שלוש נקודות על הפרק השלישי

שלוש נקודות על הפרק השלישי

 

הפרק השלישי של דו"ח IPCC פורסם בחודש שעבר, וחשוב להתייחס לכמה מסרים מרכזיים שבו – כי עדיין לא מאוחר

הדו"ח החמישי (AR5) של פאנל המומחים של האו"ם כולל שלושה פרקים מרכזיים – הפרק הראשון הכיל ניתוח של הבסיס המדעי, בפרק השני העריכו את השלכות שינויי האקלים (וראו גם פוסט שלנו אודות פרק זה), ובפרק השלישי דנים בדרכים לעצירת ההתחממות ולמיתונה (Mitigation). הפרק השלישי התפרסם בחודש אפריל האחרון ובו נעסוק בפוסט זה. הפרק המסכם, הסינתזה, אמור להתפרסם לאחר אישורו בוועידה בקופנהגן בשלהי אוקטובר השנה. זהו סוג של סגירת מעגל לאחר שבוועידה קודמת של האו"ם בקופנהגן (2009) כשלו האומות בתרגום ממצאי הדו"ח הרביעי (AR4) של פאנל המומחים לתכנית פעולה משמעותית. על כל פנים, הוועידה בקופנהגן השנה מיועדת רק לאישור פרק הסינתזה, והוועידה המכריעה הפעם תהיה בפריז בנובמבר 2015, ולשם כל התהליכים והפרסומים אמורים להתכנס.

בדיוק כמו בשאר הפרקים, הפרק השלישי הוא עבודה משותפת של חוקרים רבים מכל רחבי העולם: 235 כותבים מ-57 מדינות השתתפו בכתיבת פרק זה, והם נדרשו להתייחס לכמעט 40,000 הערות שהתקבלו לטיוטה. הפרק המלא כולל כ-2,000 עמודים ועיקרי הדברים מסוכמים בתמצית למנהלים, אשר אושרה שורה אחר שורה על ידי המדינות המשתתפות בתהליך. שערו בדעתכם את מחיר ההסכמה, ואת הצורך להתפשר עם מדינות שקבלת הדברים כפשוטם פוגעת בעיניהן באינטרסים הלאומיים שלהן. מתוך הדו"ח אנו רוצים להבליט שלושה מסרים מרכזיים.

1 – הציון המשוקלל בתעודת הביניים שלנו הוא "נכשל"

סך הפליטות של גזי חממה נמצא בעלייה מואצת. מחצית מהפליטות מאז תחילת העידן התעשייתי אירעו מאז 1970, וקצב העלייה בעשור האחרון של המאה ה-21 היה 2.2% לשנה, לעומת 1.3% לשנה בממוצע בעשורים שקדמו לו (בהמשך נדבר על הצורך – שלא לומר ההכרח – להפוך את המגמה). הגרף שלהלן מאיר את שורש הבעיה.

מתוך: mitigation2014.org

אנו רואים בגרף:

– התייעלות אנרגטית (Energy Intensity of GDP) – פחות ופחות אנרגיה נדרשת לכל אחוז של צמיחה

– התייעלות פחמנית (Carbon Intensity of Energy) – עד 2000 נדרשו פחות ופחות גזי חממה לכל יחידת אנרגיה בממוצע, אך מגמה זו התהפכה

– עלייה כוללת בפליטות עקב הצמיחה בעולם (GSP per Capita) וגידול האוכלוסייה (Population)

התמונה מתחדדת כאשר יורדים לפרטים ומבחינים בין האומות. בעולם המפותח הצמיחה איטית, האוכלוסייה יציבה וההתייעלות האנרגטית והפחמנית משמעותית, כך שסך כל הפליטות של גזי חממה נמצא במגמת ירידה. ואולם, מגמה חיובית זו נבלעת בעלייה בפליטות בעולם המתפתח, בין השאר עקב הצורך להשתמש במקורות אנרגיה מזהמים במיוחד (פחם) כדי לענות על הביקוש הגדל עקב גידול האוכלוסין – ולאחרונה יותר ויותר גם עקב הצמיחה הכלכלית. עם זאת, רגע לפני שאצבע מאשימה מופנית לעולם המתפתח, יש לזכור כי אם נגדיר כמות גזי חממה מותרת למדינה כך שלא נחרוג מיעד ההתחממות של 2 מעלות, הרי שנמצא כי העולם המפותח כבר צרך הרבה יותר מחלקו היחסי. בהגדרות סבירות של "צדק אנרגטי", לעולם המפותח אין זכות לטעון נגד אנרגיה זמינה להתפתחות העולם המתפתח, המבקש לסגור פערי איכות חיים בינו לבין לעולם המפותח. ולכן טוב יעשו מדינות העולם המפותח אם יסייעו בכסף ובטכנולוגיה למדינות העולם המתפתח לבנות משק אנרגיה נקי יותר.

2 – עדיין לא מאוחר

ניתוח תרחישים הוא הכלי המרכזי שחוקרים משתמשים בו לבחינת יכולת עצירת או האטת שינויי האקלים, ולצורך כתיבת הפרק נבחנו יותר מ-1,000 תרחישים, כל אחד מהם מייצג הנחות שונות לגבי מקורות האנרגיה, זמינות טכנולוגיה, חקלאות ושימושי קרקע, היבטים כלכליים ועוד. הבשורה החיובית היא שעדיין לא מאוחר. יש לא מעט תרחישים שבהם התחממות כדור הארץ תיבלם מתחת לרף של 2 מעלות יותר מהעידן הטרום-תעשייתי, רף שהאומות הסכימו עליו מתוך הבנה שחצייתו עלולה לדרדר אותנו לסחרור אקלימי בלתי-נשלט.

זה לא יקרה מעצמו. על פי הדו"ח, בתרחיש הבסיס המכונה "עסקים כרגיל" היקף פליטות גזי החממה יוכפל ויותר עד 2050, והמשמעויות להתחממות קשות והרסניות. זאת ועוד, התחייבויות האומות לצמצום פליטות עד שנת 2020 (שניתנו ב-2010 בוועידת האקלים בקנקון) עדיין מבטאות עלייה בהיקף הפליטות הכולל, וגם צעדים נמרצים במיוחד אחרי 2020 עלולים להותיר אותנו עם עלייה מדאיגה של כ-3 מעלות במאה הנוכחית. כלומר, מסקנת הדו"ח היא שעדיין לא מאוחר, יש אפשרות לעצור את ההתחממות, אבל העיקר הוא שעלינו לשנות דרכינו ולפעול בהקדם המיידי.

3 – השינוי הנדרש עמוק ומהיר

השינוי הנדרש אינו פשוט, ובראש ובראשונה מדובר במעבר למשק אנרגיה דל פחמן ובהמשך אפילו נטול פחמן. במרבית התרחישים המתארים סיכוי טוב להישאר מתחת לרף 2 המעלות, סך הפליטות של גזי חממה חייב לקטון ב-40%–70% בין 2020 ל-2050, ולהגיע לכלאפס פליטות עד סוף המאה. איך עושים את זה אם הביקוש צפוי רק לגדול?

מחברי הדו"ח מכוונים לשלוש טכנולוגיות עיקריות – אנרגיה מהשמש, אנרגיה מהרוח וקליטת הגזים הנפלטים מדלקים פוסיליים וקבירתם באדמה. מבין השלוש, שתי הטכנולוגיות הראשונות שכיחות כבר היום, כדאיותן הכלכלית עולה משנה לשנה, והשאלה היא באיזה קצב אפשר להגדיל את כושר הייצור. זה כמובן תלוי בסובסידיות כלכליות, שכיום עדיין ניתנות בעדיפות גבוהה יותר לדלק ממקורות פוסיליים; ובמדיניות מיסוי ומכסות לדלק ממקורות פוסיליים, שעד היום לא הייתה נשכנית במיוחד. הטכנולוגיה שלישית, קליטת גזי החממה לפני שחרורם לאטמוספרה, נמצאת בחיתוליה וקשה לדעת עד כמה אפשר להסתמך עליה. היש מעיד על האין – מחברי דו"ח אינם נותנים את אמונם באנרגיות ממקורות מתחדשים אחרים, ובפרט אנרגיה גרעינית, עקב התנגדות הציבור הרחבה.

באשר לנקודה הישראלית בדו"ח, בפרק השלישי ובכלל, הרי היא כמעט איננה קיימת. חיפוש המונח Israel מניב מספר זעום של תוצאות הנוגעות להתפלת מי ים, ועוד 2–3 מחקרים מקומיים. ואכן, ישראל קטנה במפה הגלובלית, ותרומתה להתחממות זניחה, אולם בכל זאת מאכזב לגלות שבין 800 המדענים שהשתתפו בכתיבת דו"חות חשובים כל כך אין בנמצא ולו חוקר ישראלי אחד לרפואה.

שתף שתף באמצעות מייל שתף באמצעות פייסבוק

תגובות של פייסבוק

1

תגובה ל“שלוש נקודות על הפרק השלישי”

  1. מערכת הגיב:

    תודה על התגובה. הבלוג הזה קיים בדיוק כדי שמה שכתבת יהיה ידוע לכולם. מוזמן לקרוא עוד על הסכמות בינלאומיות למשל בפוסט שלנו על הדו"ח של פאנל המומחים של האו"ם:
    http://globeblog.co.il/2014/05/13/%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%A9-%D7%A0%D7%A7%D7%95%D7%93%D7%95%D7%AA-%D7%A2%D7%9C-%D7%94%D7%A4%D7%A8%D7%A7-%D7%94%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%A9%D7%99/

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *