גשמי קללה

גשמי קללה

במדינה כישראל השוכנת על סף המדבר, גשם תמיד נתפס כברכה. אך מה קורה כשהוא הופך את המדינה לבריכה?

אירועי הגשם האחרונים שוב הוכיחו למי שעדיין לא השתכנע בכך, שמזג האוויר משתנה ולא לטובה. נניח לרגע בצד את השאלה האם מדובר בתופעות שהן תולדה של ההתחממות הגלובאלית או בתהליכים טבעיים, כך או כך, ברחבי העולם וגם בישראל, נאלצים להתמודד עם תופעות מזג אוויר קיצוניות. באוסטרליה הרחוקה השריפות שמשתוללות כבר מעל חצי שנה ברציפות הפכו לאסון לאומי שאת השלכותיו ההרסניות אנו עדיין לא מסוגלים לשער, בהודו חווים התושבים לראשונה מאז החלו לתעד את מזג האוויר, גל קור שמפיל חללים רבים ובמקומות רבים נוספים בעולם מתקבלים עוד ועוד דיווחים על סופות הרסניות, בצורת, הצפות וכיו"ב אירועי מזג אוויר חסרי רסן.
גם כאן בישראל, שעד לא מזמן נחשבה לאזור רגוע שלא פוקדים אותו פגעי טבע קיצוניים, החלו התושבים להרגיש את נחת זרועו של מזג האוויר והדוגמה המובהקת היא אירוע הגשם הקיצוני שהתרחש בסוף השבוע האחרון וזה שעוד ממתין לנו בסוף השבוע הקרוב.
מעבר לנזקים האדירים לרכוש, אנו נתקלים לראשונה באבדות משמעותיות בנפש ושוב ושוב עולות שאלות קשות באשר למצב התשתיות והיערכות גורמי ההצלה, אך מעבר לכל אלו, ישנו עוד עניין – כיצד הגורמים האמונים על ניהול המים בישראל נערכים (או לא) לשינויים במזג האוויר ולהשלכות שלו על משק המים העתידי. אחת השאלות היא למשל, כיצד להתמודד עם כמויות אדירות של משקעים שיורדים בזמן קצר ולאן כל המים הללו זורמים. אחת הבעיות המוכרות של ישראל בהיבט זה היא מאגרי המים התת קרקעיים (האקוופרים). מאגרים אלו מתמלאים באמצעות חלחול מי הגשמים, אך כדי שזה יקרה, הגשם צריך לרדת במתינות לאורך זמן. ירידת כמות משקעים גדולה בבת אחת לא מאפשרת למים לחלחל ורוב המשקעים פשוט נשטפים אל הים מה שנחשב כמובן לבזבוז אדיר. מומחים ישראליים רבים מאמינים כי יש להיערך לשינויים במזג האוויר וללמוד כיצד לקצור את הגשם ולאפשר חלחול טוב יותר. ובינתיים, כל שנותר לנו הוא לקוות שנשוב לראות בגשם ברכה ולא אירוע אלים שהופך את המדינה לבריכה…

שתף שתף באמצעות מייל שתף באמצעות פייסבוק

תגובות של פייסבוק

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *