יתרונות אנרגיית הרוח כמקור אנרגיה חלופית בישראל

יתרונות אנרגיית הרוח כמקור אנרגיה חלופית בישראל

לקראת הכנס העולמי ה-14 לאנרגיית רוח שייערך בירושלים ב-2015 – כמה מילים על אנרגיית הרוח ואפשרויות ניצולה בישראל

שני תהליכים מאיצים את המעבר ממקורות אנרגיה מזהמים למקורות נקיים ובני-קיימא שאינם מתכלים: הגידול העקבי בצריכת האנרגיה בעולם והמודעות הגוברת לצורך באנרגיות מתחדשות נוכח משבר ההתחממות הגלובלית ופליטת גזי החממה.

 

אף על פי כן, קצב הגידול בכמות חלקיקי הפחמן הדו-חמצני (CO2) עדיין ממשיך לעלות לרמות מסוכנות וחצה את רף 400 החלקיקים למיליון (PPM), כפי שאפשר לראות באתר http://co2now.org/

מתוך: http://co2now.org/

אמנם תחנות כוח המשתמשות בגז הטבעי שנמצא לאחרונה בישראל מזהמות פחות מדלק פחמי, אולם גידול קצב השימוש בחשמל ומוגבלות עתודות הגז מחייבות הפניית כל המאמצים והמשאבים למעבר לאנרגיות נקיות ושאינן מתכלות. האנרגיות המתחדשות יוכלו לעזור לנו למנוע עליית טמפרטורה גלובלית של יותר מ-2°C בהשוואה לטמפרטורה טרום עידן התיעוש.

אחד ממקורות האנרגיה המתחדשת – אנרגיה אטומית – הפך לבעייתי בעיקר בעקבות האסון הנורא בפוקושימה, אסון אשר האיץ את ממשלת יפן לעבור לחלופות אנרגיה מתחדשת בטוחות. כך מחוז פוקושימה אימץ לעצמו מטרה ההולכת ותופסת תאוצה ברחבי העולם – יעד של 100% התבססות על אנרגיות מתחדשות.

פוקושימה אינה הראשונה. 99% מאספקת החשמל בנורבגיה מקורה באנרגיות מתחדשות – אנרגיה הידרואלקטרית, המופקת מטורבינות – שהן מקור האנרגיה המתחדשת הגדול ביותר בעולם. ואולם, הכמות הזמינה של אתרים המתאימים להקמת סכרים לייצור אנרגיה הידרואלקטרית ברחבי העולם מוגבלת.

Photo by: Le Grand Portage, Wikipedia

בתמונה: סכר Three Gorges בסין – בעל הספק של 22.5 ג'יגה-ואט – כמעט כפול מכלל יכולת ייצור החשמל של ישראל – כ-13 ג'יגה-ואט בסכר יחיד

באיסלנד, שגם בה כמעט 100% מהאספקה מגיעה מאנרגיות מתחדשות, כ-75% מסופקים מאנרגיה הידרואלקטרית ואילו 25% מסופקים מאנרגיה גאוטרמית. מדינות אחרות שמות לעצמן יעדים ארוכי טווח למעבר לאנרגיות מתחדשות. כך למשל דנמרק, שבה כבר כיום 25% מאספקת החשמל היא מטורבינות רוח, מתכוונת לספק 50% מצריכת החשמל שלה מאנרגיית רוח כבר ב-2020. האיחוד האירופי הציב יעד של אספקת כ-25% מייצור החשמל בכל אירופה מאנרגיית רוח עד 2030 – דהיינו 300 ג'יגה-ואט לערך – כמות הקטנה במעט מכמות המתקנים שהותקנו בעולם לאספקת חשמל מאנרגיית רוח.

השונות והיופי של אנרגיות מתחדשות, המייצגים מחד את היתרון ומאידך אולי חיסרון, נעוצים בקיום "מחצבים" שונים של אנרגיות מתחדשות במקומות שונים ברחבי העולם. ישראל אינה משופעת במים, ולכן א-אפשר בשלב זה להתבסס על מקורות הידרואלקטריים – למעט במקרים נקודתיים. המצב דומה אף באשר לזמינות אנרגיה גאוטרמית. מנגד, ישראל משופעת בשני מקורות מתחדשים – קרינת השמש ואנרגיית הרוח.

על בסיס עובדות אלו קבעה ממשלת ישראל יעד צנוע על מנת לייצר עד שנת 2020 10% מהאספקה מאנרגיות מתחדשות, מתוכם 3% מאנרגיית רוח – סך הכול יעד של 800 מגה-ואט מאנרגיית רוח עד שנת 2020. על אף יעד צנוע זה, מבדיקות והערכות מומחים עולה כי משאב הרוח בישראל יכול לספק 30% מצריכת החשמל בישראל.

לאנרגיית הרוח כמה מאפיינים חשובים בהיבט של מדינת ישראל:

1. מדובר בטכנולוגיה שאינה תופסת שטחי קרקע גדולים. תורן יחיד שהרדיוס שלו הוא מטרים בודדים יכול לשאת עליו טורבינה המפיקה יותר מ-3 מגה-ואט – די לייצור כמות החשמל המשמשת בממוצע 1,000 בתי-אב בישראל (בהשוואה למשל ל-30 דונם קרקעות הנדרשים להפקת אותה כמות של אנרגיה מתאים פוטו-וולטאים).

2. ביזור מקורות הייצור – אפשר להתקין את הטורבינות באזורים שונים ברחבי הארץ שבהם הרוח זמינה במועדים שונים, ובמקביל להתקין מערכות סולריות פוטו-וולטאיות כדי ליצור איזון מקורות. מתברר שבישראל יש תופעה מובהקת ובה אנרגיית הרוח זמינה במועדים שבהם קיים מחסור באנרגיית שמש – ולהפך.

3. אפשרות לשלב טורבינות רוח בתוך מערך קיים של שימושי קרקע תוך המשך שימוש בקרקע בהתאם לייעוד המקורי ללא הפרעה.

4. מערכות אנרגיית רוח אינן משתמשות במים – משאב יקר בישראל ובעולם. לשם השוואה, לפי יעדי הממשלה יש צורך להשתמש ב-30 מיליארד ליטר מים לשטיפת פאנלים סולאריים במהלך חיי פרויקטים של 20 שנה. אמנם כמות זו פחותה מהנדרש לייצור חשמל פוסילי, אך עדיין מדובר בכמויות עצומות.

Photo by: 3TIER

באיור: מפת אנרגיית הרוח של ישראל. מתוך: www.3tier.com

בשל הקשיים הנובעים מחוסר הבנה ומחשש מהלא מוכר, ההליך הבירוקרטי בישראל לאישור הקמת תחנת כוח מאנרגיית רוח ארוך וסבוך בהשוואה לנעשה בעולם. כפועל יוצא מכך, במהלך יותר מ-20 שנה של ניסיונות לא צלחו ניסיונות הקמת מתקני אנרגיית רוח.

האגודה הישראלית לאנרגיית רוח שמה לה מטרה לקדם את הנושא ולפעול לעצמאות אנרגטית של ישראל באמצעות שילוב אנרגיית הרוח בתמהיל נכון והצבת יעד של אספקת 20% מהאנרגיה באמצעות אנרגיית הרוח בשנת 2030 ו-30% ב-2050.

האגודה הישראלית תארח באוקטובר 2015 בירושלים את הכנס העולמי של הארגון הבין-לאומי לאנרגיית רוח – World Wind Energy Association. הכנס ייתן רוח גבית ותמיכה עולמית לתהליכים המתקיימים לקידום התחום בישראל, כמו קביעת התעריף ובחירת המסלולים הרגולטוריים לאישור הקמת טורבינות רוח בישראל.

לא מעט חברות טכנולוגיה בישראל מפתחות מוצרים לתחום אנרגיית הרוח – תעשייה שתוכל לצמוח ולהביא פרנסה וכבוד נוסף ליתרונות השימוש באנרגיה מתחדשת ממשאב הרוח.

—  —  —  —  —

הכותב הוא יו"ר האגודה הישראלית לאנרגיית רוח, יועץ מרצה ומפתח טכנולוגיות בתחום אנרגיית הרוח וחבר הנהלה באיגוד הרוח העולמי

שתף שתף באמצעות מייל שתף באמצעות פייסבוק

תגובות של פייסבוק

4

תגובות ל“יתרונות אנרגיית הרוח כמקור אנרגיה חלופית בישראל”

  1. יענקלה גרינשטיין הגיב:

    שלום לגדי הראל,המאמר מעניין מאוד,והשאלה אם כל כך נכון לעבור לאנרגיה המתחדשת של הרוח למה כאן בישראל לא "מרימים הכפפה"?חשוב היה להוסיף גם דילמות/התנגדויות לשימוש בטורבינות רוח,כגון:פגיעה בציפורים,לא ניתן ליצור רצף של ייצור,פגיעה במשאב הנופי…יענקלה.

  2. ח"ו הגיב:

    כן, אבל על הנזק העצום שזה יגרום לציפורים הנודדות ולעטלפים במדינתנו הקטנטונת הוא לא אומר כלום…

  3. גדי הראלי הגיב:

    ח"ו ויענקלה היקרים,

    ראשית, לעניין הציפורים והעטלפים- אכן חלק מהחששות מהלא מוכר במחוזותינו, בודאי שאין הכוונה ליישם אנרגיית רוח על חשבון קטל בעלי כנף. אותן 500 מליון ציפורים העוברות מעל ארצנו, ממשיכות לעשות זאת תוך שהן עוברות מעל מצרים למשל, בה מותקנות טורבינות בכמויות הגדולות מהיעד של כל מדינת ישראל. גם באירופה יש לא פחות טורבינות מותקנות ובכל זאת ממשיכים ומתקינים- כמובן תוך שמירה קפדנית והליך סדור של בחירה נכונה של מיקום תוך מזעור פגיעה בבעלי כנף.

    כל אתר בו נבחנת הקמת טורבינות עובר הליך של סקר סביבה, הכולל השפעה על בעלי כנף.

    בישראל ישנן מספר מצומצם אמנם של טורבינות (בגולן) הפועלות למעלה מ- 20 שנה ללא שנפגעה ציפור ולו אחת להבנתי. האם לא חבל בשל דעות קדומות להמשיך ולפגוע בציפורים מהרעלה ברעלנים המלווים את הפליטות המסכנות לא רק את בעלי הכנף אלא את כל היצורים החיים?

    גם אני חובב נלהב של בעלי כנף ורוצה בשלומם, והתעשיה של אנרגיית הרוח בודאי שאין לה עניין לפגוע בשמה על ידי קטל לא מבוקר של בעלי כנף. הדרך לפעול הינה בשיתוף ובהבנה שהדברים אינם שחור-לבן ולא הכל או לא כלום.

    באשר לפגיעה במשאב הנופי- הכל בעיני המתבונן. אהבתי למראה הטורבינות פחות משנה לעומת מחקרים המראים שבמקומות בהם הוקמו טורבינות, כמו אירופה, מעל 80% מהאוכלוסיה אוהבים ותומכים בכך. אולי יבוא היום וגם כאן נלמד לאהוב אנרגיה מתחדשת שאינה פוגעת בכדור שלנו ועם מעט פחות חשש מהלא מוכר.

    באשר לרצף הייצור, הדבר נכון אולם מתחיל להיות רלוונטי רק כשמגיעים לאחוזים נכרים של 10-20% מכמות הייצור. כל עוד היעד של מדינת ישראל עומד על 3% מאנרגיית הרוח, אין הדבר משפיע או פוגע כלל וכל האנרגיה שתצא מטורבינות הרוח תוכל לשמש במקום שריפת פחם או גז.

    אנרגיית הרוח משלימה את האנרגיה הסולרית- ביחוד ממחקרים שנעשו למדינת ישראל והשילוב יכול לפי מחקרים להביא לשימוש בעשרות אחוזים של אנרגיה מתחדשת ומבלי להוות נטל כלכלי נוסף על כתפי האוצר.

    לגבי הרמת הכפפה- בבירוקרטיה הישראלית הכפפות כבדות והרמתן אורכת הרבה יותר מדי זמן ובעלות הולכת וגדלה למשק לצערי. כולי תקוה שאנו עומדים בפני סיום הסאגה הבירוקרטית כדי לאפשר ולהתחיל לראות יישום הטכנולוגיה בקרוב מאוד

    רק טוב
    ומקווה שעזרתי ולו במעט
    גדי

  4. Michelle הגיב:

    http://m.motherjones.com/kevin-drum/2014/04/chart-day-wind-turbines-dont-kill-very-many-birds

    Those estimates originally come from a study by the U.S. Forest Service and are similar to numbers used by the U.S. Fish and Wildlife Service and the Wildlife Society —
    earnest defenders of birds and bats

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *