פסולת נצחית

פסולת נצחית

כמעט כל הפסולת הצפה באוקיינוסים היא פלסטיק, וכיוון שרוב הפלסטיק אינו מתכלה – הוא ממשיך לשוט במשך עשרות שנים, נע עם הזרמים ונודד ממדינה למדינה. צריך לדאוג שהוא לא יגיע לשם מלכתחילה

על הפלסטיק. ידעתם שפלסטיק הוא 60%–80% מהפסולת שבאוקיינוסים? וברגע שהוא שם – הוא שם כדי להישאר, משום שרוב פסולת הפלסטיק אינה מתכלה, ותמשיך לשוט ברחבי האוקיינוסים במשך עשרות ואף מאות שנים.

מהי הבעיה. הפלסטיק מסכן את היצורים הימיים בכמה וכמה אופנים: כלבי ים, צבים וחיות אחרות מסתבכות בו ולא מצליחות להיחלץ ממנו; ודגים מתבלבלים וחושבים שחתיכות פלסטיק קטנות שהתפוררו הן אוכל – בולעים אותן ופוגעים בבריאותם. התופעה רחבת ממדים ממש – התגלה פלסטיק על או בתוך גופם של 44% מכל מיני העופות הימיים ושל 22% ממיני היונקים הימיים.

צב מעוות. מתוך: http://saveourshores.org

מתוך http://saveourshores.org

אבל אם חשבתם שהפלסטיק מזיק רק למערכת האקולוגית בים – חשבו שוב. כולנו שמענו שחומרים מסוימים המצויים במוצרי פלסטיק הם סרטניים. זו הסיבה למשל שמסוכן להשאיר בקבוקי פלסטיק בשמש – משום שהחום גורם להפרשה של החומרים המסוכנים אל השתייה. אם הדגים אוכלים את הפלסטיק, החומרים הרעילים חודרים לגופם – ולאחר מכן אנו אוכלים את הדגים, ולמעשה מסכנים את עצמנו.

איך זה קורה. זוהי בעיה חדשה יחסית. עד לפני כמה עשורים עטיפות המוצרים היו עשויות זכוכית, מתכת או נייר – כולם חומרים שאפשר להשתמש בהם מחדש בקלות. והיום? נסו לחשוב על כל מוצרי המזון, הטואלטיקה והניקוי שאנחנו קונים – כולם עטופים פלסטיק וניילון למכביר.

80% מפסולת הפלסטיק באוקיינוסים מגיעה מהיבשה – פסולת שהמתרחצים משליכים בחופים, השלכה לא חוקית של פסולת לים במקום העברתה לאתרי הטמנה, מפעלים למוצרי פלסטיק ועוד. פסולת רבה שנשטפת מהרחובות ומגיעה לניקוז עלולה להגיע לימים ולאוקיינוסים.

ניקיון. בניגוד למה שמקובל לחשוב, הפסולת שצפה (וחלקה בכלל שוקעת) לא צפה בגושים מרוכזים, ולכן קשה עד בלתי אפשרי פשוט לנקות אותה. יתר על כן, אחד מהאתגרים הגדולים באיסוף ממוכן שיטתי הוא מציאת דרך לנקות את הפלסטיק מבלי לפגוע בבעלי החיים הימיים – מבלי להרוס שוניות ומבלי לאסוף דגים עם הפלסטיק.

איך פותרים. מבחינתנו, הצרכנים, אפשר לחלק את הפתרון לכמה שלבים. קודם כול, לצרוך פחות פלסטיק. איך עושים זאת? קונים פחות מוצרים שארוזים בפלסטיק או שארוזים בפחות פלסטיק (מדוע צריך אריזה גדולה שמכילה בתוכה אריזות קטנות?). אפשר להשתמש במים מסוננים במקום במים בבקבוקים, להשתמש בבקבוקי שתייה רב-פעמיים ממתכת, בספלי קפה רב-פעמיים במקום בכוסות חד-פעמיות, לסחוב את הקניות בסלי בד במקום בשקיות ניילון וכו'.השלב השני הוא מחזור הפלסטיק שכן השתמשנו בו – העבירו כל בקבוק שתייה שקניתם לכלוב המחזור הקרוב אליכם או החזירו אותו לרשת השיווק וקבלו חזרה את הפיקדון ששילמתם עבורו. תמיד אפשר גם לקנות דברים משומשים ולהשתמש שימוש חוזר. והשלב האחרון הוא השלכה נאותה של הפסולת – דאגו להשליך תמיד לפח, ואל תתעצלו – גם אם הוא רחוק.

באשר ליצרנים וליבואנים – גם להם יש אחריות לצמצם את כמות פסולת האריזות ולהשתמש בהן שימוש חוזר. בחוק להסדרת הטיפול באריזות מוטלות סנקציות על גופים שלא פועלים בהתאם להוראות, וכמה גופים כבר נקנסו. נוסף על כך, הרשויות המקומיות אחראיות להפרדת הפסולת, לאיסופה ולפנותה בהתאם לחוק.

ועוד משהו. הפיצו את הבשורה. יכול להיות שחבריכם לא יודעים שעטיפת הפלסטיק שבטעות נפלה להם והם התעצלו להרים עלולה להגיע לבטנו של דג. יחד נוכל לדאוג שהפסולת לא תגיע לאוקיינוסים מלכתחילה.

שתף שתף באמצעות מייל שתף באמצעות פייסבוק

תגובות של פייסבוק

1

תגובה ל“פסולת נצחית”

  1. אלכסנדר סעודה הגיב:

    שלום רב,
    יש לי הצעה בקשר למאבק נגד שקיות הפלסטיק

    אחד הגורמים הקובעים ביותר במאבק למען איכות הסביבה הינה מודעות הציבור (בפעם שעברה כשניסו להעביר חוק בסגנון זה, הרוב חשבו שמדובר בשיטה נוספת של הממשלה להוציא כסף מהאנשים-בעבור שקיות פלסטיק). לכן חשוב ביותר שהארגונים הפועלים למען איכות הסביבה יבחרו את האמצעים היעילים ביותר כדי שכמות מקסימלית של אנשים תבין לאיזה מצב הגענו ומה בדיוק אפשר לעשות, לפעמים, ללא מאמץ רב, כדי שהמצב ישתפר. הבעיה בפרסום דרך האינטרנט היא שהאנשים שקוראים ברצינות את האתרים האלה(לא רק עושים אהבתי בפייסבוק) בדרך כלל גם ככה מודעים לנושא. האנשים שאינם מודעים לא קוראים את האתרים האלה. חוץ מזה מרוב אינפורמציה באינטרנט קשה להבדיל את המידע הנחוץ באמת-מרוב עצים לא רואים את היער. בטלוויזיה כמעט שלא מדברים על זה. להוציא עיתון הוא עניין די מסובך. לכן אני חושב שהנשק הכי טוב במקרה זה הוא הסטיקר(פוסטר, שלט).

    זה נכון במיוחד, לגבי הנושא של מלחמה בשקיות הפלסטיק. בגלל שמרכזי הקניות נמצאים בדרך כלל במרכז העיר ורוב תושבי העיר מבקרים שם לפחות פעם בשבוע, אחרי שבועיים כל העיר תדע על הסטיקר שיודבק שם. אם הסטיקרים נגד השימוש בשקיות פלסטיק יהיו ליד הסופרמרקטים-היכן שהאנשים לוקחים אותם, סביר להניח שבמקרה זה האנשים לא יספיקו לשכוח. סטיקרים הקוראים לשמור על הניקיון, לא לזרוק-אפשר לשים ליד הכניסה לחופים כמו פלמחים ובשאר המקומות שבהם משליכים הרבה זבל. הסטיקר לא צריך להכיל רק קריאה-כמו שמור על הניקיון, אלה מידע על ממדי האסון ומידע על הדרכים היעלות ביותר לטיפול במצב. אין צורך להיכנס יותר מדי לפרטים ולהפחיד את הציבור, אבל צריך שהאנשים ידעו. עכשיו זה בדיוק הזמן להתחיל קמפיין כזה כי יש אפשרות שיתקבל סוף-סוף החוק גד שקיות הפלסטיק. אבל כדי שהוא יתקבל יש צורך בלחץ ציבורי. .

    אני חושב כרגע יש צורך ב 4 סוגים של סטיקרים כאלה. לגבי הסוג הראשון והשני כל מה שאתם צריכים לעשות הוא לשלוח אותם לתומכים במייל, להסביר להם מה שצריך(אתם יכולים להשתמש בטקסט זה), לומר להם איפה כדאי להדביק את זה, איפה זה חוקי וכד'. לגבי הסוג השלישי-צריך לפנות למנהלי הרשתות ולהסביר שפה יש להם אפשרות לעשות לעצמם תדמית ירוקה בחינם ולומר שאתם תכתבו באתר איזו רשת הסכימה לשים את הפוסטר בסניפיה ואיזו לא. לגבי הסוג הרביעי-אני לא חושב שתהיה התנגדות אם מתנדבים יתלו פוסטרים כאלה בכניסה לחופים ולאתרי נופש מזוהמים במיוחד.

    סוג ראשון- סטיקרים שאפשר להדביק בכל מקום בעיר שבו כמות מרבית של אנשים תראה אותו ושבו החוק אינו אוסר להדביק, אבל הכי טוב-במרכזי הקניות, על לוחות מודעות, ליד תחנות האוטובוסים. הסטיקר אינו צריך להכיל רק קריאה, כמו "לא לשקיות הפלסטיק!" אלה צריך להביא לאנשים מידע על ממדי האסון ועל הדרכים הטובות ביותר לפעול(אני חושב שאם לפחות שלושת רבעי האוכלוסייה הייתה יודעת על זה, כבר מזמן לא היו שקיות כאלה). לדעתי, משהכי טוב לעשות כרגע-להפסיק את השימוש בשקיות הפלסטיק החד פעמיות, לבקש מהרשת שבה קונים להפטר משקיות הפלסטיק ולתמוך בחוק נגד שקיות הפלסטיק החד-פעמיות. אחר כך אפשר יהיה לעבור לנושאים אחרים.

    סוג שני צריך להדביק בתוך החנויות. זאת תהיה סוג של אות, שחנות זו שומרת סביבה. פה צריך להתחשב ברצון בעל החנות ולא לכלול דברים שסביר להניח לא ימצאו חן בעיניהם.

    אני אישית הצלחתי לשכנע את המוכר במכולת ליד ביתי לשים סטיקר כזה. רוב החנויות מעוניינות ביצירת תדמית ירוקה ולכן סביר להניח שיסכימו.

    סוג שלישי יש לתלות בתוך הסופרמרקטים. כל רשתות הסופרמרקטים הגדולות מעוניינות ביצרת תדמית ירוקה עוד יותר מבעלי החניות הקטנות(מבחינה כספית). במיוחד הן מעוניינות בזה, אם זה לא עולה להם כסף. הארגון או הארגונים צריכים ליצור קשר עם בעלי הרשת ולומר להם: אתם רוצים תדמית ירוקה? אתם רוצים שכולם יגידו הרשת הזאת שומרת על הסביבה? אתם לעשות את זה בלי הוצאות גדולות? תגידו לעובדים שלכם לשים את הסטיקר הזה בכל הסניפים ליד הכניסה-וכל המטרות יושגו. גם החנויות וגם רשתות הסופרמרקטים משתמשות בשקיות האלה רק בגלל שהם פוחדים שאם יפסיקו, הלקוחות ילכו לרשת אחרת(הרי גם להן השקיות האלה עולות לא מעט כסף). בצורה כזאת הם יכולים לנקות את מצפונם-אנחנו עשינו את שלנו, אם הלקוחות לא ישמעו-זאת כבר אשמתם. לכן אני חושב שיסכימו לתלות אצלם שלט שיכלול קריאה בסגנון: "הרשת קשובה לרצונות הלקוח. אם תיראה שרוב לקוחותיה היו רוצים שהיא תיפטר משקיות הפלסטיק-היא תעטר בשמחה!". ואם הלקוחות יקראו ויגידו להם שהם מעדיפים שהרשת תיפטר משקיות הפלסטיק סביר להניח שהם באמת יעשו זאת.

    את הסוג הרביעי יש לתלות בכניסה למקומות כמו חוף פלמחים, שבהם משליכים זבל הכי הרבה. שוב, הוא צריך לכלול מידע(בלי לכלכל את מצב הרוח יותר מדי) ואת הדרכים היעילות ביותר לפטרון.

    יש לי דוגמאות לסטיקרים מכל 4 הסוגים. אם אתם מעוניינים תכתבו לי בדואר חוזר ואני אשלח לכם אותם.

    .
    אלכסנדר סעודה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *