חורף הגיע – פסח בא!

חורף הגיע – פסח בא!

האם עונות השנה כפי שאנו מכירים אותן ייעלמו בקרוב?

כבר עשרות שנים ילדים שרים בגן "שמחה רבה, שמחה רבה, אביב הגיע, פסח בא", אך נדמה כי בשנים האחרונות למזג האוויר יש תוכניות משלו. האם לאור השינויים במזג האוויר ניאלץ בעתיד לשנות את מילות השיר? האם לא רחוק היום שבו ילדינו לא יחוו ארבע עונות מובהקות? ברחבי העולם מצטברות עוד ועוד עדויות לכך שהגבולות בין עונות השנה מיטשטשים, שלא לומר נעלמים, עד כדי כך שבמקומות מסוימים בעולם עונות המעבר למעשה כבר אינן קיימות.

אך מה הן בכלל העונות וכיצד קובעים מתי הן מתחילות ומה מאפיין כל אחת מהן? ובכן, עונות השנה נקבעות על פני שלושה מדדים: המדד האסטרונומי, המדד האקלימי והמדד הביולוגי. המדד האסטרונומי מתבסס על מיקומו של כדור הארץ ביחס לשמש. רבים סבורים (בטעות) כי מסלולו האליפטי של כדור הארץ סביב השמש הוא הגורם לעונות השנה – כשכדור הארץ קרוב יותר לשמש, אנו חווים קיץ וכשהוא רחוק יותר – חורף. אך למעשה למרחק של כדור הארץ מן השמש אין ממש קשר לעונות השנה. העונות נוצרות בשל העובדה שכדור הארץ נוטה על צידו – ציר כדור הארץ הוא קו דמיוני העובר בין הקוטב הצפוני והדרומי, אלא שקו זה אינו ניצב לציר הסיבוב של כדור הארץ סביב השמש, אלא נוטה הצידה. המשמעות היא שקרני השמש פוגעות בכל פעם בחלק אחר של כדור הארץ בזווית אחרת, מה שמסביר את העובדה שכאשר שורר קיץ בחצי הכדור הצפוני, יש חורף בחצי הכדור הדרומי ולהפך. אך מסלולו של כדור הארץ סביב השמש, כמו גם נטיית ציר הסיבוב שלו, לא השתנו במשך מיליוני השנים האחרונות. מה אם כן גורם לאותם שינויים בעונות?

כאמור בני האדם מקטלגים את העונות בהתאם לסימנים חיצוניים שונים: שעות אור מעטות יותר, טמפרטורות נמוכות ועצים המשירים את עליהם מאותתים לנו שהחורף ממשמש ובא, ולעומת זאת ימים מתארכים, טמפרטורות גבוהות, גדודי אנשים הצועדים בבגד ים ומגבת וכתמי ארטיק על החולצה מעידים כי הקיץ הגיע. המדדים האלה, הקשורים באקלים ובביטויים הביולוגיים של עונות השנה (פריחה/שלכת/יובש וכיו"ב) הם שגורמים לנו להגדיר לעצמנו באיזו עונה אנו שרויים כרגע. אך מזג האוויר, אותו מדד אקלימי (המשפיע כמובן גם על ההיבטים הביולוגיים), מתעתע בנו בשנים האחרונות. מי מכם לא אמר לפחות פעם אחת את המשפט "מזג האוויר השתגע"? מכל קצווי תבל מתקבצות עוד ועוד עדויות לתופעות מזג אוויר חריגות בעוצמתן ביחס לעונה. גשמי זעף באמצע הקיץ או חורף שחון במיוחד, גלי קור, סופות אלימות ובצורת קשה הפכו לחלק בלתי נפרד ממהדורות החדשות. אותם אירועים גורמים לסדר עונות השנה שאנחנו רגילים אליו להתערער ויוצרים תחושה שהאביב קצר יותר או ש"השנה לא היה בכלל סתיו"…

הדעות באשר לסיבת היטשטשות הגבולות בין העונות חלוקות. יש מומחים ומדענים המייחסים את התופעות הללו להתחממות הגלובלית ואילו אחרים סבורים כי מדובר במגמות טבעיות. כך או כך, לא פעם נשאלת השאלה אם עלינו להגדיר מחדש את העונות או אולי אפילו להיפרד מכמה מהן. מכחישי ההתחממות הגלובלית מבטלים את הגישה הזו וטוענים ש"הכול נמצא בראשם של האנשים" וכי החששות מפני היעלמותן של העונות הן לא יותר מאינטרפרטציה אנושית לתהליכים טבעיים. מנגד מציגים חוקרים עדויות לכאורה לכך שההתחממות הגלובלית משפיעה באופן ישיר על עונות השנה. מחקר כזה שפורסם לאחרונה מציג עדויות מוחשיות לכך שנאספו משכבת הטרופוספירה. לדברי החוקרים השינויים האקלימיים שמקורם באותה תופעת התחממות גורמים למעשה לתזוזה של העונות כך שהאביב מגיע מוקדם יותר בכל שנה. מובן שלתופעות כמו אביב מוקדם יש השפעה ישירה על כל המערכות האקולוגיות, שכן פריחה מוקדמת וקצרה יותר של פרחים מסוימים משפיעה על החרקים (כולכם ודאי חוויתם את מתקפת הפרפרים האחרונה…) וכפועל יוצא על הציפורים ועל שאר בעלי החיים במעלה שרשרת המזון. בחצי הכדור הצפוני האביב מגיע כ-26 ימים מוקדם יותר ביחס לשנים עברו, תופעה בעלת השפעות מרחיקות לכת על בעלי החיים.

אז מה צופן לנו העתיד? האם באמת יגיע יום שבו ישירו הילדים בגן "חורף הגיע – פסח בא"? קשה לדעת בוודאות, אך גם אם מאבק על איכות הסביבה לא יועיל בשמירה על עונות השנה, הוא בטח לא יזיק לכדור שלנו ולנו.

שתף שתף באמצעות מייל שתף באמצעות פייסבוק

תגובות של פייסבוק

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *