שינויים בשרשרת המזון

שינויים בשרשרת המזון

אנחנו אולי לא החיה החזקה ביותר בממלכת החיות, אבל אין ספק שהכלים שבנינו אפשרו לנו להגיע לראש שרשרת המזון. הפעולות שלנו משפיעות לא רק על החוליה הבאה בשרשרת, אלא על כל הרמות כולן, וכדאי שנהיה מודעים להן

במחקר חדש שהתפרסם במגזין SCIENCE החוקרים שבים ומציינים את הידוע זה מכבר – הטורפים הגדולים העומדים בראש שרשרת המזון הולכים ומתמעטים, ומינים רבים נמצאים בסכנת הכחדה. הסיבה העיקרית היא פעילות האדם – אמנם האדם אינו החיה החזקה ביותר, אבל הוא בהחלט החיה החכמה ביותר, וחוכמה זו אפשרה לו להמציא את החנית ואת הרובה ולצוד אף את החיה החזקה ביותר. כיום שטחי המחיה של הטורפים הגדולים הולכים ומצטמצמים, ובמחקר החוקרים דנים בהשלכות הבעייתיות שיש לכך על המערכת האקולוגית השלמה.

כך למשל, אריות ונמרים באפריקה הם האויב העיקרי של קופים מסוג בבון זית, ועקב הירידה במספר הטורפים תפוצתם של הקופים עולה. הבעיה היא שקופי הבבון הם טורפים בפני עצמם, והעלייה בתפוצתם פוגעת קשות באוכלוסיית הצבאים ובאוכלוסיית הקופים האחרים. נוסף על כך, הקופים הרעבים פושטים על שדות ועל אזורים חקלאים ומחייבים את בני האדם להשקיע משאבים בהגנה על השדות.

טורף קטן יותר העומד גם הוא בראש שרשרת המזון הוא הזאב, הנפוץ בפארקים רבים בצפון אמריקה. כאשר מספר פרטי הזאב בירידה, בדרך כלל עקב ציד מוגבר, נצפתה עלייה בכמות אוכלי העשב, במיוחד איילים. ככה זה בשרשרת המזון הטבע – צמצום של מין אחד מגדיל את המין העוקב, וכפועל יוצא פוגע במין הבא בשרשרת. במקרה זה העלייה בתפוצת המלחכים פוגעת בעצים ובעשבייה ומצמצמת את מקורות המזון של ציפורים ושל דובים המלקטים גרגרים ופירות קטנים. וזה אינו סוף הסיפור, כפי שממחישה התמונה שלהלן, הלקוחה מהמחקר האחרון על השפעת תפוצת הזאבים על האיזון האקולוגי בפארק ילוסטון:

(מתוך sciencemag.org)

(מתוך sciencemag.org)

התרשים מראה עד כמה רחבה ומקיפה השפעת תפוצת הזאבים – תפוצתם של כל הגורמים הנפגעים ישירות עולה, תפוצתם של אלו המושפעים בעקיפין נפגעת, ואפילו הזרימה בפלגים ונהרות מושפעת, כפי שאפשר לראות בסרטון הטבע הנהדר הזה המתאר את השינויים שעברו על הפארק לאחר שתפוצת הזאבים הוגדלה באופן יזום לפני כ-20 שנה.

הפגיעה באיזון האקולוגי עקב הירידה במספר הטורפים הגדולים איננה מוגבלת ליבשה, והחוקרים מתארים כיצד בחופים הצפונים של האוקיינוס השקט לוטרת הים מגבילה את התפוצה של קיפודי ים. כאשר תפוצה הלוטרות קטנה, תפוצה הקיפודים גדלה ועקב כך קטנה התפוצה של אצות ים ונפגעת עמידות החופים לשחיקה בסערות.

איזון אקולוגי הוא לא דבר קדוש ויציב לאורך זמן. בארץ ישראל למשל חיו עד לפני כמה מאות שנים אריות, דובים ונמרים, ועם חסרונם (למעט מעט נמרים החיים במדבר) ברור שהמאזן האקולוגי השתנה. זאת המציאות, ובעבר גם לא חיו כ-10 מיליון איש ואישה בין הים לירדן, אלא הרבה פחות מזה. ועם זאת, כואב לנו לראות טורפים גדולים רק בגני חיות ובערוצי טבע בטלוויזיה, וחבל לנו על מערכות אקולוגיות שהולכות ונעלמות מהעולם.

כדי שגם הדורות הבאים יוכלו לראות את הטבע כפי שאנחנו מכירים אותו נערכים בעולם מאמצי שימור שונים. חלקם נתקלים בהתנגדויות – כמו חקלאים שמתנגדים לאיסורי ציד עקב הסיכון מהטורפים לחיות שהם מגדלים, וחלקם – איך לא – חסרים בתקציבים. יש לקוות כי הבנת הקשר בין הפגיעה באוכלוסיית הטורפים ובין האיזון האקולוגי, המתוארת במחקר האחרון, תעלה עוד יותר את המודעות לנושא, ותגביר את מאמצי השימור.

שתף שתף באמצעות מייל שתף באמצעות פייסבוק

תגובות של פייסבוק

4

תגובות ל“שינויים בשרשרת המזון”

  1. אורנה רביב הגיב:

    בכפר יהושע יש בעיה גדולה של תנים… ראיתי את המחקר והסרט על החזרת הזאבים לפארקים בארה"ב והחיאת הטבע בעקבות כך.
    אבל נראה לי שנסכים שזו לא אופציה לעמק יזרעאל המיושב…
    אז איך בכל זאת פותרים את הבעיה?
    להבין שעורערה המערכת – כבר כולנו מבינים, עם זאת – יש כאן בעיה אקולוגית שדחוף לפתור.
    שבת שלום

  2. מערכת הגיב:

    שלום אורנה, הגוף המוסמך לטפל בנושאים אלה הוא הרשות המקומית. את מוזמנת לפנות אליה.

  3. איתי הגיב:

    שלום אורנה
    התנים באים למושב כי יש להם מזון בשפע שמקורו בבני אדם
    לא יעזור לירות בהם משום שכמות המזון הרבה גורמת לריבוי מהיר באוכלוסית התנים
    אם החקלאים ידאגו לנקות את פסולת החקלאית (עופות, פירות, ירקות וכו' ) לא תהיה לכם בעיית תנים
    איתי

  4. אבי הגיב:

    האדם הוא האסון של כדור הארץ
    יש לגרום לכך שהמין האנושי יכחד

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *