הפליטה ובניית תוכנית רב-שנתית להשגת היעדים נסמכים על טביעת הרגל הפחמנית הנמדדת, ומסייעים ללקיחת אחריות סביבתית מעשית.
אזרח ישראלי פולט בממוצע 10.5 טונות של גזי חממה לשנה, ומדינת ישראל אחראית על פליטת כ-75 מיליון טונות מתוך 7 מיליארד הטונות שפולטת כל הפעילות האנושית. כדי לתת למספרים הללו תחושה אמיתית נציין שטונה גזי חממה נפלטת משרפת 350 ליטר דלק, או 1200 קילוואט-שעה חשמל, או 1.5 טונות פסולת עירונית מעורבת המועברת להטמנה.

בחלקו השני של המאמר נציע דרכי פעולה אפשריות בהתמודדות עם משבר האקלים. המאמר יפורסם בשבוע הבא

איל ביגר הוא מייסד ומנהל יוזמת האנרגיה הטובה. לאתר הארגון
לחצו כאן

שתף שתף באמצעות מייל שתף באמצעות פייסבוק

תגובות של פייסבוק

6

תגובות ל“פליטת גזי החממה: האיום החמור של ימינו”

  1. גדי איש עם הגיב:

    אין ספק שעלינו להערך במהירות וביעילות להפחתה משמעותית בפליטת גזי החממה. הטכנולוגיות של היום מאפשרות זאת, ואני מניח שזה יהיה תוכן המאמר הבא. שתי הערות:
    1. עודף גזי חממה מהווה איום על החברה האנושית, אבל הרבה פחות על החיים על כדור הארץ. המשפט "עד כדי סכנה ממשית לקיום החיים בצורתם המוכרת לנו" מופרז.
    2. האיום האקולוגי העיקרי על החברה האנושית הוא המשך גידול אוכלוסיה בלתי מבוקר. בקצב הגידול הנוכחי נעבור 15 מיליארד בני אדם בתוך כ- 40 שנה, ונתקרב לגבול כושר הנשיאה של כדור הארץ.

  2. נמרוד הגיב:

    מעורר מחשבה . תודה

  3. רן הגיב:

    ההתחממות הגלובלית היא תיאוריה לא מוכחת, שיש עליה חולקים רבים מהממסד המדעי. חבל שאתה,מתייחס אל תסריטי האימה ההוליבודיים כאל עובדות.

  4. ש הגיב:

    רן, מצטערת לומר את זה קשה, אבל לדבר היום על ההתחממות הגלובלית כעל תאוריה, או "לא מוכחת" זה רציני ואחראי כמו הכחשת השואה.
    פשוט בדיחה

  5. שחר אהרון הגיב:

    תודה על המאמר. להערתך גדי, אם יש סכנה לחיים האנושיים הרי זאתי סכנה לקיום החיים בצורתם המוכרת לנו – הדגש על – לנו

  6. הכהכ הגיב:

    אין פתרונות להתמודדות עם פליטת גזי החממה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *