הסתיימה ועידת בון הראשונה לשינוי האקלים

הסתיימה ועידת בון הראשונה לשינוי האקלים

ננעלה הוועידה הראשונה של האו"ם אחרי ועידת קופנהגן. המטרה: להחזיר את נושא האקלים לקדמת הבמה. מרלן-אביבה גרינפטר מסכמת ומייחלת

ב-11 באפריל ננעלה בבון, גרמניה, ועידת האו"ם לשינוי האקלים, שארכה שלושה ימים. בוועידה השתתפו נציגים מ-170 מדינות, אך לא הגיעו ראשי מדינות ואף לא שרים לאיכות הסביבה. ארבעה חודשים אחרי כישלון הוועידה לשינוי האקלים בקופנהגן, יועדה ועידת בון לקבוצות עבודה, וננעלה בקביעת מטרות צנועות.
בסוף השנה תתכנס ועידת אקלים נוספת, הפעם בקנקון, מקסיקו. הציפיות נמוכות. המטרה מצד האו"ם היא להגיע להסכם בנוגע לדרכי הפיקוח על הפחתת גזי החממה ובנוגע להגנת המדינות העניות מפני פגיעה אפשרית העלולה להיגרם משינוי האקלים.
דבריו של נציג מקסיקו פרננדו טודלה שיקפו נסיגה מהדרישות המקוריות שנכללו באמנה לשינוי האקלים: "אם אפשר להשיג הסכם מחייב, כולנו בעד. אבל זה לא צריך להיות תנאי מוקדם להתקדם בכיוון הנכון".
טוד שטרן, נציג ארה"ב בוועידת האקלים, הודיע לרויטרס על קיום ועידה של המדינות המתועשות בוושינגטון ב-18–19 באפריל. ועידה זו תעסוק בין היתר בנושא שינוי האקלים ובהפחתת פליטות גזי החממה.
המדינות המתפתחות המשיכו להרגיש מקופחות גם בוועידת בון. ברונו סקולי ממדינת לסוטו (מובלעת בתוך דרום אפריקה) העלה שוב את דרישת המדינות העניות להגביל את עליית הטמפרטורה ל-1.5 מעלות צלזיוס. דרישה זו מחמירה יותר מההחלטה שהתקבלה בוועידת קופנהגן להגביל את עליית הטמפרטורה הממוצעת בשתי מעלות צלזיוס. לדברי מדענים עליית הטמפרטורה ביותר משתי מעלות תגרום למצבים בלתי הפיכים שטומנים בהם אסונות בעיקר למדינות העניות. טוזי מפנו, נציג הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו, ביטא את אכזבתו: "הדבר שאנחנו לומדים מן ההיסטוריה הוא שלא לומדים דבר מההיסטוריה".

צעדים שננקטו מאז ועידת קופנהגן
למראית עין דברים לא התקדמו לכיוונים חיוביים מאז הסתיימה ועידת האקלים בקופנהגן. נשיא ארה"ב ברק אובמה לא הצליח להעביר עדיין את חוק האקלים בסנאט, חודשים אחרי שהועבר בקונגרס. בפוליטיקה האמריקנית נוצרות קואליציות שונות ומשונות כדי לנסות ולהגיע לרוב בסנאט בעד חוק. סנטורים משתי המפלגות, הדמוקרטית והרפובליקנית, הכינו נוסח חדש בן שמונה עמודים. לפי הצעתם יוטלו מכסות על פליטת גזי חממה על סקטורים כלכליים שונים ולא על כל המשק, ויחולו רק על גורמים הפולטים מעל 25,000 טון גזי חממה בשנה. המטרה נשארת זו שהציג אובמה בקופנהגן: הפחתה של 17% מהפליטה ב-2020 לעומת רמת הפליטה ב-2005, ו-80% ב-2050. על פי ההצעה יחול החוק על תחנות כוח כבר ב-2012, ועל יתר הסקטורים ב-2016. הנשיא נתן את הסכמתו לחיפושי נפט בחופה המזרחי של ארה"ב למרות הפגיעה האפשרית בסביבה, ויש הטוענים כי זו פשרה שנועדה לפייס סנטורים מתלבטים בתקווה שיצטרפו לתומכים בחוק.
ובינתיים בצרפת, הנשיא סרקוזי מוותר על מס הפחמן אחרי כמה ניסיונות להביא לאישורו. הכוונה היתה להטיל מס על הפחמן הדו-חמצני שפולטים המוסדות והמפעלים בצרפת. ראש ממשלת צרפת פרנסואה פילון הודיע: "ההחלטה על הטלת מס על פליטות פחמן דו-חמצני צריכה להתקבל במשותף עם שאר מדינות האיחוד האירופי, אחרת ייתכן שנאבד את היתרון שלנו בתחרות מול שווקים באירופה ובעיקר מול גרמניה".
האיחוד האירופי לא הצליח להסכים על הגדלת המחויבות שלו להפחתת גזי החממה ל-30% עד לשנת 2020, וההצעה האירופית נותרה 20% בלבד, זאת למרות מאמציה של קוני הדגרד, שכיהנה כנשיאת ועידת קופנהגן, שאמרה, מעט מאוכזבת מהכישלון: "זהו האינטרס של אירופה, שצריכה לקחת את ההובלה של נושא האקלים. הדרך לעשות זאת היא לשמש דוגמה בתור האזור הידידותי ביותר לסביבה".
בין צרפת לארה"ב היה ניסיון להגיע להסכמות כשנפגש סרקוזי עם הסנטור הדמוקרטי ג'ון קרי ולאחר מכן עם הנשיא אובמה עצמו. בצרפת העירו שאם ארה"ב אינה מצליחה להעביר בביתה חוק בנושא האקלים – כיצד יהיה אפשר לגרור את סין, הודו, ברזיל ומדינות אחרות למדיניות ירוקה?
מקסיקו פנתה בבקשה לאיחוד האירופי, שהבטיח בתום ועידת קופנהגן להעניק מימון של 7.2 מיליארד יורו בשנה למדינות העניות כדי לסייע להן להסתגל לשינוי האקלים, להתחיל להעביר את הכסף ליעדו.

חצי הכוס המלאה
פליטות גזי חממה מתעשיות האיחוד האירופי האחראיות לכ-44% מסך הפליטה באיחוד צנחו ב-11.2% ב-2009 לעומת השנה שקדמה לה. הירידה הגבוהה ביותר היתה באיטליה – 16.4%. אולם הפסימים ממהרים לציין שהדבר לא קשור להתנהגות ירוקה יותר של התעשיות אלא למשבר הכלכלי שגרם לייצור נמוך יותר, וכתוצאה מכך לפליטה קטנה יותר. עם זאת יש לציין כי הירידה בפליטה היתה גבוהה יותר מהירידה בתל"ג של המדינות. אולי בכל זאת אלו הסימנים הראשונים למעבר של חלק מהמדינות מאנרגיה המופקת מפחמן לאנרגיה המופקת מגז טבעי.
בארה"ב הותקנו 5,700 טורבינות רוח במהלך 2009, והן יפיקו מעל ל-10,000 מגה-ואט. ההתקנות החדשות יגדילו את סך ההפקה של חשמל מרוח בארה"ב ל-35,000 מגה-ואט מדי שנה.
באירופה עולים קולות המבקשים לשנות את הדירקטיבה (ההנחיה) הנוכחית ולהנהיג סחר לא רק במכסות פחמן דו-חמצני אלא גם במכסות מזהמים המסוכנים לבריאות האדם שאינם גזי חממה, כמו תחמוצות גופרית ותחמוצות חנקן.
עדיין לא נאסף מידע על פליטה בעולם. ההערכה היא שהיתה בכל זאת עלייה בכמות הגלובלית, וזאת בשל המשך העלייה של הייצור התעשייתי בסין, בהודו ובברזיל. גם המדידה של כמות הפחמן הדו-חמצני באוויר בתחנת המחקר זפלין שבצפון נורווגיה הארקטית מראה עלייה מתונה בחודש מרץ השנה לעומת אותו חודש ב-2009. חוקרים מציינים שממדידת ריכוז הפחמן הדו-חמצני במקומות שונים בעולם נראה כי הריכוז עלה בשליש מאז המהפכה התעשייתית.

להפסיק כריתת יערות

בתחילת מרץ התקיימה בפריז ועידה בנושא הפסקת כריתת היערות וייעור מחדש. בוועידה השתתפו 30 מדינות מאפריקה, מאסיה ומדרום אמריקה שבהן מתרכזים שטחי היערות הגדולים בעולם, וכן נציגים מ-12 מדינות שהתחייבו בתום ועידת קופנהגן לממן צעדים להפחתת כריתת היערות. הנשיא סרקוזי הביע שביעות רצון והזכיר שכריתת היערות אחראית לפליטת 20% מגזי החממה ברמה הגלובלית. מפגש נוסף מתוכנן באוסלו, נורווגיה, בסוף מאי. מטרת הוועידה היתה להקצות את הכספים שהובטחו למטרה בסכום כולל של 3.5 מיליארד דולר לשנים 2010–2012. לא כולם היו מרוצים, והנרי דג'ומבו, שר הסביבה של קונגו, ציין שצרכיה של קונגו בלבד, אם תפסיק את כריתת היערות בתחומה, הם מעל ל-6 מיליארד דולר.
אף שהמימון לא הגיע ליעדו עדיין, יש כבר מדינות שנקטו מדיניות מעוררת תקווה: פרו, שאישרה לפני כמה שנים חיפושי נפט בתוככי יערות הגשם שבתחומה, בשמורת מדרה דה דיוס, החליטה כי החל מחודש מאי השנה תוצא השמורה מרשימת האזורים המאושרים לחיפוש נפט. לא רק האקולוגים שמחו על ההחלטה. פעילי ארגון FENAMAD, הדואג ל-21 שבטים החיים בשמורה שאין להם כמעט קשר עם העולם החיצון, שמחו אף הם על ההזדמנות שניתנה לבני השבטים להמשיך בחייהם השקטים בהרמוניה עם אורחות היער. באזורים אחרים של יערות הגשם בפרו נותר על כנו האישור לחיפושי נפט.
פרו החליטה להשקיע באנרגיה ירוקה וחתמה על לא פחות מ-26 הסכמים בסך כולל של מיליארד דולר שעניינם פרויקטים של אנרגיה באמצעות רוח, שמש, סכרים וביומסה. המתקנים שיוקמו יפיקו 412 מגה-ואט אנרגיה נקייה, שתהווה 9% מסך צריכת האנרגיה של המדינה.

שומרים על מגוון המינים
האו"ם הצהיר על 2010 כשנת מגוון המינים, ופורטוגל הודיעה על ארבע שמורות טבע ימיות לחופה באזור הנקרא אזורס באוקיאנוס האטלנטי, המכסות יחד 120,000 קמ"ר. המים בחופים אלה עשירים בשוניות אלמוגים, בספוגיות, בכרישים ובדגים מיוחדים לאזור. סטפן לותר מהקרן לחיות הבר אמר: "אנו מקווים שכל הארצות הגובלות בימים יאמצו מדיניות הגנה על מגוון המינים החיים במים הנמצאים כ-320 ק"מ מחופיהן".
הפגיעה לא מתרכזת ביערות הגשם בלבד. האיחוד האירופי פרסם "ספר ירוק" המציג את עיקרי הבעיות של יערות ושל מגוון המינים בארצות האיחוד. בספר מוצגים גם מגוון הכלים הזמינים להגנה על היערות האירופיים. היערות בשטחי מדינות האיחוד מכסים שטח של 1,760 מיליון דונם, כ-42% מכלל שטח ארצות האיחוד.

מהפך כלכלי על לא דבר
בעולם המשיכו לעלות ביתר שאת קולות הספקנים בנושא אחריותו של האדם לתהליך התחממות כדור הארץ. הם קיבלו עידוד לא קטן מפרשיית גילוי הנתונים המוגזמים בעניין תחזית המסת הקרחונים בהימלאיה כפי שפורסמו בדו"ח 2007 של הפנל לשינוי האקלים של האו"ם – IPCC.
המתנגדים להתארגנות העולמית למאבק בהתחממות כדור הארץ הגיעו עד כדי טענה של "רמאות אקלימית" שנועדה לשנות את דפוסי הכלכלה העולמית ולצמצם את הדמוקרטיה במדינות הדמוקרטיות. בעצם העובדה שהעולם מתחמם כבר לא מפקפקים, אלא שהמתנגדים למדיניות של פתרון עולמי לא מוצאים בהתחממות כדור הארץ עילה לשנות סדרי עולם.
אחד הטוענים נגד ההתארגנות העולמית הוא קלוד אלגרה, מדען ופוליטיקאי שהיה בעבר פעיל במפלגה הסוציאליסטית הצרפתית, ופרסם ב-2007 ספר בשם "האמת שלי על הפלנטה". לאחרונה פרסם אלגרה ספר נוסף – "רמאות האקלים או האקולוגיה השגויה", שהכה גלים בצרפת ובאירופה. לדעת אלגרה, האקלים מורכב מאוד מבחינה מדעית ומושפע מפרמטרים רבים: "אני בספק אם אפשר לחזות מה יהיה האקלים בעוד 100 שנה, כשאנו מתקשים לחזות את מזג האוויר עד סוף השבוע". אלגרה מתנגד להפיכת בעיות הזיהום של הפלנטה לעילה לפירוק המדיניות הכלכלית של השוק החופשי.
ועידת בון הראשונה ננעלה בשקט. אולי הפוליטיקאים ילמדו מנציגיהם כיצד למחוק את כישלון קופנהגן ויפיקו לקחים בוועידות הצפויות הקרובות: בבון בחודש יוני ובקנקון בסוף נובמבר.

הכתבה פורסמה לראשונה באפוק טיימס

שתף שתף באמצעות מייל שתף באמצעות פייסבוק

תגובות של פייסבוק

6

תגובות ל“הסתיימה ועידת בון הראשונה לשינוי האקלים”

  1. סתווית הגיב:

    ועידות ועידות, ואין מה לאכול. לא נראה – למרות הרצון הטוב – שהוועידות האלה מזיזות משהו רציני

  2. שמעון הגיב:

    לדעתי אחוזי הפליטות הנמוכים בתקופה האחרונה לא נובעים ממודעות סביבתית גבוהה אלא כפי שמצוין בכתבה, מהמשבר הכלכלי.

  3. דונלד לי הגיב:

    סתוית ושמעון וכל האחרים הדאוגים – לא זה הענין!!!
    הענין הוא שאי-שם בַּמַּחֲשַׁכִּים יושבים חכמי הדור של ש"ס, משגיחי הכשרות של האנושות, וטווים תכניות למלא כיסיהם בממונם של המוני בית ישראל!!!

  4. משה טל הגיב:

    דונלד – אילו דברי שטנה!

  5. xenia@israel הגיב:

    שמעון, יש אמת בדבריך

  6. איכות הסביבה הגיב:

    "עברה שנה ושום דבר לא השתנה". אנחנו ב2011 כבר ואף אחד לא מסכים להשקיע באנרגיה ירוקה. מה אתם רוצים? שאני יבוא אליכם בשנת 2070 אחרי שכל העצים בעולם יכרתו ואחרי שייכחדו כל החיות ואחרי שכל מאגרי המים יתרוקנו ואגיד "אמרתי לכם"? לא! לכן צריך לפעול עכשיו כדי לא להגיע למצב שתיארתי. הלוואי שבשנה הבאה נשמע על עוד תחנות כוח ירוקות שהוקמו, שנשמע על הפחתה בזיהום האוויר ושנשמע על הפסקת כריתת העצים והצמחים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *