הדיונות המדברות

הדיונות המדברות

מחקר חדש טוען שדיונות חול, "משוחחות" בניהן כדי ליצור דפוס תנועה אחיד

לפני שנצלול למחקר עצמו ולהשלכותיו, נרגיע. דיונות לא באמת מדברות זו עם זו שכן הן אובייקטים דוממים. יחד עם זאת, קשה שלא להתפעל מהעובדה שדפוסי התנועה שלהן יוצרים תחושה כאילו הן "עוזרות" אחת לשנייה להתקדם.
דיונות הנן למראית עין ערמות חול ותו לא, אך יש להן משמעות גדולה מאד והשפעה לא מבוטלת על סביבתן שכן בניגוד לסוגי קרקעות אחרים, הן נמצאות בתנועה מתמדת ונודדות על פני מרחבים עצומים. היכולת שלהן לזוז ממקום למקום כמובן מעוררת חששות כשמדובר בגושי חול אדירים שמתקדמים לכיוון אזורים מאוכלסים, שטחי חקלאות, מקורות מים וכיו"ב. באזורים מסוימים בעולם דיונות גורמות לנזקים גדולים כמו חסימת דרכים ואיום ממשי על ערים מיושבות ושטחי חקלאות וכחלק מן המאמצים למגר את התופעה, חוקרים מבצעים תצפיות וניסויים על מנת להבין כיצד הדיונות נעות. דיונות הן שם כולל למצבור גדול של גרגרי חול, אך הגדרה זו הנה כללית ומופשטת שכן סוגי הגרגרים רבים ונבדלים זה מזה מבחינת החומר ממנו הם עשויים, גודלם, צורתם (קצוות מחודדים או מעוגלים), משקלם, מקדם האגרגציה (הצמדות) שלהם, האופן בו הם מגיבים ללחות ושינויי טמפרטורה ועוד ועוד  כל הפרמטרים הללו משפיעים כמובן על האופן בו הם יתנהגו כשהם יערמו בכמויות גדולות וכמובן על האופן בו הם ינועו.
הדיונות כמובן אינן נעות בכוחות עצמן. מי שמאפשר להן לנדוד ממקום למקום היא הרוח והתנאים האטמוספריים. כולנו מכירים את האופן בו רוחות משפיעות על פני הים. כשאין רוח (אינברסיה), הים רגוע ו"שטוח", אך ככל שמהירות הרוח עולה, מתרוממים גלים גבוהים יותר. הדיונות מתנהגות באותו אופן ולא לחינם הן דומות בצורתן לא פעם לגלים…
דפוסי התנועה של הדיונות מורכבים מאד ומעסיקים חוקרים מזה שנים, אך המחקר החדש מנסה להסביר תופעות שהחוקרים אמנם ראו כבר מזמן באמצעות מעקב לווייני, אך לא ידעו להסביר אותן.
על פי התצפיות והניסויים שערכו, טוענים החוקרים שהשתתפו במחקר, הדיונות "עוזרות" זו לזו לנוע בכיוון מסוים. כדי לפשט את העניין, נסביר כי אם דיונה מסוימת בעלת מסה גדולה יותר נעה מהר, בעוד דיונה קטנה יותר נמצאת בעקבותיה ונעה במהירות קטנה יותר, הדיונה הגדולה תאט ו"תאפשר" לדיונה הקטנה להדביק את הקצב. הדיונה הקטנה מצידה, תגביר את הקצב עד שתדביק את הדיונה הגדולה J המודל הפיזיקלי שמסביר את התופעה הזו לא היה מוכר קודם לכן והוא יכול לשפר את ההבנה שלנו לגבי התנהגותן של הדיונות וכך גם לאפשר הכנת תחזיות מדויקות יותר שיעזרו להיערך נכון לקראתן.
ישראל אמנם אינה משופעת בדיונות כמו אזורים אחרים בעולם, אך אנו בהחלט פוגשים אותן, אפילו אם בקנה מידה קטן באזור ספר המדבר והחוף. ישראל ידועה כמדינה שנמצאת בסיכון למדבור ומעת לעת אנו אפילו זוכים לחוות את שוליהן של סופות חול אימתניות המשתוללות בחצי האי ערב. המחקר החדש יאפשר מן הסתם גם למדענים הישראליים להבין טוב יותר את שפת הדיונות 🙂

שתף שתף באמצעות מייל שתף באמצעות פייסבוק

תגובות של פייסבוק

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *