איך ייראה יער העתיד?

איך ייראה יער העתיד?

יש יערנים שהיו רוצים לראות מין דומיננטי אחד ביערות, אבל ברוב המקרים הם לא יקבלו את מבוקשם. אלון מצוי ואורן ירושלים מתפשטים ביערות ובחורשים, ואין אפשרות – וגם לא צורך – לכוון אחרת את התהליך הטבעי הזה, אלא במקרים מוגדרים. פרופ' אבי פרבולוצקי במאמר על יער העתיד

אלון מצוי ואורן ירושלים, שני העצים המרכזיים בנוף הישראלי, הם דוגמה קלאסית לעצים שהביולוגיה שלהם הפוכה; האורן כמעט נעלם מהנופים הטבעיים בישראל, הוחזר על ידי פעולות הייעור המסיוויות של קק"ל, וכיום הוא מתפשט באופן טבעי אל מחוץ לגבולות היער הנטוע. למעשה, פעולת הייעור האינטנסיווית החזירה את האורן לנופי ישראל, כולל למקומות שבהם הוא כנראה לא גדל בעבר. כיום התבסס האורן בהרבה מאוד מקומות מחוץ ליער הנטוע שמצא בהם מיקום מתאים. זהו לא התהליך שאליו התכוון המשורר, אבל זה מצב כמעט בלתי ניתן לשינוי.

בעבר היה מי שניסה להוציא את האורן משמורות הטבע באופן יזום, אבל הסתבר שהאורן הוא מתנחל יעיל, כך שברוב המקרים נאלצו להרים ידיים. היום האורן נמצא כמעט בכל מקום בנוף הים תיכוני – לא רק ביער הנטוע. הוא עושה זאת באמצעות הפצה יעילה של זרעיו, וכן בזכות יכולתו לנבוט מצוין ולהתפתח כעץ תוך שנים ספורות. מצד אחר, הוא מת מהר יחסית, ובסביבות גיל 70-50 שנה, גיל צעיר לעץ, הוא מראה סימני זקנה ושיעור התמותה עולה מאוד.

האלון, מאידך, מתנהל באופן הפוך. הוא נובט לאט, גדל לאט, אבל בהמשך הוא מתבסס היטב בבית הגידול. מאחר שהוא מתחדש אחרי הפרעה מניצנים תת-קרקעיים, הוא מתפשט עם הזמן ומכסה שטחים גדולים. לכן אנו מסיקים שכך ייראה היער העתידי: תהיה בו כמות גדולה של אורנים מבוגרים וצעירים (זריעים) שנכנסו לנוף באופן טבעי (על ידי הפצת זרעים), ובד בבד יתחזק בו צימוח האלונים. רואים תופעה זו בכל מקום בארץ, כולל ביער הנטוע.

זה אופי היער העתידי, בין שאנחנו רוצים או אוהבים עובדה זו ובין שלא. עם זאת, מדובר גם בוויכוח אידיאולוגי. יש יערנים שהיו רוצים לראות רק את האורן ביער, ויש אנשי שימור שהיו רוצים לראות חורש אלונים ללא אורנים. לדעתי לא אלה ולא אלה יקבלו את מלוא מבוקשם, כי הטבע עובד אחרת ולא נמנע מ"ערבוב" בין סוגים שונים. אמנם אפשר לתכנן יערות באופן אחרת, כפי שעושים בחניונים ובאתרי נופש, שמשקיעים בהם הרבה אנרגיה וכסף בדילול ובכריתת צמחייה לא רצויה, וכך מקבלים תמונה אחרת, שעלותה בצדה. אבל אין אפשרות – וגם אין צורך – לעשות זאת בכל מקום.

פרופ' פרבולוצקי הוא אקולוג מעשי, חוקר משאבי טבע במנהל המחקר החקלאי – מרכז וולקני

לתגובות ודעות נוספות סביב פולמוס הייעור בישראל והאלטרנטיבה האקולוגית, לחצו כאן

שתף שתף באמצעות מייל שתף באמצעות פייסבוק

תגובות של פייסבוק

3

תגובות ל“איך ייראה יער העתיד?”

  1. Donald leigh הגיב:

    לאבי פריבלוצקי שלום,
    אפשר להוסיף לרשימת עצי היער העתידי גם תות וחרוב. עצי חרוב מרכבים (נקבה) יתנו פרי כעבר שנים מועטות והפרי יזין בעלי-חיים בטבע. העץ גדל לגבה רב בגנתי באזור המרכז, (אדמת חול-חמרה) שני עצי-חרוב מרכבים בני שש שנים בגבה מעל עשרה מטרים והם נושאים שפע של פרי.

  2. נמרוד מרום הגיב:

    בהחלט! נטיעת חרובים הם גם סמל ביהדות לנטיעה למען הדורות הבאים, יהיה נחמד לראות אותם משתלבים בחשיבה על יער העתיד

  3. יוסף הגיב:

    לאבי שלום
    המאמר טוב ומסביר היטב את התהליכים שהיער עובר ויעבור בעתיד.אינני מקבל את הערתך שיערני קקל רוצים לראות מין אחד מוביל, התפיסה השתנתה מזמן והיום נוטעים מינים רבים של רחבי עלים עצי בוסתן וכמובן ארזים.אני שמח שאנשי הרט"ג חדלו לרדוף אחרי האורן לאחר שהבינו שזה לא יעזור כי האורן ישאר בנוף של היער ובמארג הצמחים המעוצים עוד הרבה מאוד זמן. שימוש זהיר ומחושב ושילוב מתאים יתנו ליערות ארצנו צבע וגוון נאים יותר ויער בריא יותר.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *