מדוזות: האמת המופלאה והצורבת

מדוזות: האמת המופלאה והצורבת

לכבוד הקיץ ועונת הרחצה הנה כמה עובדות מעניינות על החיה הצורבת, שהיא גם החיה הקדומה ביותר על פני כדור הארץ. על יכולותיהן המופלאות והמפתיעות של המדוזות ועל השפעות שינויי האקלים ודיג היתר על אוכלוסייתן העולמית ועל תפוצתן

מאות גופים שקופים בעלי זרועות ארוכות המזכירים נברשות מפוארות נעים במים בפעימות עדינות. אילולא היו המדוזות מקור לצריבות המעיבות על בילוי נעים בים, אולי היינו מתפעלים יותר מיופיין ומעריכים את מורכבותן. למעשה יש בעולם מדוזות שהארס שלהן אינו מורגש ואינו פוגע בבני אדם, ולכן אפשר לשחות בהנאה בקרבתן. אצלנו בכל אופן מדובר במטרד צורב לא קטן. השנה דווח על נחילים ראשונים של מדוזות כבר בחודש אפריל, ובימים אלה מדווח במכון לחקר ימים ואגמים כי נחיל מדוזות פרוס לאורך כל חופי ישראל וכי יש סכנת צריבות ממשית בכל החופים.

המדוזות חיו כאן כבר לפני כ-700 מיליון שנה ונחשבות לחיה הקדומה ביותר שעדיין חיה על פני כדור הארץ. החיות בעלי המרקם הג'לטיני  מורכבות מ-95% מים, ואין להן לב, עצמות או מערכת עצבים, אך יש להן זרועות המכילות מעין "מחטים" הנורות מגופן ומאפשרות להן להחדיר ארס ולצרוב למוות סרטנים זעירים ופלנקטון שמהם הן ניזונות. מאחר שלמדוזות אין ריאות או זימים, הן "נושמות" באמצעות דיפוזיה, כלומר הן סופגות חמצן מהסביבה דרך השכבה החיצונית של גופן. בראשית חייהן הן צמודות לקרקע בדומה לאלמוגים או לשושנות מים, ובהמשך הן מתחלקות ל"אפירות"–  מדוזות צעירות וזעירות שמשתחררות למים ומתפתחות עד הגיען לגודלה של מדוזה בוגרת.

בעולם יש כ-200 מינים ידועים של מדוזות, ומול חופי ישראל נאספות מדי שנה כמה מיליארדי מדוזות משישה-שבעה מינים בלבד. המדוזה המצויה, שהייתה הנפוצה ביותר בחופי ישראל עד סוף שנות ה-70, נראית פחות, ואת מקומה תפסה החוטית הנודדת, שהיא מין פולש שהגיע בשנות ה-70 לאזור הים התיכון דרך תעלת סואץ. כיום החוטית הנודדת נפוצה מאוד לאורך כל האגן המזרחי של הים התיכון, ואף החלה להתפשט עד לחופי יוון ואיטליה בצפון, ולאזורים דרומיים בים התיכון כמו חופי תוניסיה. המדוזות בחופי הים התיכון לא רק צורבות את הרוחצים בים אלא גם נשאבות לתחנות הכוח ולמתקני ההתפלה ומסבות נזקים. באזורנו ארס המדוזות גורם בדרך כלל לגירוי בעור ולצריבה, אך בעולם ידועים מיני מדוזות שצריבתם עשויה להיות קטלנית ולהביא למוות. למרות המטרד חשוב כמובן לזכור שהמדוזות הן חלק בלתי נפרד מהמערכות האקולוגיות השונות, ולא מעט חיות מים כמו צבי-ים, דגים ועופות מים ניזונים מהן.

מחקרים על מדוזות חשפו שאף על פי שאין להן מערכת עצבים, יש מדוזות בעלות מערכת ראייה שמורכבת מצבר עיניים זעירות המאפשר להן להגיב לאור ולהימנע ממכשולים ואפילו מספק להן מידע שמשמש אותן לצורכי ניווט. בנוסף לכך במחקר שנערך במכון הטכנולוגי של קליפורניה גילו שלפחות קבוצה אחד של מדוזות הנקראת קסיופיאה – מדוזות שצפות בים במהופך – נחות בלילה וזקוקות לשינה אף שאין להן מערכת עצבים מרכזית. החוקרים עקבו אחר מדוזות מסוימות ומצאו שזמן התגובה של המדוזות בלילה היה איטי יותר, וכשמנעו מהן שינה, הן עברו למצב מנוחה בשעות היום. הממצאים האלו מאתגרים את התפיסה שלפיה השינה קיימת רק בבעלי חיים שיש להם מערכת עצבים מרכזית.

בשנים האחרונות יש דיווחים בארץ ובעולם על גידול באוכלוסיית המדוזות לצד עלייה בהיקף הדיווחים על צריבות בבני אדם ובהחמרה של מקרי הכוויות. עם זאת החוקרים חלוקים ביניהם לגבי מהימנות הנתונים המעידים על העלייה הכמותית. מחד גיסא נראה כי שינויי האקלים, התחממות האוקיינוסים ודיג היתר שצמצם את טורפיהן הטבעיים של המדוזות, הביאו לגידול משמעותי באוכלוסייתן בעולם. מאידך גיסא יש חוקרים הטוענים כי הממצאים השונים שהעידו על גידול כזה אינם מבוססים דיים, ואף העלו השערה בדבר תנודתיות מחזורית טבעית בת כ-20 שנה ברבייה של מיני המדוזות השונים בעולם, כך שאוכלוסייתן העולמית גדלה ובהמשך שוב הולכת וקטנה. כמו כן לדבריהם העלייה בכמות צריבות המדוזות בחופים השונים לצד עלייה בתפוצתן סביב החופים אינה מעידה בהכרח על עלייה במספרן אלא יכולה להיות מיוחסת לבנייה סביב החופים המהווה כר פורה לרבייה ולהתקבצות המדוזות באזורים הסמוכים לחוף.

בין אם אכן קיים גידול באוכלוסיית המדוזות העולמית ובין אם לאו, קשה להתווכח עם העובדה שמדובר ביצורים מורכבים שהצליחו לשרוד במשך מיליוני שנים ולהסתגל לשינויים משמעותיים על פני כדור הארץ. המחקרים בשנים האחרונות מעידים כי למרות התדמית שלהן כיצורים פשוטים, מטרידים וחסרי תועלת, למדוזות יש יכולות ומיומנויות מורכבות. מדובר ביצורים מרתקים ואלגנטיים, ונראה שדרוש עדיין מחקר רב כדי להכיר לעומק את מאפייניהם הייחודיים של היצורים היפים והצורבים שהתרגלנו לפגוש מדי קיץ בים.

שתף שתף באמצעות מייל שתף באמצעות פייסבוק

תגובות של פייסבוק

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *