זמן קואלה: שמות אותנו בכיס

זמן קואלה: שמות אותנו בכיס

לאחר שנים רבות הצליחו חוקרים לפענח את הגנום של הקואלה. הכול על חיות הכיס האוסטרליות החמודות, כיצד אורח החיים המוזר שלהן מאפשר להן להתמודד עם חיבתן לעלי איקליפטוס רעילים, מדוע הטיפול הווטרינרי המקובל בחיות כיס דווקא פוגע בהן ואיך כל זה קשור לפיצוח הגנום של הדובונים החמדמדים.

הדאגה ההולכת וגוברת לאוכלוסיית דובי הקואלה המידלדלת הביאה צוות חוקרים אוסטרלי לחפש את התשובות בגנום של חיית הכיס החמודה, שכן פענוח שלו יכול להסביר את אורח החיים המוזר של הקואלה ואת התזונה המצומצמת שלה (שלא לומר סגפנית) ולשפוך אור על סוג הטיפול הווטרינרי המתאים לה.

הקואלה, ששייכת דווקא למשפחת הקנגוראים ולא למשפחת הדוביים, מתקיימת כמעט אך ורק מאכילת עלי איקליפטוס שהם בעלי ערך קלורי נמוך במיוחד ומכילים גם חומרים רעילים, ואת רוב המים הדרושים לה היא מקבלת מהלחות שבעלים, המכילים כ-50%  מים. זה מסביר מדוע היא מבלה את רוב זמנה, כ-18 שעות ביממה, בשינה ובשאר הזמן תרה אחר מזון.

כיצד מתקיימת הקואלה ממזון שהוא קטלני לרוב בעלי החיים האחרים?  פענוח הגנום סיפק פתרון מדהים לתעלומה: החוקרים גילו כי לקואלה יש יכולת לזהות את ההרכב התזונתי של המזון שלה –אחוז המים ומידת הרעילות בכל עלה איקליפטוס – בעזרת רחרוח וליקוק קצר.

מתברר שהחלק בקוד הגנטי של הקואלה האחראי לייצור חלבונים לפירוק רעלים של עלי איקליפטוס הוא ארוך פי שניים מהמקבילה אצל יונקים אחרים, ובכללם בני אדם. החוקרים משערים שבמהלך האבולוציה של הקואלה יצרה מוטציה הכפלה של החלק בגנום שמאפשר להן להתאים עצמן לאכילה של עלי איקליפטוס – מזון שעליו כנראה לא נדרשו להיאבק עם חיות אחרות.

עוד גילו החוקרים כי לקואלות יש מספר גדול של גנים עודפים האחראיים לפיתוח חוש הריח בהשוואה לרוב היונקים האחרים, כמו גם גנים שמעניקים להן בלוטות טעם – מריר ומתוק – נוספות בהשוואה לחיות אחרות. תכונות אלה מאפשרות לקואלה לזהות את אחוזי המים והחומרים הכימיים השונים בכל עלה לפני אכילתו וכך לקבוע אם כדאי לאכול אותו או להמשיך לעלה אחר.

תעלומה נוספת שעניינה את החוקרים היא מדוע הפך היונק, שנמצא היום בסכנת הכחדהלפגיע כל כך למחלות שונות ובייחוד לכלמידיה – מחלת מין שהחלה לפגוע בקואלות עם הגעת האירופים לאוסטרליה והועברה אליהן דרך הצאן והבקר.

אחת התגליות החשובות של המחקר הנוכחי היא שדווקא הטיפול הווטרינרי המקובל בחיות כיס פוגע בקואלות ומסכן את חייהן. מתברר שהאנטיביוטיקה הנפוצה בשימוש וטרינרי פוגעת במיקרוביום (הסביבה החיידקית במעיים) של הקואלות ובכך נפגעת היכולת שלהן לפרק את הרעלים בעלי האיקליפטוס ולעכל את המזון. עתה מקווים החוקרים להשתמש בידע החדש כדי להאיץ פיתוח חיסון לכלמידיה המותאם לקואלות, לאחר שנים של חוסר הצלחה.

אנחנו מחזיקים אצבעות לכל הקואלות החמודות!

שתף שתף באמצעות מייל שתף באמצעות פייסבוק

תגובות של פייסבוק

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *