יער קהילתי בנוסח ארכאולוגי

יער קהילתי בנוסח ארכאולוגי

פרויקט היער הקהילתי של קק"ל ממשיך לכבוש יערות במדינת ישראל, והפעם הוא מתרחב גם ליער ביריה שבחצור הגלילית. הטוויסט: פיתוח אתר ארכאולוגי הכולל מערות מסתור ובורות מים עתיקים, ואשר צפוי להוות נקודת משיכה תיירותית באזור הגליל

לפני שנים אחדות, כשהחלה קק"ל לטפח יערות קהילתיים בסמוך לערים ויישובים בישראל, רבים צפו שהיוזמה תצליח, אך נראה שממדי הצלחת הפרויקט הפתיעו גם את יוזמיו. מאז תחילת הפרויקט מוצפים משרדי קרן קימת לישראל בפניות מרשויות שונות המעוניינות להיות שותפות בתהליך, ולסייע בטיפוח יערות קהילתיים בתחומי שיפוטן. אכן הפרויקט מתרחב עוד ועוד, כשבשבוע שעבר נחנך יער קהילתי-ארכאולוגי מעניין במיוחד בחצור הגלילית, בדרך הנוף העולה ליער ביריה. באירוע נכחו ראש מועצת חצור שמעון סויסה, מנהל אזור גליל עליון ורמת הגולן בקק"ל אבירם צוק, אנשי רשות העתיקות, פעילי היער הקהילתי בחצור, אנשי אגף החינוך והתקשורת בקק"ל וגורמים נוספים. יחד יצאו כולם לשטח, סימנו את שבילי היער ואף סייעו מעט בגיזום העצים.

"היער הקהילתי הוא פרויקט שנועד לחבר את הקהילה שגרה בסמוך ליער עם היער שבשכנותם", מספר אבירם צוק מקק"ל, מיוזמי וממקימי היער הקהילתי החדש. "בכל מקום הפרויקט לובש פנים אחרות, וכולל פיתוח, פעילויות, שבילים להולכי הרגל או לרוכבי האופניים, וכן הלאה. המגמה היא לרתום את הקהילה והציבור שגר בסמוך, כך שייקח אחריות על היער, גם מבחינת הפעילות והאחזקה השוטפת. הרעיון, בין השאר, הוא להגביר את מודעות הציבור לנכס שנמצא ליד מקום מגוריהם, ולאפשר להם להשתמש בו ולהרגיש הזדהות גדולה יותר עם היער הסמוך לביתם".

בדרך כלל כשיוזמים יער קהילתי מדובר ביוזמה של גורם מהרשות המקומית או של קבוצת תושבים. במקרה של חצור הגלילית היה מעורב אלמנט נוסף, והוא הגורם הארכאולוגי. ביער ביריה ישנם לא מעט שרידי מבנים עתיקים, בורות מים, מערות מסתור, מערות קבורה, שרידי גתות ואף שרידי בית כנסת עתיק. חלק מהמערות הן מבנים מדהימים הכוללים כמה מפלסים עם מחילות וחיבור לבורות מים. הארכאולוגים מעריכים את שרידי המקום כבני 2,000 שנה.

"במקרה של חצור הוחלט לכוון את הפרויקט של הייעור הקהילתי לפיתוח של אתר ארכאולוגי רציני, ממש על שפת יער ביריה הגובל עם העיר", מספר צוק. "הרעיון היה להתחבר לרשות העתיקות, מכיוון שמדובר באתר ארכאולוגי. במקביל פעלנו לכך שהקהילה תהיה שותפה גם בתכנון ופיתוח האתר שנמצא ממש קרוב ליישוב עצמו. היער הקהילתי אמור לשרת את תושבי חצור, ובד בבד להגדיל את מספר המבקרים שיגיעו לאזור".

על מנת להניע את הפרויקט יצרו בקק"ל קשר עם רשות העתיקות, וכן הקימו קבוצת פעילים מתוך חצור, המונה כ-20 אנשים. בהמשך נערכו בשנתיים האחרונות פעילויות רבות, סדנאות בנושאי יער וארכאולוגיה, יציאה לשטח, דיונים כיצד לפתח את היער ואת האתר ועוד. במקביל לכך החלה רשות העתיקות בתהליך תכנון פיזי של פיתוח האתר. העמותה החברתית-חינוכית לבני נוער אחריי נכנסה אף היא לתמונה, וכך גם בתי ספר ומדרשה מקומית אשר משתתפים כיום בפעילות.

"החלטנו לקחת חלק קטן מתוך האתר הענק הזה, ולהתחיל לעבוד בשלבים על פיתוחו", מסכם צוק. "קבוצת הפעילים התכנסה יחד עם אנשי קק"ל, רשות העתיקות, אגפי התקשורת והחינוך בקק"ל, ראש המועצה, נציגי המתנ"ס ועוד, והתחלנו בסימון של קטע שביל באזור שאנו מעוניינים לפתח. זה יהיה הבסיס לשביל הליכה שיעבור בכמה אתרים ביער. בסופו של דבר, אני מצפה שהיער הקהילתי יהיה אתר ארכאולוגי מפותח ונגיש לציבור, ושהוא ימשוך אליו מבקרים רבים מכל רחבי הארץ. מבחינתי בעוד כמה שנים יהיה זה אחד האתרים מושכי הקהל המשמעותיים ביותר בגליל העליון".

צילומים: אתי אזולאי

שתף שתף באמצעות מייל שתף באמצעות פייסבוק

תגובות של פייסבוק

1

תגובה ל“יער קהילתי בנוסח ארכאולוגי”

  1. סלומון הגיב:

    הייתי שם, היה מהנה מאוד! סוף סוף קצת ירוק וטבע לעירנו האהובה חצור הגלילית.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *