יחמורים ונהנים

יחמורים ונהנים

טיילתם לאחרונה באזור נחל שורק או בכרמל ונתקלתם ביצור בעל פרווה מנוקדת וקרניים מפוארות? לא מדובר בבמבי שאכל יותר מדי וגדל לממדים ענקיים כי אם ביחמור הפרסי. יחמורים שייכים למשפחת האיילים (ומכאן הקרניים המרהיבות), וסיפורם מרתק לא פחות ממראם המרשים. היחמורים חיו בעבר בארץ ישראל (יחד עם עוד חיות שנכחדו כמו נמרים, אריות ואפילו היפופוטמים…) אך אוכלוסייתם הידלדלה עד שהם נעלמו לחלוטין. בשנות ה-70 פנה מנכ"ל רשות שמורות הטבע דאז אל אחיו של השאה הפרסי (בתקופה הזאת היו ישראל ואיראן בעלות ברית שסחרו זו עם זו וקיימו יחסים דיפלומטים אמיצים) ורכש ממנו זוג יחמורים. הצמד שוחרר בכרמל והחל להתרבות.
היחמור הוא בעל חיים מרשים – צבע פרוותו המנוקדת אדמדם (מקור שמו הוא "אחמר" בערבית ו"חמרא" בארמית שמשמעם אדום), משקלו של זכר בוגר יכול להגיע לכ-100 ק"ג וגובהו ל-120 ס"מ. בתקופה זו של השנה הזכרים מחזרים אחרי הנקבות, ואפשר לחזות בהם מתקוטטים ומתגוששים במפגני "גבריות" הכוללים הצלבת קרניים והמון אבק. כשתסתיים עונת החיזור, ינשרו הקרניים (כי מי צריך את כל הדבר המסורבל הזה על הראש…) והן יחזרו לצמוח שוב רק לקראת עונת החיזור בשנה הבאה.
רוב אוכלוסיית היחמורים מרוכז בכרמל ורק כמה פרטים שלהם חיים באזור נחל שורק במבואות ירושלים, למרות הניסיון להגדיל את מספר הפרטים שם. עדרי היחמורים בכרמל אף הצליחו לשרוד מהשריפה הגדולה שהשתוללה באזור בשנת 1989, וכיום אוכלוסייתם מונה כ-650 פרטים.
אז אם אתם מטיילים באזור ושומעים קול פעייה עמוק ואחריו שקשוק קרניים, ייתכן שהתמזל מזלכם ותוכלו לצפות באחד מן הקרבות. חשוב מאוד לא להפריע לבעלי החיים ולא להבהיל אותם. צפו בהם ממרחק, וגם אם אחד מהם או שניהם מתמוטטים (יש זכרים שמתים כתוצאה משטפי דם), אל תתפתו לגשת ולנסות לעזור אלא דווחו לרשויות.

שתף שתף באמצעות מייל שתף באמצעות פייסבוק

תגובות של פייסבוק

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *