על מצב האוקיינוסים – חלק ב'

על מצב האוקיינוסים – חלק ב'

ככל שהאוקיינוסים סופגים יותר ויותר מהפחמן הדו-חמצני שאנחנו משחררים לאטמוספרה הם נהיים חומציים יותר, ופוגעים יותר בבעלי החיים הימיים. כתבה בת שני חלקים. חלק שני – תוצאות

בשבוע שעבר כתבנו על שינויים שונים העוברים על האוקיינוסים עקב פעילות האדם, ובהם עלייה בחומציות. רמת החומציות של האוקיינוסים הולכת ועולה ככל שהם סופגים יותר ויותר מיתרות ה-CO2 שאנחנו משחררים לאטמוספרה. יש לכך השלכות מרחיקות לכת על צורות חיים רבות, משוניות אלמוגים באזורים טרופיים ועד לבעלי חיים ימיים רבים.

נתחיל בכמה הגדרות ומספרים כדי להבין את המצב, ומי שרוצה לקפוץ ישר להשפעות על בעלי החיים מוזמן לדלג לפסקה הבאה. האוקיינוסים על פני כדור הארץ הם למעשה בסיסיים – רמת ה-pH שלהם גבוהה מעט מ-8, וחומצה מוגדרת pH 7 ומטה. אבל מצב זה הולך ומשתנה: מאז תחילת העידן התעשייתי ה-pH באוקיינוסים ירד מ-8.2 ל-8.1. השינוי נראה מצומצם, אבל כיוון ש-7pH חומצי יותר מ-pH 8 פי 10 מונים, המעבר מ-8.2 ל-8.1 משמעותו שינוי של 26% (כפי שרעידת אדמה בדרגה 8 בסולם ריכטר חזקה פי 10 מרעידת אדמה בדרגה 7 בסולם – סולמות כאלה נקראים "סקאלה לוגריתמית"). יתרה מזאת, התחזיות לעתיד תלויות מאוד בכמות ה-CO2 שנפלוט לאטמוספרה. כפי שניתן לראות בגרף שלהלן – הלקוח מסיכום למנהלים של כנס מדעי בנושא – בתרחיש עם פליטות גבוהות, התואם פחות או יותר את התנהגות האומות עד היום, רמת החומציות תלך ותרד עד 7.75 pH בסוף המאה (שינוי של 170% יחסית לעידן הטרום-תעשייתי). בתרחיש שבו הפליטות מצומצמות, תיעצר הירידה ברמת ה-pH. הנתונים בתרחיש הראשון מטרידים בשני היבטים – השינוי עצמו וקצב השינוי, שלא היה כמותו זה מאות מיליוני שנים, ובהתאם מתחזק החשש כי למינים רבים לא יעמוד הזמן להסתגל לתנאים החדשים.

תחזיות של רמות ה-pH באוקיינוסים (מתוך www.igbp.net)

מים חומציים יותר פוגעים בבעלי חיים ימיים רבים – למשל רכיכות, חלזונות ושוניות אלמוגים – וגורמים לכך שהשלד או המבנה שלהם נמס במים ונחלש. עקב כך, ליצורים השונים קשה יותר להתקיים בקטבים, משום שהמים הקרים נוחים יותר לספיגת פחמן דו-חמצני, וכבר היום המים באזור הקטבים חומציים מדי לחלק מהחיים שהתקיימו שם טרום העידן התעשייתי. אם פליטות הפחמן הדו-חמצני יימשכו בקצב הנוכחי, המצב בסוף המאה באזור הקטבים יהיה חמור בהרבה. נוסף על כך, יתפתח איום קשה גם על שוניות האלמוגים באוקיינוסים הטרופיים, שנכון להיום המים בהם עדיין בסיסיים מספיק להתפתחות של שוניות חזקות. אך כאמור – לא לעולם חוסן (לקריאה נוספת – כתבה באקונומיסט).

קשה להעריך במדויק את מלוא המשמעויות של הפגיעה הצפויה במגוון הביולוגי מתחת לפני המים עקב העלייה בחומציות האוקיינוסים. חלק מהמינים מן הסתם ילבלבו בתנאים החדשים, וגם היום ידוע על אצות שונות שמעדיפות מים יותר חומציים); עם זאת, מינים אחרים ייחלשו עד שייעלמו או ישנו את אזורי המחיה שלהם. המצב מסתבך עוד יותר כיוון שהיעלמות או התחזקות של מין אחד פוגעת באחרים – מינים שונים מתמודדים לעתים על אותם מקורות מזון, ולפעמים מין אחד הוא בכלל מקור מזון עיקרי של מין אחר. ככה זה בשרשרת המזון הטבע. גם האדם ניזון רבות מן הים, וככל הנראה נצטרך להתאים את הרגלי הדיג ואת תפעול חוות הדגים לתנאים החדשים.

השינוי בחיים מתחת למים מסתמן כטלטלה גדולה. האוקיינוסים אולי נראים שקטים ואדישים לפעילות האדם, אבל בתוכם הולכת ומתרגשת סערה ביולוגית שכמותה לא הייתה זה עשרות מיליוני שנים ויותר.
—  —  —

לחלק א' של הכתבה

שתף שתף באמצעות מייל שתף באמצעות פייסבוק

תגובות של פייסבוק

10

תגובות ל“על מצב האוקיינוסים – חלק ב'”

  1. Donald Leigh הגיב:

    נתונים אלו ידועים מזה זמן רב, אך משמעותם האקולוגית היא כר נרחב להכחשות, מניפולציות ושאר תרמיות טיקוניות, הוה-אומר חברות הנפט וחברות הבניה.
    המרשם היחיד שאולי עוד עובד – שקיפות. דווח חושפני ללא-רחם. הם מאימים בתביעות משפטיות וכופים עלינו מרך-רוח ונמיכות-רוח בפני דורסנותם? כך היה מאז ומעולם. עדין עומדת לנו האופציה של עצומות המוניות, כלומר יציאה אל הרחוב!
    לפעמים אני מתגעגע לגליוטינה, לכתות-ירי…סתם, מתוך תסכול…

  2. מערכת הגיב:

    תודה על הערתך דונלד. הפצת הידע לטובת העלאת המודעות והמעורבות הציבורית היא בהחלט יעד של הבלוג הזה. רק אנא, בגבולות החוק…

  3. אלכס הגיב:

    רעידת אדמה בעוצמה 6 חזקה פי 30 מרעידה בעוצמה 5 ורעידת אדמה בעוצמה 7 חזקה פי 900 (תשע מאות) מרעידה עוצמה 5 . ולא כפי שרשום בכתבה…אני מקווה שבסקירה על רמות ה – co2 באוקיאנוסים אין אי דיוקים כאלה.

  4. מערכת הגיב:

    אלכס – תודה על החידוד. ההגדרה של סולם ריכטר על פי ויקיפדיה היא "הבסיס למדידה הוא תנודה במרחק של 100 ק"מ ממוקד הרעש. מגניטודה של 1.0 בסולם ריכטר היא תנודה של מאית מיקרון. מגניטודה של 2.0 היא תנודה של עשירית מיקרון. מגניטודה של 3.0 היא תנודה של מיקרון וכן הלאה. כמות האנרגיה המשתחררת בין דרגה אחת לשנייה בסולם ריכטר שקולה לפי 30 מהדרגה הקודמת". כלומר התנודה גדלה פי 10 בכל יחידה בסולם ריכטר ולזה התכוונו בפוסט, וזה אכן דורש פי 30 אנרגיה כפי שכתבת.

  5. YNKL הגיב:

    מבלי להתייחס לענין הספציפי, די מטריד לראות שויקיפדיה הפכה להיות מקור לידע מוסמך. דבר ידוע הוא שיש שם הרבה מאוד שטויות בייחוד ככל שזה קשור למדע.

  6. מערכת הגיב:

    שלום YNKL – ויקיפדיה היא מקור טוב להתחיל בו, ולהמשיך ממנו את החקירה. זהו גם מקור נוח להפנות אליו באינטרנט, בייחוד לקוראי עברית – אך אנו עושים זאת רק כאשר המידע נתמך גם על מקורות אחרים (ולענייננו, למשל כאן – http://www.geo.mtu.edu/UPSeis/intensity.html)

  7. עופר הגיב:

    כתבה מרתקת ונכונה, אבל יותר מהכל , עצובה ועגומה….
    אני לא חושב שישנה דרך שאינה מהטבע, לשנות את המצב והחמרתו בנוגע לבני האדם,כי אין להם תקנה.
    הכדור הזה נפל בידיים הלא נכונות 🙁

  8. מערכת הגיב:

    עופר – אנחנו באמונה כי הבנת המצב תביא אותנו לקבלת החלטות טובה יותר, ולא התייאשנו, כי יש לנו ולילדינו רק כדור אחד לחיות בו.

  9. REUVEN הגיב:

    כמעט ש 30 שנה שאני דג בים(באופן חובבני),אך ניתן לציין שניכרת ירידה דרמתית ובלתי נתפסת בכמות הדגה ליד החופים והמזחים. האם ניתן להגדיר בוודאות את הסיבה? ויתרה מזאת האם במדינתנו ניתן לאכוף חוקי דייג בעיקר לסירות שגוררות רשתות ומנקות את כול הדגה מהים ואני שואל באופן מעשי ולא תאורתי?

  10. מערכת הגיב:

    ראובן, אתה מעלה בעיה כאובה ואף מבקר המדינה נדרש אליה, ראה http://www.mevaker.gov.il/he/Reports/Report_149/77e593d0-54b3-4b3d-b893-7480188ece70/7037.pdf.

    נראה כי המקורות לירידה הם דיג יתר, כולל ברשתות בלתי-חוקיות (צפופות מדי), המניבות יותר דגה בטווח הקצר והרבה פחות בטווח הארוך. מבקר המדינה אף נדרש לחולשתו של מנגנון האכיפה הקיים. שינוי כמובן אפשרי, זה הכול עניין של מודעות ושל סדר עדיפויות.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *